ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

מועצת זכויות האדם מאשרת חקירה דחופה של הפרות באל-עובייד שבסודאן

מועצת זכויות האדם של האו"ם אימצה היום, יום שני, החלטה להקים ועדת חקירה דחופה לבדיקת הפרות זכויות האדם הגוברות בעיר אל-עובייד שבסודאן. ההחלטה התקבלה בעקבות הצעה שהוגשה על ידי בריטניה, ונתמכה על ידי 14 מדינות, במטרה לגנות את הפעולות הצבאיות שמנהלים כוחות התמיכה המהירה סביב העיר האסטרטגית, תוך אזהרה מפני סכנה של זוועות הומניטריות בקנה מידה רחב.

מקורות דיפלומטיים דיווחו כי ההחלטה זכתה להסכמה פה אחד של חברי המועצה, למעט סין, שבחרה להתרחק, בטענה שהיא מתנגדת לחקירות בינלאומיות המכוונות למדינות ספציפיות ללא הסכמת ממשלותיהן. במהלך הישיבה, שגרירת בריטניה לזכויות אדם, אלינור סנדרס, הדגישה את הצורך בפעולה בינלאומית למניעת הישנות של טרגדיות הומניטריות, בעוד שגריר דרום אפריקה תיאר את המהלכים הצבאיים סביב אל-עובייד כדומים לדפוס "רצח העם" שנצפה בעבר במחוז דארפור.

מצדו, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם חשף תיעוד של דפוסים מחרידים של הפרות, הכוללים הוצאות להורג בשטח, חטיפות, עינויים ואלימות מינית באזורים הסובבים את העיר אל-עובייד. מנגד, כוחות התמיכה המהירה חזרו והכחישו את ההאשמות הללו, ותיארו את הדיווחים הבינלאומיים כ"מפוברקים" וחסרי אמינות, תוך שהם מפנים האשמות נגדיות כלפי יריביהם בסכסוך המתמשך.

מהלך או"מי זה מגיע בזמן שכוחות התמיכה המהירה מטילים מצור הדוק על העיר אל-עובייד, מה שמזכיר את תרחיש השתלטות על העיר אל-פאשר במדינת צפון דארפור בשנה שעברה, בתוך חששות מקריסה מוחלטת של המצב ההומניטרי באחת הערים הגדולות בסודאן.

אסור שזוועות אלו יחזרו על עצמן, והמצב באל-עובייד מהווה אזהרה אדומה המדמה שיטות של רצח עם.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

הכיבוש שוקל נסיגות מוגבלות מדרום לבנון לקראת סבב שיחות בוושינגטון

מקורות תקשורת עבריים חשפו ביום ראשון בערב דיונים המתקיימים בתוך הממסד הביטחוני והדרג המדיני במדינת הכיבוש, הנוגעים לאפשרות של ביצוע נסיגות שתוארו כ'מוגבלות' מכמה נקודות הנשלטות על ידי הכוחות הישראליים בדרום לבנון. מהלכים אלה מגיעים על רקע המשך המאמצים הדיפלומטיים והמשא ומתן הישיר שמטרתם לגבש הבנות גבול וביטחון בין ביירות לתל אביב.

המקורות דיווחו כי ההתייעצויות האינטנסיביות שנערכו בשעות האחרונות התמקדו בהערכת המצב בשטח באזורים הנמצאים מחוץ לטווח של 10 קילומטרים בתוך השטח הלבנוני. הדיווחים מצביעים על כך שנסיגות מוצעות אלה עשויות לכלול עמדות אסטרטגיות שהושגו במהלך המבצעים הקרקעיים האחרונים, וזאת כדי לחזק את עמדת המיקוח הישראלית לקראת הסבבים הבאים.

אזור 'מבצר שקיף' בולט כאחת הנקודות הבולטות המועמדות לנסיגה חלקית זו, אזור שצבא הכיבוש הכריז על שליטתו בו בתחילת חודש יוני הנוכחי. למבצר חשיבות סמלית וצבאית בשל מיקומו השולט, למרות אישורים קודמים מצד גורמים לבנוניים כי השליטה בו לא דרשה עימות צבאי ישיר מכיוון שהיה ריק מכל נוכחות חמושה.

מנגד, גורמים בתל אביב הדגישו כי כל מהלך בשטח לא יפגע במה שמכונה 'הקו הצהוב', אותו רואה הפיקוד הצבאי הישראלי כקו אדום שלא ניתן לוותר על נוכחות בו. הכיבוש רואה בשמירה על קו זה הכרח עליון לאבטחת היישובים הצפוניים ולמניעת כל חדירה או התקפות עתידיות המכוונות לעומק הישראלי.

במישור המדיני, טענו המקורות העבריים כי ממשלת הכיבוש לא קיבלה בקשות רשמיות או לחצים מהממשל האמריקאי לפנות את עמדותיה בדרום לבנון. הם הבהירו כי המגמה לכיוון פריסה מחדש נועדה להפגין 'רצון טוב' ויוזמה עצמית כלפי ממשלת לבנון, הרחק מתיאור הדבר כתגובה לתכתיבים חיצוניים או לחצים בינלאומיים.

החוגים הפוליטיים בתל אביב רואים בהמשך השליטה בכמה נקודות קדמיות קלף מיקוח חזק במשא ומתן המתמשך, כאשר הנסיגה מהן מוחלפת בהישגים ביטחוניים ובהסדרים גבוליים ארוכי טווח. טקטיקה זו נועדה להבטיח השגת מקסימום התנאים הישראליים בהסכם הסופי הנמצא בעבודה בבירות הבינלאומיות.

הדלפות אלה מתרחשות במקביל להודעת משרד החוץ האמריקאי על פתיחת סבב חדש של משא ומתן ישיר בין הצד הלבנוני והישראלי בוושינגטון, שצפוי להתקיים בין ה-23 ל-25 ביוני הנוכחי. סבב זה הוא החמישי מסוגו מאז תחילת תהליך המשא ומתן באפריל האחרון, בצל תקוות בינלאומיות להגיע להסכם שיסיים את מצב ההסלמה.

צבא הכיבוש קידם את שליטתו במבצר שקיף כהישג צבאי גדול, בעוד שחיזבאללה תיאר מהלכים אלה כפעולות צילום בלבד שמטרתן תעמולה תקשורתית. הארגון אישר בהצהרות קודמות כי הכוחות הישראליים חדרו לעמדות לא מאוישות צבאית כדי לטעון להשגת התקדמות בשטח, מה שמטיל צל על מניעי הנסיגה המוצעת כעת.

אזור הגבול נמצא במצב של ציפייה לתוצאות סבב וושינגטון הקרוב, במיוחד עם העלייה בקריאות בתוך ישראל להפוך חלקים מדרום לבנון לאזור חיץ. רצונות ישראליים אלה מתנגשים עם דחייה לבנונית מוחלטת לכל פגיעה בריבונות הלאומית או כפיית מציאות גיאוגרפית חדשה החורגת מהקו הכחול המוכר בינלאומית.

השאלה נותרה פתוחה לגבי מידת הרצינות של הכיבוש בביצוע נסיגות 'קטנות' אלה, והאם הן יסללו את הדרך להסכם כולל או שהן רק מיקום מחדש טקטי. השטח עדיין חווה מתיחויות לסירוגין, בעוד הדיפלומטיה מתחרה בזמן כדי לבסס עמודי תווך של יציבות שימנעו הידרדרות המצב לעימות רחב ומקיף יותר באזור.

כל שינוי בפריסת הכוחות יוצג כיוזמה ישראלית במסגרת הדיאלוג עם ממשלת לבנון, ולא כתוצאה מלחצים חיצוניים.

דעות

Date unavailable - שעון ירושלים

העקירה הזוחלת בירושלים ובגדה המערבית!

ממשלת ישראל אישרה ב-11-6-2026, לפי מה שדיווח אתר אקסיוס מפי העיתונאי ברק רביד, הקצאה של 350 מיליון דולר להקמת 61 התנחלויות חדשות בירושלים ובגדה המערבית. מטרות הצעד הזה הן להאיץ את הבנייה בעשרות אתרים באזורים פלסטיניים רגישים, במיוחד בעיר חברון ובכל אזור C המהווה 61% משטח הגדה המערבית, וגם בבקעת הירדן. אישור זה הגיע בהמלצת בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, והאישור ניתן בתמורה להסכמת מפלגתו של סמוטריץ' לפירוק הממשלה! ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הגיב על החלטת ממשלת ישראל, ואגנס קלמאר, מתאמת אמנסטי, אמרה: "מטרת הקצאת תקציב זה היא סיפוח הגדה המערבית לישראל. הפרות אלו אינן בודדות, הן חלק מהטיהור האתני שממשלת ישראל מאמצת. מאה כפרים בגדה המערבית פונו לחלוטין או חלקית בין ינואר 2023 לאפריל 2026, ונרשמו 7280 מקרים של עקירת פלסטינים מבתיהם"! עיתון תנועת שלום עכשיו פרסם ב-10-6-2026 את הדברים הבאים: "ממשלת ישראל נמצאת במירוץ קדחתני לפני הבחירות לשדוד את הקופה הציבורית. מירוץ זה נועד ליצור מציאות קטסטרופלית בשטח לממשלה הבאה, למרות שראש המטה הכללי של צה"ל הזהיר מפני הקמת מספר כה גדול של התנחלויות, והדגיש כי הדבר יפגע בביטחון וידחוף את הצבא למצב של קריסה. על הממשלה לשאוף למצוא פתרון מדיני, אך הממשלה שואפת לטבוע אותנו בביצת דם. המטרה היא שליטה מלאה על הגדה המערבית, תוך צמצום השטח לפלסטינים"! ממשלה זו ממהרת להוציא חוקים מיוחדים כדי להפוך את משימתה של כל ממשלה חדשה לכמעט בלתי אפשרית. היא אישרה ב-31-5-2026 חוק הקובע העברת אחריות על אתרים ארכיאולוגיים פלסטיניים מסמכות המנהל האזרחי, כלומר מהחלטות צבאיות זמניות, למשרד המורשת הישראלי. ההחלטה תחול גם על עתיקות הגדה המערבית ורצועת עזה. החלטה זו היא אחת ההחלטות המקפחות ביותר לאחר החלטת סיפוח מזרח ירושלים בשנת 1967! דוגמאות לתוכנית ישראל לביצוע העקירה הזוחלת בירושלים ובגדה המערבית כוללות את סיפור עקירת הבדואים הפלסטינים באבו דיס שבירושלים, בתירוץ הרחבת שכונת אל-ג'בל. עיריית ירושלים הישראלית אילצה את מי שישראל מכנה (הבדואים) לעבור ליד מזבלת הכפר אבו דיס, שם נערמים מיליוני טונות של פסולת! באשר לעקירת הפלסטינים תושבי חאן אל-אחמר, הם ממתינים היום לצבאם של סמוטריץ' ובן גביר, כדי שיפונו מחאן אל-אחמר, לאחר שהיו במרכז המאבק הפלסטיני השקט. סמוטריץ' הוציא צו פינוי לכל תושבי חאן אל-אחמר, למרות שתושביו נעקרו מבתיהם בשנת 1948, והתיישבו במזרח ירושלים בשנות השישים של המאה הקודמת והיו תחת שלטון ירדן. מאז 1967 כבשו הישראלים את הגדה המערבית, ודרשו מהם לפנות את חאן אל-אחמר, מכיוון שחאן אל-אחמר ממוקם על כביש מספר (1) ליד ההתנחלות מעלה אדומים. אולם דעת הקהל העולמית והמזדהים מכל רחבי העולם אילצו את ממשלות ישראל הקודמות לא לבצע את צווי הפינוי וההריסה! פינוי חאן אל-אחמר מתושביו הפלסטינים הוא חלק מתוכניתו של סמוטריץ' לשלוט על מרכז הגדה המערבית, ולמנוע הקמת ממשלה פלסטינית, למרות שיש תוכנית ישראלית לבנות התנחלות באזור E1, שהוא האזור המקשר בין צפון הגדה המערבית לדרומה, בידיעה ששטח האזור הוא 12 קילומטרים, והוא האזור הרגיש בגדה המערבית, מכיוון שהוא מהווה מכשול בדרך לחיבור ההתנחלות מעלה אדומים לירושלים! עיד אל-ג'האלין, ראש קהילת תושבי חאן אל-אחמר, אמר: "המזדהים הפלסטינים תמכו בנו בשנת 2018, הם לנו אצלנו, אירחתי אלפי מזדהים מכל מדינות העולם, ענייננו היה בכותרות, אך לאחר אסון השבעה באוקטובר בעזה הפך חאן אל-אחמר למדינת מתנחלים, הם מנהלים נגדנו מלחמה, כל העולם היום רחוק מענייננו"! ישנה תוכנית שהוגשה על ידי עמותת סמוטריץ' המתמחה בהשתלטות על אדמות פלסטינים הנקראת (רגבים) לבניית התנחלות באזור E1 הכוללת 3401 יחידות דיור, והמכרז לתוכנית יפורסם בחודש יולי הקרוב! ישנה תוכנית שהוקפאה (זמנית) אך מתקדמת באיטיות רבה על ידי אותה עמותת רגבים ההתיישבותית. תוכנית זו אושרה בכנסת ב-24-6-2013 והוגשה על ידי סגן ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, אהוד ברוור. תוכנית זו קבעה: "פינוי מגורי בדואים פלסטינים בלתי מורשים, וריכוז הבדואים בערים אחרות. ישראל תשתלט על שמונה מאות אלף דונם מנכסי הבדואים המפונים, שמספרם מגיע ליותר מארבעים אלף מתושבי הנגב". ממשלת ישראל עצרה את ביצוע תוכנית זו באופן תקשורתי לאחר שישה חודשים, אך פעולות הפינוי נמשכות באופן פרטני וזוחל! כדי לבצע את תוכנית העקירה, ישראל ריססה אבקת (ראונדאפ) האסורה בינלאומית באמצעות מטוסים כדי להשמיד את גידולי הפלסטינים בנגב, וזהו פשע סביבתי בינלאומי שלא עורר את עמותות הסביבה בעולם! עלינו לזכור גם את עוף החול של כפרי פלסטין, הכפר אל-עראקיב בנגב. האתרים הדיגיטליים הפסיקו לפרסם את רוב החדשות עליו, ומספר הפעמים שנהרס הגיע למאתיים וחמישים פעמים עד מאי 2026, ותושביו עדיין בונים אותו מחדש! אזכור תמיד את מה שאמר דוד בן גוריון, ראש המדינה הראשונה בישראל, על הנגב: "הנגב יהפוך למולדת למהגרים יהודים, וזו התיישבות שמורה לשיכון מיליוני יהודי העולם". לשם כך, בן גוריון החליט לבנות את ההתנחלות הראשונה בנגב על חורבות הכפר הפלסטיני עבדת, להתגורר בה, לקרוא לה שדה בוקר ולהיקבר בה בשנת 1973. המתנחלים חוגגים מדי שנה את חג המדבר בנגב, שם מתאספים אלפי מתנחלים, מדליקים מדורות סביב קברו של בן גוריון. קידושו של בן גוריון אינו נובע רק מכוח אישיותו, אלא גם מתוכניתו ליישב את הנגב! ישנן מערכות התיישבותיות גדולות בישראל השולטות ברוב הממשלות, מכיוון שהן נושאות את הגנים הדתיים המרכזיים, שהם גני ההתיישבות הדתית. הבולטות מבין המערכות הגדולות הללו, שכל מנהיגי המפלגות בישראל חוששים מהן, היא גוש אמונים, הציונות הדתית בהנהגת הרב צבי קוק, הרב הראשי של הזרם הדתי ציוני. הגוש הוקם בשנת 1971 בתוך מפלגת המפד"ל, שהייתה המפלגה שתמכה בשנות השבעים של המאה הקודמת בתנועה הציונית. אולם מפלגת המפד"ל, שהייתה גרעין גוש אמונים, הצטרפה בשנת 1977 למפלגת הליכוד ועזבה את ממשלת השמאל. לכן, מפלגת הליכוד נושאת את הגן ההתיישבותי הראשי, גן גוש אמונים והמפד"ל! תנועת גוש אמונים הולידה תנועת התיישבות נוספת, שהיא (אמנה), והולידה גם את הזרוע ההתיישבותית הפעילה והאלימה, שהיא תנועת יש"ע, חממת קולות הבוחרים הימניים. יש"ע היום היא ראש תנועת ההתיישבות בגדה המערבית וברצועת עזה! האמת היא שההתיישבות הישראלית אינה עיקרון פוליטי, אלא אמונה דתית אצל החרדים. אמונה דתית זו מושרשת בגרעין אמונת הזרם הציוני דתי, וזרם החרדים שאינם מכירים בציונות, עד כדי כך שרוב החרדים מסדרים את אמונת התשובה אצל היהודי לפי שלוש תשובות: התשובה הראשונה היא תשובת הפחד מהאויבים בגלות, התשובה השנייה היא תשובת הארץ כאשר הם חוזרים לארץ המובטחת, והתשובה השלישית היא תשובת האהבה, שהיא ציפייה לחזרת המשיח המצופה! הרב משה בן נחמן ייסד את ההתיישבות באמונה הדתית היהודית. רב זה נפטר בשנת 1270 בסוף המאה השלוש עשרה לספירה. הוא ההוגה הראשון של התנועה הציונית ההתיישבותית לפני שהופיעה כל שושלת הרצל. הוא אמר: "ההתיישבות היא מצווה דתית יהודית חובה, והיא מצווה השווה לכל המצוות הדתיות, ואין לקיים את מצוות הדת היהודית אלא בארץ המובטחת בלבד, וכל מצווה דתית מחוץ לארץ המובטחת אינה מקובלת על אלוהים, וכן מותר ליהודי לגרש את אשתו אם סירבה לעלות לארץ ישראל"! רב זה, משה בן נחמן, הוא גם אחד התורמים למשיכת הזרם המשיחי ציוני לישראל. זרם משיחי ציוני זה מהווה היום כ-13% מנוצרי העולם, ורב זה דחף את הזרם המשיחי ציוני להאמין שהקמת ישראל בפלסטין היא הדרך לחזרת המשיח המצופה גם כן, ומפגש זה בין שני הקטבים היה ועדיין הוא המקור הגדול ביותר למימון ישראל בכל העולם! חבר המשיחיים הציונים, המטיף ג'רי פאלוול, אמר בשנת 1980: "אלוהים בירך את אמריקה, מכיוון שאמריקה תמכה בישראל". זכרו: העלמת העין של משטרת ישראל מאירועי הרצח בכפרים ובעיירות הפלסטיניות העומדות מאז 1948, היא חלק מתוכנית הפינוי הזוחלת המיועדת לביצוע במוקדם או במאוחר! ========================== האמת היא שההתיישבות הישראלית אינה עיקרון פוליטי, אלא אמונה דתית אצל החרדים. אמונה דתית זו מושרשת בגרעין אמונת הזרם הציוני דתי.

דעות

Date unavailable - שעון ירושלים

״השיבה ליהדות״ לשחרור מהציונות

דורות צעירים של יהודים בארצות הברית מפגינים התרחקות הולכת וגוברת מהציונות. התרחקות זו באה לידי ביטוי במיוחד בהתעניינות מחודשת בתנועות היסטוריות כמו תנועת הבונד, שקראה ליהדות המבוססת על חיי תפוצות, בניגוד לדוקטרינת ״המדינה היהודית״. בצרפת, מגמה דומה מופיעה, אם כי היא עדיין מוגבלת יחסית. ספרו האחרון של הפילוסוף מישל ויהר, ״השיבה ליהדות״, משקף מגמה זו.

מאת: סילבן סיבל – 11 ביוני 2026

יהדות ״תפוצתית״

הנוער היהודי האמריקאי מפגין התרחקות ניכרת ממדינת ישראל. שינוי זה החל בהדרגה מאז תחילת המילניום החדש, אך הוא הואץ באופן משמעותי לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, כתוצאה ממה שהכותב מתאר כאכזריות שהפגינה ממשלת ישראל כלפי הפלסטינים. אחד הביטויים הבולטים של שינוי זה הוא שהמילה ״ציוני״ הפכה לשמש כעלבון בקרב חלק מהנוער היהודי.

אחד הביטויים הבולטים של התרחקות זו הוא העניין הגובר בהיסטוריה של תנועת הבונד, ארגון יהודי שנוסד בסוף המאה התשע עשרה. באפריל 2026 זכתה הסופרת האמריקאית מולי קראפבל להצלחה ניכרת עם ספרה ״כאן היכן אנו חיים הוא ביתנו״, המספר את תולדות הבונד, ונשאר במשך שבועות ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.

אבל מדוע עניין פתאומי זה בתנועת פועלים ותרבות יהודית ששילבה מפלגה פוליטית, איגוד מקצועי וארגון קהילתי? התנועה קמה בסוף המאה התשע עשרה באזורי ההתיישבות היהודית במזרח אירופה, ואז נעלמה עד סוף שנות הארבעים של המאה העשרים.

כותרת ספרה של קראפבל מסכמת את מהות הרעיון: היהודים, לפי הבונד, אינם צריכים לעזוב את המקומות שבהם הם חיים כדי להשתחרר, ובוודאי לא על ידי השתלטות על אדמתם של אחרים. מה שאפיין את הבונד במיוחד היה כיוונו הפרוגרסיבי והתנגדותו הרדיקלית לציונות. הוא ראה את עצמו כתנועה מרקסיסטית הקוראת לעצמאות תרבותית.

באוקטובר 1938 כתב מנהיגו הבולט הנריק ארליך:

״אם תוקם מדינה יהודית אי פעם בפלסטין, האקלים הרוחני שלה יתבסס על פחד תמידי מהאויב החיצוני (הערבים), ומאבק בלתי נגמר עם האויב הפנימי (הערבים) על כל פיסת אדמה וכל הזדמנות עבודה. האם זהו האקלים שבו יכולים לשגשג חופש, דמוקרטיה וקידמה? או שמא זהו האקלים שבו צומחים שוביניזם ומגמות ריאקציונריות?״

בקיצור, הבונד סבר שהיהודים אינם צריכים להקים מדינה על ידי גירוש תושביה המקוריים, וכי רעיון זה יוביל לתוצאות קטסטרופליות.

חזרה לעניין בבונד

הכותב סבור כי מה שמניע את הנוער היהודי האמריקאי כיום להתעניין בבונד הוא מה שהוא רואה כהגעה של הציונות לשיא אלימותה כלפי הפלסטינים. וזאת לא בגלל שהתנועה יכולה לחזור לחיים; היא נכחדה עם השמדת יהודי אירופה, ומי שנותר ממנה מנהיגיה נרצחו על ידי משטרו של יוסף סטלין.

אך עניין מחודש זה מגלם את האפשרות לחיות זהות יהודית שונה, שאינה מבוססת על משיחיות או עליונות גזעית יהודית או האדרת צבא ישראל כ״צבא המוסרי ביותר בעולם״. במקום זאת, הוא שואף ליהדות המבוססת על חווית התפוצות עצמה.

הכותב מציין כי תופעה דומה החלה להופיע גם בצרפת, אם כי בקנה מידה קטן יותר. ספרו של מישל ויהר הוא אחד מהיצירות הצרפתיות הראשונות המנסות לבנות תפיסה של ״תפוצתיות״ חדשה המשוחררת מכובד הציונות, לאחר ההצהרה שפרסמה קבוצת ״צדיק!״ בפברואר 2026.

התקרבות אידיאולוגית בין ציונות לאנטישמיות

הכותב מתאר את ספרו של ויהר כיצירה אינטלקטואלית עמוקה העוסקת בהיסטוריה של התנועה הציונית ובמציאותה העכשווית. בין הנושאים שהוא דן בהם הם היחסים בין הימין הציוני האמריקאי לבין כמה אגפים של תנועת ״להפוך את אמריקה לגדולה שוב״ (MAGA), כולל זרמים המואשמים באנטישמיות.

ויהר מביא דוגמאות למתחים בתוך חוגים אלה, ומציין כי כמה אישים הקשורים לתנועת MAGA מקדמים לעיתים תיאוריות קונספירציה המכוונות נגד יהודים, למרות בריתם הפוליטית עם ישראל.

הכותב סבור כי אקלים זה, המשלב התקרבות אידיאולוגית עם ממשל דונלד טראמפ והמשך מגמות אנטי-יהודיות בתוך כמה חוגי ימין אמריקאים, דוחף מספר הולך וגובר של צעירים יהודים לחפש חלופה לחשיבה הציונית.

היהודי כ״מנודה״

ויהר מקדיש את החלק האחרון של ספרו לדיון על דמותו של היהודי כ״מנודה״ או ״שולי״ בחברה. הוא סוקר את רעיונותיה של חנה ארנדט, בנוסף להוגה הצרפתי ברנרד לזר.

לזר נמשך בתחילה לציונות לאחר פרשת דרייפוס, והשתתף בקונגרס הציוני השני בשנת 1898, אך עד מהרה התרחק ממנה וניתק את קשריו עם מייסדה תיאודור הרצל. הכותב סבור כי מסלול זה דומה למה שחווים כיום מספר הולך וגובר של צעירים יהודים אמריקאים.

הוא גם מזכיר את עבודותיו של ההיסטוריון יורי סלזקין שהבחין בין שני סוגי בני אדם: ״אפולוניים״ הקשורים לאדמה, לאומיות ושייכות סגורה, ו״מרקוריאליים״ המגלמים מעבר בין גבולות, תרבויות ורעיונות. סלזקין ראה ביהודי מזרח אירופה המהפכנים והקוסמופוליטיים מודל לסוג השני הזה.

לעומת זאת, ההיסטוריון אנצו טרברסו ראה בספרו ״קץ המודרניות היהודית״ כי הצלחת הציונות והשתלבות היהודים בארצות הברית דחפו את היהודים מעמדת המהפכה והשינוי לעמדת השמרנות הפוליטית.

האם העתיד ישתנה?

ויהר רומז שטרברסו אולי טעה בהערכתו. הקמפוס האמריקאי רואה כיום נוכחות רחבה של צעירים יהודים המתרחקים באופן רדיקלי ממדיניות בנימין נתניהו ובני בריתו.

אבל האם הם יצליחו להשיג את מטרותיהם? והאם הם יוכלו להרחיב מגמה זו מחוץ לארצות הברית? הכותב אינו מציע תשובה חד משמעית, ורואה את השלב הנוכחי כמאופיין באי וודאות רבה.

בסיום הספר, ויהר מביע את חששו שמדיניות ישראל הנוכחית תוביל לגל חדש של עקירה המונית של פלסטינים, ומציין את מה שהוא רואה כתמיכה רחבה בכמה מרעיונות אלה בתוך החברה היהודית-ישראלית. לכן, פרויקט ״השיבה ליהדות״ במובנו המשחרר והתפוצתי, עשוי לדרוש זמן רב עד שיתגבש ויתבסס.

הערה: תרגום זה מעביר את תוכן המאמר כפי שהופיע בטקסט המקורי, כולל הדעות והתיאורים הפוליטיים הכלולים בו, והוא אינו מייצג בהכרח עובדות מוסכמות או עמדה אובייקטיבית לגבי הסוגיות המוזכרות.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

ליום ה-997 ברציפות.. פעיל יפני ממשיך בהפגנת היחיד שלו בטוקיו למען עזה

למרות המרחקים העצומים המפרידים בין בירת יפן טוקיו לרצועת עזה, הפעיל היפני יוסוקה פורוסאווה ממשיך לגלם את המשמעויות הנעלות ביותר של סולידריות אנושית באמצעות עמידתו המחאתית היחידה. פורוסאווה שמר על נוכחותו היומית ברחובות ובכיכרות במשך 997 ימים, והפך לקול קבוע המסרב לשתוק לנוכח התוקפנות המתמשכת שאליה נחשף העם הפלסטיני.

שמו של פעיל זה בלט באופן משמעותי בפלטפורמות המדיה החברתית ובחוגים היפניים, שם הוא נחשב לאחד הקולות הבולטים המגנים את מלחמת ההשמדה הישראלית. למרות הירידה בתנופה הציבורית של ההפגנות בבירות עולמיות רבות עם חלוף הזמן, פורוסאווה הוכיח את דבקותו בעמדתו העקרונית, והדגיש כי מניעו הראשון הוא הגנה על כבוד האדם וזכויותיו הבסיסיות.

הפעיל היפני בוחר בכוונה את המקומות התוססים והצפופים ביותר בטוקיו כדי לבצע את עמידתו, במיוחד בתחנות הרכבת הראשיות השוקקות בנוסעים מדי יום. מטרתו בבחירה אסטרטגית זו היא להעביר את מסרו למגזר הגדול ביותר האפשרי של החברה היפנית, ולהבטיח שהטרגדיה האנושית בעזה תישאר חיה בתודעה הציבורית העולמית ולא תישכח תחת נטל הזמן.

פורוסאווה מקפיד לתעד את פעילותו היומית דרך חשבונו האישי בפלטפורמת 'X', שם הוא מפרסם תמונות וסרטונים המראים אותו נושא שלטים בשפות רבות הדורשים הפסקת אש מיידית. סיסמאותיו כוללות ביטויים מפורשים כמו 'פלסטין חופשית' ו'עצרו את רצח העם', שהן המסרים המושכים את תשומת לב העוברים ושבים וגורמים לרבים מהם לעצור ולצלם תמונות למזכרת עמו כביטוי לתמיכתם בעמדתו.

בהצהרות שמסר למקורות תקשורתיים, הסביר פורוסאווה כי מסע המאבק שלו החל ב-7 באוקטובר 2023, וציין כי הוא נע ברחובות מתוך שנאתו לגזענות ואמונתו העמוקה בצדק. הפעיל היפני הדגיש את נחישותו להמשיך בגישה מחאתית זו ללא לאות, והדגיש כי שחרור פלסטין הוא המטרה הסופית שאליה הוא שואף מאחורי עמידה ארוכה זו.

עמידה מתמשכת זו מגיעה בזמן שבו הנתונים האחרונים של משרד הבריאות הפלסטיני ברצועת עזה מצביעים על היקף האסון ההומניטרי חסר התקדים, כאשר מספר הקורבנות עלה ליותר מ-73 אלף הרוגים ו-173 אלף ו-500 פצועים. נתונים מזעזעים אלה מתרחשים במקביל להרס עצום שפגע בכל התשתיות, בתוך מצור הדוק המחמיר את סבלם של מיליוני אזרחים המתמודדים עם מכונת המלחמה הישראלית.

אמשיך להפגין עד לשחרור פלסטין, כי אני מאמין שחובתי היא להגן על האנושות ועל זכויות האדם ולדחות גזענות.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

גופות תחת אוהלי העקורים... קברים אקראיים מכפילים את הטרגדיה של חללים בלתי מזוהים בעזה

האזרח מוחמד עוואד, עקור המתגורר בשכונת שייח' רדואן בצפון העיר עזה, נדהם למצוא גופת ילד קבורה בעומק רדוד מתחת לאוהלו, בזמן שניסה להרחיב בור ביוב. התקרית חשפה את הטרגדיה של בתי הקברות הארעיים שאותם נאלצו התושבים להקים בשיא הפעולות הצבאיות הקרקעיות, כאשר מגרשי משחקים ושטחים ציבוריים הפכו לבתי קברות זמניים בשל חוסר היכולת להגיע לבתי הקברות הרשמיים.\n\nמקורות מקומיים דיווחו כי צוותי אמבולנס העבירו את הגופה שהתגלתה להשלמת הליכי התיעוד במסגרת רשימות החללים אלמוניי הזהות, בעיה הומניטרית המחמירה עם הזמן. עוואד מתגורר באוהל מעל מגרש שבו נקברו עשרות חללים בחודשים הראשונים למלחמה, ולמרות שרוב הגופות הועברו מאוחר יותר, חלקן נותרו נשכחות מתחת לחול.\n\nהחובש כרים אל-עטל אישר כי המגרש שבו מתגוררים העקורים כיום הכיל בעבר כ-100 גופות, וציין את הישנות מקרים של מציאת שרידי חללים באופן מפתיע באזורים שונים של מחוז עזה. הוא הסביר כי היעדר נתונים אישיים של חלק מהקורבנות מקשה על זיהויים, במיוחד לאור העקירה החוזרת ונשנית של משפחות ואובדן הקשר עם קרוביהם.\n\nמצדו, המרכז האירו-ים תיכוני לזכויות אדם תיעד קיומן של כ-30 קברי אחים המוניים ארעיים גדולים המכילים כ-3,000 גופות במחוזות שונים של הרצועה. המרכז ציין גם הקמתם של למעלה מ-120 קברי אחים קטנים שבהם נקברו שלושה אנשים או יותר בכל אחד, מה שמשקף את היקף האסון שהותירה התוקפנות המתמשכת על האוכלוסייה האזרחית.\n\nבמקרה דומה בשכונת אל-כראמה, האזרח מאג'ד שאהין מצא גופה מתפוררת ליד ביתו בתחילת השנה הנוכחית, ולמרות ניסיונותיו החוזרים ונשנים באמצעות פלטפורמות המדיה החברתית לזהות את בעל הגופה באמצעות בגדיו, איש לא זוהה. שאהין נאלץ לחלץ את השרידים ולקבור אותם מחדש בבית קברות רשמי, בהמתנה לכל רמז שעשוי להוביל לזהותו בעתיד.\n\nפאריס עפאנה, מנהל יחידת האמבולנס בשירותים הרפואיים, מייחס את העלייה במספר האלמונים למדיניות השיטתית שנקט הכיבוש, כולל חפירה והרס קברים ומניעת צוותים רפואיים לחלץ קורבנות. הוא הוסיף כי השמדת משפחות שלמות הובילה להיעדר קרוב משפחה שיכול לזהות את הגופות שהושארו ברחובות או מתחת להריסות לפרקי זמן ארוכים.\n\nבמתחם הרפואי שיפא, המחלקה לרפואה משפטית מנהלת תיק עצום הכולל למעלה מ-1000 גופות אלמוניות, כאשר לכל חלל מוענק מספר סידורי ורישום הכולל תמונות ודגימות DNA. ד"ר אחמד אדהיר הסביר כי הליכים אלה נועדו להקל על זיהוי הקורבנות בעתיד אם יהיו זמינים הציוד והחומרים המעבדתיים הנדרשים לבדיקת DNA.\n\nאדהיר חשף כי רשויות הכיבוש מסרו 480 גופות שהיו עצורות אצלן מאז הסכם הפסקת האש, אך ללא מתן נתונים מבהירים לגבי זהותם או נסיבות מותם. הוועדות המומחיות הצליחו לזהות 110 גופות בלבד מקבוצה זו, בעוד מאות מהם עדיין רשומים ברשימות האלמונים.\n\nהערכות ממשלתיות בעזה מצביעות על כך שמספר הנעדרים הגיע לכ-10,000 איש, וכי רובם עדיין נמצאים מתחת להריסות הבתים ההרוסים. צוותי ההגנה האזרחית מתמודדים עם קשיים עצומים בהגעה לנעדרים אלה עקב מחסור בציוד כבד והמשך התקיפה של אזורים חיוניים, מה שהופך את מספר החללים בפועל למועמד לעלייה.\n\nדוחות רפואיים מאשרים כי ישנם עשרות חללים שנקברו בקברים ארעיים במהלך תקופות המצור המוחלט מבלי שהוצגו בפני הרשויות המוסמכות או שנתוניהם נרשמו. היעדר תיעוד רשמי זה ברגעי המלחמה הקשים מגביר את מורכבות התיק המשפטי וההומניטרי של קורבנות אלה ומונע ממשפחותיהם את הזכות לדעת ולקבורה מכובדת.\n\nמקורות רפואיים הדגישו כי תיק האלמונים דורש התערבות בינלאומית כדי לספק מעבדות ניידות וחומרים כימיים הדרושים לניתוח השרידים, במיוחד לאור התפוררות רבות מהגופות. סוגיה זו נחשבת לאחד הפצעים העמוקים ביותר שהותירה המלחמה, כאשר אלפי משפחות נשארות תלויות בין תקווה למצוא את נעדרותיהן או לקבל תשובות סופיות.\n\nבהקשר של הסטטיסטיקה המקיפה, משרד הבריאות הפלסטיני הודיע כי מספר הקורבנות מהתוקפנות עלה על 72,000 חללים ולמעלה מ-173,000 פצועים, מספרים המשקפים את היקף ההרס חסר התקדים. מספרים אלה צפויים לעלות עם המשך פעולות החיפוש בבתי הקברות הארעיים ומתחת להריסות השכונות שהושמדו.\n\nלסיכום, בתי הקברות הארעיים בולטים כעדות שקטה לאכזריות התנאים שבהם חיו תושבי עזה, כאשר מקומות משחק ועקירה הפכו לבתי קברות כפויים. האתגר הגדול ביותר העומד בפני גורמי זכויות האדם והרפואה הוא להבטיח תיעוד של כל קורבן ושמירה על כבודו, במציאות שהולכת ונעשית מורכבת יותר עם כל יום שעובר מאז סיום הפעולות הצבאיות הגדולות.\n\nתיק החללים אלמוניי הזהות הולך ומסתבך עם הזמן ודורש זמינות של חומרים, ציוד ובדיקות רבות כדי לנסות לזהות אותם.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

מלב ההריסות.. שתי אחיות מקימות את 'קולנוע הוס' כדי להחזיר את השמחה לילדי עזה

בצעד המשקף את רצון החיים בתוך ההרס, שתי אחיות פלסטיניות ברצועת עזה השיקו פרויקט בידור ייחודי בשם 'קולנוע הוס'. פרויקט זה מתמקד בהקרנת סרטי אנימציה המיועדים לילדים, בניסיון רציני לספק תמיכה פסיכולוגית ובידור למשפחות וליתומים שנפגעו ישירות מהשלכות המלחמה המתמשכת ברצועה.

יוזמה זו הוקמה במאמצים עצמיים ואישיים על גג אחד הבתים שלא ניצלו מהפגיעה, כאשר שתי המקימות עבדו על הפרויקט במשך מספר חודשים רצופים. העבודות כללו שיקום מעבר שנפגע מההפצצות ושיפוץ מדרגות הבניין הרעוע, כדי להבטיח גישה בטוחה למבקרים ולילדים למרחב הקולנוע החדש שצומח מתוך ההריסות.

צפאא דבאן, שותפה מייסדת של הפרויקט, הסבירה כי רעיון הקולנוע עלה בדעתן לפני פרוץ המלחמה אך הופסק בכוח עקב ההסלמה הצבאית. היא הדגישה בהצהרותיה למקורות תקשורת כי המטרה העיקרית היא למצוא מפלט אמיתי לתושבים, תוך הקדשת טיפול יוצא דופן לשכבת היתומים באמצעות ארגון הקרנות קולנוע חינם וקבועות עבורם בתוך המרכז.

מאפייני היצירתיות התגלו במיחזור ההריסות והפיכת עקבות ההרס לנגיעות אסתטיות, כאשר שתי האחיות ניצלו את חורי הפגזים בקירות כדי להפוך אותם למסגרות אמנותיות לפוסטרים של סרטים. כמו כן, חורים בעמודי הבטון כוסו בקישוטים מכותנה חדשניים, מה שהפך את זירת הפעולות הצבאיות לשעבר לסביבה ויזואלית נוחה ומושכת לילדים.

'קולנוע הוס' מתמודד עם אתגרים תפעוליים עצומים, ובראשם הפסקות חשמל תמידיות ועלייה חדה במחירי הדלק הדרוש להפעלת גנרטורים חלופיים. משברים לוגיסטיים אלו מטילים עומסים כספיים נוספים על הנהלת הפרויקט, המנסה במרץ לשמור על רציפות ההקרנות למרות התנאים הכלכליים החונקים שבהם שרויה הרצועה הנצורה.

בנוסף למשבר האנרגיה, הפרויקט סבל מעלויות הקמה גבוהות כתוצאה מהקפיצות המטורפות במחירי חומרי הבנייה והיריעות המשמשות לכיסוי הגג, בנוסף לעלות המושבים. שתי המקימות של היוזמה שואפות כעת למצוא דרכים להפחית את עלויות התפעול, מה שיבטיח הפחתת מחיר הכרטיס והנגשת הקולנוע לכל שכבות האוכלוסייה ללא יוצא מן הכלל.

יוזמה זו מגיעה בתקופה רגישה ביותר, כאשר הסטטיסטיקות מצביעות על מותם של למעלה מ-73 אלף פלסטינים ופציעתם של למעלה מ-173 אלף נוספים מאז אוקטובר 2023. עם הרס שפגע בכ-90% מהתשתיות האזרחיות, 'קולנוע הוס' בולט כמודל של התנגדות תרבותית ואנושית מול ניסיונות למחוק את מאפייני החיים בעזה.

אנו שואפים לספק מפלט לתושבים וטיפול מיוחד ליתומים באמצעות הקרנות חינם המחזירות להם חלק מילדותם האבודה.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

בין אוהלי העקורים וקישורי האינטרנט המנותקים.. מסע מפרך לתלמידי התיכון בעזה

התלמידה אימאן עוואד מתעוררת מדי בוקר באוהלה ברצועת עזה, לא כדי ללכת לספסל הלימודים המסורתי, אלא כדי להתחיל מסע חיפוש מפרך אחר אמצעי שיאפשר לה לגשת לבחינות הבגרות. אימאן מלווה את אביה במסע יומי בין סמטאות המחנות הצפופים, בחיפוש אחר נקודה המספקת חיבור לאינטרנט וזרם חשמל שיבטיח את הפעלת הטאבלט שלה.

חוויתה של אימאן, תלמידה במגמה המדעית, משקפת מציאות מרה שבה חיים אלפי תלמידים פלסטינים שנאלצו להסתגל למערכת הבחינות האלקטרוניות בהיעדר תשתית. מקורות בשטח מאשרים כי מסע יומי זה הפך לנטל פסיכולוגי ופיזי נוסף, המתווסף ללחצי הלימודים והעקירה המתמשכת.

הסבל מתחיל בתוך האוהל, שם חסרים למרחבים הצרים את התנאים המינימליים לריכוז או לפרטיות, מה שדוחף את התלמידים לפנות לבתי קפה זמניים שהוקמו בתוך ההריסות. אביה של אימאן אומר שהאוהלים אינם מתאימים ללימודים בגלל הצפיפות והרעש, מה שהופך את היציאה מהם להכרח בלתי נמנע כדי להבטיח את עתידה החינוכי של בתו.

בצד הטכני, אימאן נתקלה בקשיים רבים בניסיונה להיכנס לפלטפורמת הלמידה 'Wise School', כאשר הקישור נתקע יותר מפעם אחת במהלך בחינות מכריעות. התלמידה מספרת כיצד כמעט איבדה את ציון הבחינה שלה בפיזיקה בגלל חוסר יכולת להעלות את התשובות, לפני שהצליחה ברגעים האחרונים לאחר ניסיונות טכניים מפרכים.

תקלות טכניות אלו לא היו בודדות, אלא חזרו על עצמן אצל תלמידים רבים שלא הצליחו לשלוח את תשובותיהם, מה שאילץ חלקם לדחות את הבחינות למועד ב'. הורי התלמידים מציינים כי המתח הנובע מהחשש מניתוק הקשר עולה על מתח הבחינה עצמה, מה שמשפיע לרעה על ביצועיהם האקדמיים.

בנוסף למשברים הטכניים, הסביבה המחייה באוהלים מציבה אתגרים קשים הכוללים עלייה חדה בטמפרטורות, התפשטות חרקים והיעדר תאורה מספקת. אימאן נאלצת ללמוד לאור הטלפון הנייד שלה בשעות הלילה המאוחרות, או להתעורר לפני עלות השחר כדי לנצל את השקט היחסי לפני תחילת רעש המחנה היומי.

בצל משבר זה, צצו יוזמות קהילתיות בניסיון לגשר על הפער, כמו 'קפה פררו' המנוהל על ידי סיראג' אבו הילאל, שהפך מפרויקט מסחרי למרכז שירותי לתלמידים. המקום מספק שירותי טעינה ואינטרנט במחירים סמליים או לעיתים בחינם כדי לתמוך בהמשכיות תהליך הלמידה של העקורים באזורים אלה.

אבו הילאל מסביר כי רעיון בית הקפה נבע מסבל אישי של משפחתו, כאשר ראה את אחותו נאבקת בשנה שעברה לגשת לבחינותיה בתנאים דומים. הצוות ההנדסי המפקח על המקום שואף להתגבר על המכשולים הטכניים ולספק סביבה שקטה ככל האפשר לתלמידים ולמחפשי עבודה מרחוק בתוך הצפיפות הגדולה.

למרות מאמצים אלה, הלחץ נשאר גדול על נקודות הקשר המוגבלות, כאשר בית הקפה מתמודד עם אתגרים הקשורים לאיטיות הפלטפורמות הרשמיות כאשר מספר רב של משתמשים נכנסים בו זמנית. מנהלי היוזמה מנסים לעקוב אחר קישורי המשרד ולספק כרטיסי אינטרנט חלופיים כדי להפחית את הסיכויים לכישלון התלמידים בהעלאת קבציהם.

סיפורה של אימאן עוואד מסכם תמונה חינוכית מורכבת ברצועת עזה, כאשר ההצלחה דורשת עמידות החורגת מהיכולות המנטליות ליכולת עמידה פיזית. זהו קרב יומי שמתחיל בחיפוש אחר מטען חשמלי, ומסתיים בהמתנה לאות 'נשלח' על מסך הטלפון, בתנאים יוצאי דופן שלא נראו בעבר במסע החינוכי.

קרב ההצלחה בעזה כבר לא קשור רק להישגים לימודיים, אלא מתחיל במציאת חשמל, מקום פנוי וקישור אלקטרוני פעיל.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

מחסומי מוות ופרידה.. כיצד הכיבוש הופך בתי קברות בגדה המערבית למחנות צבאיים?

בגדה המערבית, בתי הקברות אינם עוד מקום של שלווה, אלא הפכו לזירות עימות פתוחות שבהן הכיבוש הישראלי כופה את שלטונו אפילו על המתים. מקורות זכויות אדם ועדויות מהשטח תיעדו את הפיכת הלוויות הפלסטיניות להליכים ביטחוניים מחמירים הדורשים אישורים מראש וכפופים לפיקוח רחפנים וחיילים חמושים בכבדות, מה שמרוקן את רגעי הפרידה מקדושתם האנושית והדתית.\n\nבעיר חברון, ובאופן ספציפי באוקטובר 2025, משפחתו של האזרח מוראד אל-נאטשה התמודדה עם מציאות קשה כאשר שלטונות הכיבוש סירבו לאפשר את קבורת אביו בחלקת הקבר המשפחתית בבית הקברות אל-ראס. המשפחה נאלצה לבצע את הקבורה בחשאי ובתוך דקות ספורות מחשש להתנגשות עם החיילים שצרו על המקום, במראה שתיאר אל-נאטשה כ'הלוויה המהירה ביותר' שראה בחייו, שבה נעדרות התפילה והפרידה הראויה.\n\nמדיניות זו אינה מקרית, אלא מערכת שהתגבשה בהדרגה במשך שני עשורים, והתרחבה עם בניית גדר ההפרדה הגזענית שניתקה כפרים שלמים מבתי הקברות ההיסטוריים שלהם. בעיירה סוואחרה, הגישה לבית הקברות ג'בל אל-מוכבר מותנית במעבר דרך המחסום הצבאי 'אל-שיאח', שזכה לכינוי 'מחסום מנוחת עולמים' בשל ההליכים המשפילים שחווים המלווים.\n\nנתוני הרשות הכללית לעניינים אזרחיים מצביעים על כך שתיאום ביטחוני הפך לתנאי הכרחי לקבורת מתים באזורי חיכוך ובאזורים סגורים, בקצב של עד 100 מקרים בחודש בחברון לבדה. תנאים אלה כוללים זיהוי המנוח, ומספר מלווים שלעיתים אינו עולה על עשרה אנשים, בנוסף להטלת מגבלת זמן קפדנית על תהליך הקבורה שאינו עולה על שעה אחת.\n\nעם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, עברו מגבלות אלה לכלול כפרים ועיירות חדשים כמו 'אום צפא' מצפון-מערב לרמאללה, שם הפרידו שערים מברזל וסוללות עפר את הכפר מבית הקברות שלו. התושבים שם נאלצים לשאת את הגופות על כתפיהם וללכת בדרכים קשות ומסוכנות כדי להגיע למנוחתם האחרונה, על רקע סירוב חוזר ונשנה להעניק אישורי קבורה בזמנים רגילים.\n\nבצפון הגדה המערבית, ובאופן ספציפי בג'נין ובטולכרם, הגיעו מדיניות אלה לשיאן בתחילת שנת 2025, כאשר נאסרה קבורה לחלוטין בבתי קברות בתוך מחנה ג'נין. כלי רכב צבאיים התפרסו סביב בתי הקברות החלופיים, ומקורות מקומיים תיעדו עשרות מקרים שעברו תיאום ביטחוני מחמיר, מה שדחף משפחות לחפש חלופות הרחק ממרכזי מגוריהן.\n\nהסבל אינו מוגבל לרגע הקבורה, אלא מתרחב וכולל מניעת ביקורי קברים של יקיריהם, כאשר בתי הקברות הממוקמים מאחורי הגדר או ליד ההתנחלויות הפכו לאזורים צבאיים סגורים. קשישים מירושלים ומחברון מספרים בכאב כיצד עוברות שנים מבלי שהם יכולים לקרוא את הפאתיחה על קברי נשותיהם או אבותיהם, ורואים בכך 'דיכוי העולה על סבל אנושי'.\n\nעבודות התחזוקה והשיקום בבתי הקברות ההיסטוריים גם הן לא נמלטו מהאיסור, שכן הסרת עשבים או תיקון מצבות דורשים אישורים ביטחוניים מורכבים שעשויים להימשך חודשים. בבית הקברות 'אל-ח'טיב' בחברון, שראשיתו לפני שישה מאות שנים, הכניסה מותרת רק למספר מצומצם מאוד ותחת פיקוח צמוד, מה שהפך את הקברים לפגיעים להזנחה ולהתקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים.\n\nנהגי רכבי הסעת מתים וחופרי קברים הפכו לחלק מהמעגל הביטחוני הזה, כאשר הם נדרשים לספק קואורדינטות מדויקות של מיקום הקבר במפות אוויריות לפני תחילת החפירה. במקרים רבים, חיילים התערבו כדי לעצור פעולות חפירה בטענה של היעדר תיאום, מה שהוביל לעיכוב גופות בתוך מכוניות במשך שעות ארוכות בהמתנה ל'אור ירוק' מקציני הכיבוש.\n\nפעילי זכויות אדם מדגישים כי הכיבוש שואף באמצעות צעדים אלה לכפות את שליטתו המלאה על הגיאוגרפיה הפלסטינית, כולל השטחים המיועדים למתים. הפעיל עיסא עמרו רואה בהפיכת האבל לתהליך תיאום וחישובים ביטחוניים כשלל את הממד האנושי של ההלוויה ומכפיל את הסבל הנפשי של המשפחות האבלות, והופך את הפרידה לחוויה של כניעה.\n\nמבחינה דתית, משרד ההקדשים הפלסטיני ראה במגבלות אלה פגיעה בוטה בחופש הפולחן ובקדושת המתים המובטחת על ידי הדתות השמימיות. המשרד ציין כי מניעת תפילה על המת וקביעת מספר המתפללים מהווה מניעה של קיום טקסים בסיסיים, וזה עומד בניגוד לערכים הבסיסיים ביותר של כבוד האדם שיש לכבד בכל הנסיבות.\n\nמבחינה משפטית, מומחי המשפט הבינלאומי מדגישים כי הפלסטינים בגדה המערבית הם 'אנשים מוגנים' על פי אמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949. ד"ר רזק שקיר הבהיר כי כל הגבלה על קבורה שאינה מבוססת על צורך ביטחוני אמיתי וישיר נחשבת להפרה חמורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, וקרא למוסדות הבינלאומיים להתערב כדי לעצור הפרות אלה.\n\nדוחות מרכז 'בצלם' לזכויות אדם אישרו כי פרקטיקות אלה אינן מקרים בודדים, אלא מדיניות שיטתית שמטרתה להצר את צעדיהם של הפלסטינים בכל תחומי חייהם ומותם. המרכז תיעד תקיפות ישירות בגז ורימוני הלם על מלווים, מה שהוביל לעיתים לפיזור הלוויות והשארת גופות ללא השלמת טקסי הקבורה הדתיים.\n\nבתי הקברות בפלסטין נשארים עדות לסכסוך בלתי נגמר, שבו הפלסטיני מתעקש להיאחז באדמתו גם כשהוא עוזב אותה לנצח. ובהיעדר אחריות בינלאומית מתמשכת, 'מחסום מנוחת עולמים' נשאר סמל למציאות מרה שבה מתמודד עם עם שנשלל ממנו אפילו הזכות לפרידה שקטה, וקבריו נשארים בני ערובה להחלטות צבאיות ואישורי ביטחון חסרי רצון.\n\n'חשנו השפלה, כאילו אנו גונבים את קבורת אמנו'; כך תיאר אחד האזרחים את פרידת אמו תחת יריות וצפירות כלי רכב צבאיים.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

אלף ימי מלחמה: 245 אלף ילדים בעזה עומדים בפני רעב ותת-תזונה

ארגון 'הצלת הילדים' צייר תמונה עגומה של המציאות ההומניטרית ברצועת עזה לאחר אלף ימים של מלחמת השמדה, והדגיש כי תת-תזונה כרסמה בגופם של כ-245 אלף ילדים פלסטינים. הארגון הסביר כי השווקים מציגים פרדוקס מזעזע, שבו מוצרים לא מזינים כמו שוקולד וחטיפי תפוחי אדמה זמינים, בעוד שמוצרי יסוד כמו ביצים ופירות הפכו למותרות שמשפחות אינן יכולות להרשות לעצמן.

דוחות אחרונים של ועדת החקירה של האו"ם אישרו כי כוחות הכיבוש הישראלי כיוונו במכוון לילדים פלסטינים, מה שמהווה פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הסטטיסטיקה הצביעה על מותם של לפחות 21 אלף ילדים, עם הערכות שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה בשל אלפי הנעדרים מתחת להריסות הבתים ההרוסים.

בנוגע לעקירה, נתוני קבוצת ניהול האתרים מצביעים על כך שיותר מ-800 אלף ילדים, שהם 80% מילדי הרצועה, נאלצו לעזוב את בתיהם ולחיות באוהלים ובמרכזי מחסה רעועים. בנוסף, פעולות העקירה הכפויה גרמו להפרדתם של יותר מ-7,000 ילדים מהוריהם, מה שמכפיל את היקף הטרגדיה ההומניטרית והפסיכולוגית הפוגעת באוכלוסייה פגיעה זו.

ההרג לא פסק גם בתקופות שתוארו כשקטות, כאשר מקורות בשטח דיווחו על מותם של 275 ילדים נוספים מאז אוקטובר האחרון מירי ופגזים של הכיבוש. בין הקורבנות היה ילד שלא עבר את גיל שמונה, שנפגע על ידי מזל"ט בדיר אל-בלח, ונערה בת שלוש עשרה שנה שנהרגה מרסיסי הפגזה ארטילרית שכוונה לאוהלי העקורים באזורים הדרומיים.

מגזר החינוך ספג נזק רב, כאשר כ-625 אלף ילדים בגיל בית ספר איבדו שלוש שנים מלאות מחינוכם הפורמלי כתוצאה מההסלמה המתמשכת והפגיעה במוסדות חינוך. הפסקה קוגניטיבית זו מאיימת על עתידו של דור שלם של ילדים שבתי הספר שלהם הפכו למרכזי מחסה צפופים או לערימות הריסות כתוצאה מהתקיפות האוויריות.

בצד הפסיכולוגי, קרן האו"ם לאוכלוסייה חשפה נתון מזעזע המצביע על כך ש-96% מילדי עזה חיים תחת עול תחושה מתמדת שהמוות קרוב. אימה מתמדת זו נובעת מצלילי הפיצוצים המתמשכים ואובדן הביטחון בכל מקום, מה שמותיר השפעות פסיכולוגיות עמוקות שאולי לא יגלידו במשך שנים רבות גם אם התוקפנות תיפסק.

ההערכות מצביעות על כך שמכונת המלחמה הישראלית גרמה נזק לכ-370 אלף בתים, המהווים כ-77% מכלל יחידות הדיור ברצועת עזה. הרס שיטתי זה נועד להפוך את הרצועה למקום בלתי ראוי למגורים, במיוחד עם המשך מניעת כניסת ציוד בנייה ומכונות הדרושות לפינוי הריסות או שיקום חלקי.

מקורות בינלאומיים הזהירו מפני צמצום השטחים הזמינים לפלסטינים, כאשר התושבים נדחפים מעבר ל'קו הצהוב' המהווה פחות מ-40% משטח הרצועה הכולל. אזור צפוף זה חסר את התנאים המינימליים לחיים בכבוד, ונחשף באופן מתמיד לפעולות חדירה צבאיות המגבירות את הלחץ על המשפחות העקורות.

משבר המזון בעזה אינו מוגבל לכמות אלא מתרחב לאיכות, כאשר המזון הזמין חסר את הגיוון הבריא החיוני לצמיחה פיזית ונפשית של ילדים. ארגון 'הצלת הילדים' הדגיש כי העלייה המטורפת במחירים הפכה השגת ארוחה מלאה לבלתי אפשרית עבור רוב האוכלוסייה שאיבדה את מקורות הכנסה וחסכונותיה במהלך חודשי המלחמה הארוכים.

מצדו, אחמד אל-הנדאווי, המנהל האזורי של הארגון, מתח ביקורת על השתיקה הבינלאומית המוחלטת כלפי המתרחש, וקבע כי העולם נכשל בהגנה על מיליון ילדים בעזה במהלך אלף הימים האחרונים. הוא הדגיש כי המשך העברת נשק לישראל תורם ישירות להמשך פרקטיקות בלתי חוקיות אלו ופשעים המבוצעים נגד אזרחים וילדים.

ארגוני זכויות אדם דרשו אחריות מלאה על הפשעים המתועדים, והשעיה מיידית של כל צורות התמיכה הצבאית המשמשות להפצצת אזורי מגורים. הם הסבירו כי התעלמות מקולות הילדים וצרכיהם הבסיסיים מהווה כתם על מצחו של הקהילה הבינלאומית, המסתפקת בהצהרות דאגה מבלי לנקוט בצעדים ממשיים בשטח.

בסיפורים קורעי לב, הדוח הזכיר את השהידה רע'ד עאשור שנהרגה בתקיפה ישראלית בדרכה לבחינות הבגרות, והצטרפה לרשימה ארוכה של חלומות שנגדעו. אירועים חוזרים אלו מאשרים כי הכיבוש אינו מבחין בין מטרה צבאית לאזרחית, ומציב ילדים במעגל הפגיעה הישירה כדי לשבור את רצון החברה הפלסטינית.

הדוח הגיע למסקנה כי ממשלת הכיבוש נכשלת במכוון במילוי התחייבויותיה המשפטיות ככוח כובש, במיוחד בכל הנוגע למתן מעברים בטוחים לסיוע הומניטרי. בעוד ילדים מתים מרעב וממחלות, המגבלות על המעברים נמשכות, מה שמונע הגעת תרופות, ציוד רפואי ומזון חיוניים להצלת אלפי חיים מאוימים.

בכל יום מאלף הימים האחרונים, העולם נכשל כלפי כמיליון ילדים בעזה בכך שלא התערב כדי לעצור את הרג והטלת מומים בילדים.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

תחת אש המתנחלים.. העיירה הנוצרית א-טייבה בגדה המערבית מתמודדת עם מתקפה שיטתית ותקיפות נרחבות

תקיפות המתנחלים הישראלים על העיירה א-טייבה, הממוקמת מזרחית לעיר רמאללה, עמדו במרכז האירועים בגדה המערבית הכבושה, בעקבות מתקפה שיטתית שכוונה לאדמות ולרכוש ביום שלישי בערב. סרטונים שהופצו על ידי פעילים הראו שריפות ענק שפרצו בגידולים חקלאיים, בתוך מצב של זעם ציבורי ובינלאומי כלפי התקיפה על העיירה, הנחשבת לכפר הנוצרי האחרון במלואו באזור.

מקורות מקומיים דיווחו כי קבוצת מתנחלים הציתה בכוונה שטחים נרחבים באזור ג'בל אל-מוסייס, הסמוך לתחנת דלק חיונית בעיירה. האב בשאר פוואדלה, כומר הקהילה הלטינית בא-טייבה, אישר כי האש התפשטה ופגעה ברכוש התושבים, בתוך ניסיונות נואשים של התושבים להשתלט על השריפה ולהגן על בתיהם מפני התפשטות הלהבות המתמשכת.

בתחילה, מנעו רשויות הכיבוש את הגעת צוותי ההגנה האזרחית הפלסטינית למקום השריפה, בטענה שלא הושלמו הליכי התיאום הביטחוני הנדרשים לכניסה לאזור. מניעה מכוונת זו אפשרה לאש להתפשט בקנה מידה רחב יותר, מה שהגדיל את היקף הנזקים החומריים באדמות החקלאיות שעליהן מסתמכות המשפחות הפלסטיניות לפרנסתן היומיומית.

התקיפה לא הסתכמה רק בשריפת אדמות, אלא התרחבה וכללה תקיפות פיזיות ישירות נגד צעירי העיירה שניסו לכבות את האש באמצעות מכליות מים פרטיות. מקורות דיווחו כי המתנחלים כיתרו את הצעירים ותקפו אותם במכות, וכן גרמו נזקים חמורים לשני כלי רכב וגנבו חפצים אישיים, בצל הגנה ונוכחות של כוחות הכיבוש שלא עשו דבר כדי לעצור את התוקפים.

עדויות מתוך העיירה תיעדו ירי חי לעבר אזרחים בשלוש הזדמנויות נפרדות במהלך המתקפה, מה שסיכן את חייהם של עשרות מבני הקהילה המקומית. ארגוני זכויות אדם תיארו התנהגות זו כחלק מדפוס הולך וגובר של אלימות שיטתית שמטרתה לעקור פלסטינים מאדמותיהם ולהרוס את מרכיבי עמידתם ביישובים ובכפרים הממוקדים.

העיירה א-טייבה נושאת מעמד סמלי והיסטורי רב, שכן מתגוררים בה נוצרים מזרמים קתולים לטיניים, יוונים אורתודוקסים ומלכיתים, והם שומרים על נוכחות דתית מתמשכת מאז המאות הראשונות. היסטוריונים ופעילים מקשרים בין העיירה לבין 'אפרים' ההיסטורית המוזכרת בבשורות, מה שהופך את תקיפתה לתקיפה על מורשת נוצרית עולמית המשתרעת על פני אלפי שנים בארץ הקודש.

במישור הבינלאומי, המתקפה עוררה תגובות זועמות, כאשר מרג'ורי טיילור גרין, חברת קונגרס אמריקאית לשעבר, מתחה ביקורת על שתיקת הקהילות הנוצריות במערב כלפי מה שעובר על הנוצרים בפלסטין. היא ציינה כי רבים אינם מודעים למציאות הזוועות המבוצעות בשטח, וראתה במה שקורה בא-טייבה אמת כואבת החושפת את השקר שבהצהרות על הגנת מיעוטים.

מצידו, הזהיר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, מפני השלכות הסלמת אלימות המתנחלים בגדה המערבית, וציין כי הריסת בתים והרחבת ההתנחלויות הבלתי חוקיות מאיימות על היציבות. גוטרש הדגיש בדו"חות האו"ם כי המשך מדיניות זו מקבע את הכיבוש ומוביל לתהליכי עקירה כפויה חסרי כל תוקף חוקי או מוסרי.

הפעילויות הלאומיות והדתיות בא-טייבה חתמו את הצהירתן בהדגשה כי סבל העיירה משקף מציאות כואבת המתרחשת בכל אזורי הגדה המערבית ללא מעצור בינלאומי אמיתי. ההצהרה הדגישה כי העמידה על האדמה היא התגובה היחידה לניסיונות הטרור ההתנחלותי, וקראה למוסדות הבינלאומיים ולכנסיות ברחבי העולם לפעול באופן מיידי להגנת המקומות הקדושים והקהילות הפלסטיניות המקוריות.

מה שקרה אינו אירוע בודד, אלא חוליה בשרשרת מתמשכת של אלימות מתנחלים השואפת להטיל אימה על קהילה שלמה שאין לה אשמה מלבד קיומה על אדמת אבותיה.

ANALYSIS

Date unavailable - שעון ירושלים

מהפך אמריקאי עמוק מבלבל את ישראל: משבר ואנס הוא רק כותרת לשלב חדש בוושינגטון

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקת – 28/6/2026

המשבר ההולך וגובר בין ממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לממשלת ישראל אינו מוגבל עוד להצהרות החריפות של סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, אלא משקף שינוי עמוק יותר במבנה החשיבה הפוליטית בוושינגטון כלפי ישראל. המאמר המקורי שפורסם במגזין פוליטיקו חושף כי מה שתל אביב מתמודדת איתו אינו מחלוקת אישית עם ואנס, אלא תחילתו של שלב חדש שבו ישראל אינה נהנית עוד מהמעמד יוצא הדופן ששמרה עליו במשך עשורים במדיניות החוץ האמריקאית.

אינדיקטורים אלו הגיעו חודשים ספורים לאחר התקיפות האמריקאיות והישראליות המשותפות נגד איראן בסוף פברואר, אז האמינה ממשלת ישראל כי הברית עם ממשל טראמפ נכנסה לשלב חסר תקדים של עוצמה ולכידות. אולם, ההתפתחויות שלאחר מכן ציירו תמונה שונה לחלוטין, שכן וושינגטון החלה להתמודד עם תיקי המזרח התיכון מתוך שיקולי אינטרס אמריקאי ישיר, ולא מתוך מחויבות מוחלטת לסדרי העדיפויות הישראליים.

על פי הדיווח, ואנס שלח מסר חסר תקדים לישראל כאשר אמר כי הנשיא טראמפ הוא המנהיג העולמי היחיד שעדיין עומד לצידה, והזהיר את ממשלת ישראל מפני אובדן בעלת בריתה החזקה ביותר. הוא גם רמז כי המשך התמיכה האמריקאית אינו מובטח עוד אם תל אביב תמשיך לנקוט בצעדים הסותרים את האינטרסים האמריקאיים.

מקורות אמריקאים וישראלים שדיברו עם המגזין מאשרים כי ואנס אינו מקרה יוצא דופן בתוך הממשל, אלא מגלם מגמה הולכת וגוברת הרואה כי היחסים עם ישראל צריכים להיות כפופים, כמו כל ברית אחרת, לקריטריון של "אמריקה תחילה". משמעות הדבר היא שהאינטרסים האמריקאיים אינם מוגדרים עוד באופן אוטומטי כזהים לאינטרסים הישראליים, שינוי שפקידים ישראלים מתארים כמסוכן ביותר מזה עשורים.

ישראל הימרה מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן כי מדיניות "אמריקה תחילה" תפטור אותה מכל בחינה מחדש של הבריתות המסורתיות, אך הימור זה החל להתפוגג במהירות. פוליטיקו ציטט יועץ פוליטי ישראלי שאמר כי ממשלתו הייתה נאיבית כאשר האמינה שישראל תישאר חסינה מהשינויים המשפיעים על מדיניות החוץ האמריקאית.

אינדיקטורים לקרירות זו מתבטאים בירידה בקצב המגעים הפוליטיים בין שני הצדדים. לאחר שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקר בוושינגטון חמש פעמים במהלך שנת 2025, הוא ביקר בה השנה רק פעם אחת, וטרם נקבע תאריך חדש לביקור בבית הלבן, בעוד שהשיחות הטלפוניות בין המנהיגים ירדו באופן ניכר.

למרות אישור הבית הלבן כי היחסים בין המדינות עדיין חזקים, טון הדיבור של טראמפ כלפי נתניהו הפך חריף יותר בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר המחלוקות הקשורות ללבנון ולמשא ומתן עם איראן. המגזין מציין כי הנשיא האמריקאי תיאר את נתניהו באחת ההזדמנויות בביטויים קשים, לפני שהצליח לשכנע אותו להקפיא תקיפות צבאיות שישראל התכוונה לבצע נגד ביירות, עמדה שהתיישבה עם חזונו של ואנס הקורא להימנע מכל הסלמה שעלולה לאיים על מסלול המשא ומתן עם טהראן.

הדו"ח חושף כי סגן נשיא ארה"ב סבר במשך שנים כי האינטרסים של ארצות הברית וישראל אינם זהים תמיד, וכי וושינגטון לא צריכה להיגרר למלחמה עם איראן בהגנה על ישראל. כיום, לאחר שהפך לאחד ממעצבי המשא ומתן האמריקאי עם טהראן הבולטים ביותר, חזון זה צבר משקל ביצועי שלא ניתן עוד להתעלם ממנו בתוך הממשל.

מנגד, ישראל רואה בחשש את ההבנות המתגבשות עם איראן, שכן הן מתמקדות בתוכנית הגרעין, פתיחת נתיבי שיט והורדת מחירי הנפט, אך אינן עוסקות באופן ישיר בתוכנית הטילים הבליסטיים האיראנית או בהשפעה הצבאית של טהראן באזור, שני תיקים שתל אביב רואה בהם איום קיומי.

חוקרים ופקידים שדיברו עם פוליטיקו סבורים כי ממשלת נתניהו עדיין מזלזלת בהיקף השינוי המתחולל בוושינגטון, מתוך אמונה שהמשבר מוגבל לוואנס בלבד, בעוד שהעובדות מצביעות על כך שהשינוי רחב ועמוק יותר, ועשוי להתבהר עם התקרבות הבחירות האמריקאיות הבאות, שבהן יתקיים דיון גובר בתוך המפלגה הרפובליקנית על עתיד היחסים עם ישראל.

התפתחויות אלו חושפות כי ישראל מתמודדת לראשונה מזה עשורים עם האפשרות לאבד את מעמדה כ"בעלת ברית יוצאת דופן" בתוך הממסד הפוליטי האמריקאי. הדורות החדשים של פוליטיקאים רפובליקנים אינם רואים עוד בתמיכה בלתי מותנית קבוע אסטרטגי, אלא מקשרים אותה לשיקולים כלכליים, בחירות ואינטרסים אמריקאיים ישירים. משמעות הדבר היא שהברית ההיסטורית נכנסת לשלב של הגדרה מחדש, שבו ישראל הופכת לשותפה חשובה, אך אינה יוצאת דופן תמיד מכללי מדיניות החוץ האמריקאית שטראמפ וצוותו מגבשים מחדש על פי תפיסת האינטרס הלאומי תחילה.

המשבר משקף גם שינוי רחב יותר בתוך החברה האמריקאית עצמה. סקרי דעת קהל בשנתיים האחרונות הראו ירידה בתמיכה הציבורית בישראל, במיוחד בקרב צעירים, עצמאים ואף בתוך חלקים מהמפלגה הרפובליקנית. שינוי זה מחייב את הפוליטיקאים האמריקאים, ובראשם ג'יי.די. ואנס, לפנות לקהל שאינו מקבל עוד מעורבות צבאית פתוחה במזרח התיכון או מתן תמיכה בלתי מוגבלת לבעלות ברית זרות. מכאן נראה כי הצהרותיו של ואנס משקפות שינויים פנימיים יותר מאשר סתם מחלוקת דיפלומטית עם ממשלת נתניהו.

באשר לישראל, ההימור המסורתי על היחסים האישיים עם הנשיא האמריקאי אינו מספיק עוד כדי להבטיח את המשך ההטבות הפוליטיות והאסטרטגיות שמהן נהנתה במשך עשורים. אם מחלוקות קודמות הסתיימו בדרך כלל בהתערבות הבית הלבן כדי להחזיר את החום ליחסים, הרי שהמחלוקת הנוכחית קשורה לשינוי בפילוסופיית קבלת ההחלטות בתוך וושינגטון עצמה. לכן, כל ממשלה ישראלית עתידית עשויה למצוא את עצמה נאלצת לגבש מחדש את אסטרטגיה כלפי ארצות הברית, ולהסתגל למציאות חדשה שבה סדרי העדיפויות הישראליים אינם מקדימים באופן אוטומטי את השיקולים האמריקאיים.

הדו"ח מסכם כי עתיד היחסים האמריקאיים-ישראליים לא ייקבע רק על ידי תוצאות הבחירות הישראליות או האמריקאיות הבאות, אלא במידת הצלחתם של שני הצדדים להסתגל למשוואה פוליטית חדשה שאינה מעניקה עוד לישראל מעמד יוצא דופן בתוך האסטרטגיה של ארצות הברית. ואם ג'יי.די. ואנס הפך לפנים הברורות ביותר של שינוי זה, הרי שהמסר העיקרי שנושא השלב הנוכחי הוא שוושינגטון החלה להסתכל על המזרח התיכון מנקודת מבט של האינטרסים הלאומיים שלה תחילה, גם אם הדבר יוביל להטלת מגבלות חסרות תקדים על בעלות בריתה הקרובות ביותר באזור.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

לוב בתחתית מדד ה-BTI העולמי: משבר מבני פוגע בשאיפות הטרנספורמציה הדמוקרטית והכלכלית

מוסדות בינלאומיים ממשיכים לעקוב אחר מסלולי היציבות והפיתוח באזור הערבי, ובהקשר זה פרסמה קרן 'ברטלסמן שטיפטונג' הגרמנית את הדו"ח החדש שלה על מדד טרנספורמציה עסקית (BTI). הדו"ח כלל הערכה מקיפה של 137 מדינות, כולל לוב, וכיסה את התקופה שבין 2023 ל-2025, כדי לשקף תמונה מדויקת של מציאות השינויים המבניים.

המדד התבסס בסיווגו על שלושה צירים מהותיים המהווים את עמודי התווך של המדינה המודרנית: טרנספורמציה דמוקרטית, מנגנוני ממשל, ומידת היעילות של כלכלת השוק. התוצאות הלוביות היו מאכזבות, כאשר המדינה קיבלה רק 2.31 נקודות מתוך 10, מה שהציב אותה במקום ה-128 בעולם, מיקום המשקף את גודל האתגרים העצומים.

מקורות אנליטיים דיווחו כי ירידה חדה זו בנקודות מבטאת את עומק המשבר הפוליטי ואת מצב הפיגור המוסדי ממנו סובלת המדינה מזה שנים. משקיפים רואים כי מספרים אלו אינם רק סטטיסטיקות, אלא הם השתקפות של מציאות בה חי האזרח הלובי תחת כישלון מסלולי הרפורמה והיעדר חזון לאומי אחיד.

בפירוק ציר הטרנספורמציה הפוליטית, הנתונים מראים כי לוב סובלת מחולשה חמורה בסטנדרטים של השתתפות פוליטית ושלטון החוק. סטנדרטים אלו רשמו רמות נמוכות שלא עלו על שתי נקודות, מה שמעיד על פער גדול בין השאיפות העממיות לשינוי לבין המציאות המוסדית הרעועה החסרה כלי ניהול נבונים.

בנוגע לממשל, הדו"ח מדגיש את היעדר התיאום היעיל בין הרשויות המחוקקות והמבצעות, מה שהוביל להתנגשות בהחלטות ובחוקים. בלבול ניהולי זה תרם להחלשת יכולת המדינה לארגן את העניינים הציבוריים ולהשיג יעדים כוללים בתחומי הביטחון והחברה, מה שהגביר את מורכבות התמונה הכללית.

בנוגע לצד הכלכלי, המצב לא היה טוב יותר, כאשר מדדי היציבות הפיננסית והמוניטרית לא עברו את רף שלוש הנקודות במקרה הטוב. ביצועים צנועים אלו משקפים את היעדר אסטרטגיות ברורות להשגת קיימות כלכלית, תחת תלות מוחלטת במשאבי רנטה ותנודתיות במדיניות המוניטרית המשפיעה ישירות על חיי האזרחים.

הקריאה האנליטית של המדד מאשרת כי המצב הנוכחי דורש מאמצים יוצאי דופן לתיקון המסלול, שכן חוסר האיזון המבני במערכת הפוליטית והכלכלית מאיים על כל הזדמנויות עתידיות לצמיחה. הצורך הפך דחוף לרפורמות יסודיות שישפיעו על המבנה המוסדי כולו, הרחק מפתרונות טלאים שלא הוכיחו את יעילותם בעשור האחרון.

הדו"ח מציין כי יתרון מדד ה-BTI טמון ביכולתו לקבוע את זווית השינוי הנדרשת ואת הכיוון הנכון לרפורמה. עם זאת, הצלחת כל תוכניות עתידיות נשארת תלויה בקיומה של סביבה פוליטית יציבה, דבר שלוב חסרה כיום תחת המשיכות האזוריות והבינלאומיות המשפיעות על ההחלטה הריבונית המקומית.

הפער הגדול בין המציאות הנוכחית לבין תקרת השינוי הרצוי דורש ניעור אבק החולשה ממוסדות המדינה והחברה כאחד. מעבר זה דורש מודעות קולקטיבית מצד השכבות הפעילות והאליטות הפוליטיות לצורך במחויבות לדרישות הטרנספורמציה הדמוקרטית האמיתית, הרחק מאינטרסים צרים שעיכבו את מסלולי הפיתוח.

מקורות מבקרים את היעדר 'מצפן השינוי' אצל הרשויות הנוכחיות, כאשר התנועה הפוליטית והאזרחית, בין אם בפיקוח המשלחת של האו"ם או הרכיבים המקומיים, נראית בהתנגשות מתמדת עם דרישות הבנייה הנכונה. התנגשות זו מונעת ספיגת ההשפעות המסוכנות של מצב המשבר הנוכחי ומונעת הפיכתו למסלול התאוששות עולה.

המצב הלובי המורכב, כפי שמתארים אותו אנליסטים, זקוק בדחיפות למוח חלוצי המסוגל ליצור פתרונות מחוץ לקופסה המסורתית של משברים. מוח זה צריך להיות מוקף באליטה לאומית בעלת יושרה ויכולת, המסוגלת למשוך קהלים מכל האזורים והשכבות כדי להבטיח את כוללניות הפרויקט הרפורמי.

השינוי המבוקש צריך להשפיע על המערכת התרבותית והחברתית לצד הפוליטיקה והכלכלה, כדי להבטיח את קיימותה של כל טרנספורמציה דמוקרטית עתידית. שכן, ללא רפורמה יסודית בתפיסות הכלליות לגבי המדינה והאזרחות, המדדים הבינלאומיים ימשיכו לרשום ירידה מתמדת בביצועי המוסדות הלוביים.

לסיכום, דו"ח קרן 'ברטלסמן שטיפטונג' מהווה פעמון אזהרה לממונים על העניינים הלוביים, בדבר הצורך להתייחס לנקודות החולשה המבניות שאותן זיהה המדד בדייקנות. המשך ההתעלמות מעובדות מוחצות אלו יוביל רק להידרדרות נוספת בדירוג העולמי של לוב ובמציאות חייה המורכבת.

התקווה נשארת תלויה ביכולת החברה הלובית לייצר פרויקט לאומי מאוחד שיהפוך את המציאות העגומה לתחייה כוללת המצופה מזה עשורים. הדרך לטרנספורמציה דמוקרטית וכלכלת שוק דורשת רצון פוליטי איתן והסכמה לאומית שתתעלה מעל המחלוקות הנוכחיות למען הדורות הבאים.

המצב הלובי המורכב זקוק למוח חלוצי חזוני ויצירתי שאליטה לאומית ישרה תתלכד סביבו כדי להפוך את המציאות העגומה לתחייה כוללת.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

טירנה בוערת ב'מהפכת הפלמינגו': עשרות אלפים מפגינים נגד פרויקט משפחת טראמפ באלבניה

רחובות בירת אלבניה, טירנה, אירחו ביום שבת את מצעד המחאה הגדול ביותר מאז תחילת התנועה העממית המתנגדת לפרויקטים השנויים במחלוקת. עשרות אלפי אזרחים התאספו ביום ה-35 למחאות, והביעו את התנגדותם הנחרצת לפרויקט נופש יוקרתי הקשור למשפחתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

הניצוץ לתנועה זו ניצת בסוף מאי האחרון, כאשר הוכרזו תוכניות לבניית מלון ואתר נופש ענק בפיקוח איוונקה טראמפ ובעלה ג'ארד קושנר. הפרויקט המוצע ממוקם על חוף אחת משמורות הטבע הייחודיות במדינה, מה שעורר חששות נרחבים מפני הרס האיזון האקולוגי באזור.

דרישות המפגינים התרחבו עם הזמן מעבר להיבט הסביבתי, כאשר המפגינים קראו להתפטרותו של ראש הממשלה אדי רמה וממשלתו. המשתתפים בצעדות האשימו את הרשות המבצעת בשחיתות ובהקלה על השתלטות על אדמות ציבוריות לטובת משקיעים זרים תחת מעטה של פיתוח תיירותי.

פעילים כינו את תנועתם 'מהפכת הפלמינגו הוורודים', בהתייחסות סמלית לציפורי הפלמינגו המשתמשות בשמורה המיועדת כתחנה מרכזית במסעותיהן העונתיים. מומחי סביבה מזהירים כי הפרויקט, שעלותו 4.6 מיליארד דולר, יאיים על אגם זברניץ', המהווה בית גידול חיוני לציפורים נודדות.

תוכנית ההשקעה כוללת הפיכת האי סאזן, שהיה ידוע כבסיס צבאי סודי בתקופה הקומוניסטית, ליעד תיירותי לאליטה. המתנגדים רואים בהפיכת אתרים היסטוריים וצבאיים לרכוש פרטי כהפקרה של הריבונות הלאומית והמורשת ההיסטורית של אלבניה.

בימים האחרונים חלה הסלמה מסוכנת בשטח, כאשר התרחשו עימותים אלימים בין מפגינים לכוחות המשטרה נגד מהומות מול בניין הפרלמנט. כוחות הביטחון השתמשו בגז מדמיע ובזרנוקי מים כדי למנוע מהמפגינים לחסום את כניסת חברי הפרלמנט, מה שהוביל לפציעות בקרב שני הצדדים.

מקורות ביטחוניים דיווחו על העברת 15 שוטרים לבתי חולים לקבלת טיפול לאחר שנפגעו מיידוי אבנים וחפצים קשים במהלך ההתנגשויות. מנגד, הרשויות פתחו במבצע מעצרים שכלל 25 מפגינים, מתוכם 19 עדיין במעצר, על רקע דרישות ארגוני זכויות אדם לשחרורם המיידי.

ארגוני זכויות אדם נכנסו למשבר, כאשר 'ועדת הלסינקי האלבנית' מתחה ביקורת על מה שכינתה שימוש מופרז בכוח מצד כוחות הביטחון. הוועדה הדגישה בהצהרה כי קיומם של מקרים בודדים של אלימות אינו מקנה למשטרה את הזכות לנהוג באכזריות כלפי התכנסויות שלום גדולות.

ההפגנה ביום שבת נשאה אופי סמלי מיוחד, שכן היא התרחשה במקביל ליום הולדתו ה-62 של ראש הממשלה אדי רמה. המפגינים הניפו דגם ענק של עוגה עשויה מבטון כביטוי להתנגדותם למדיניות 'יציקת הבטון' באזורים ירוקים, וקראו סיסמאות המדגישות כי 'אלבניה אינה למכירה'.

אלבניה אינה למכירה, ויש לבטל את חוק האזורים המוגנים המאיים על הסביבה הלאומית שלנו.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

תיקון חוק הבחירות... צעד להרחבת הייצוג והחייאת החיים הפוליטיים

ד"ר טאלב עווד: רשימה שתקבל 1% מהקולות, כלומר כ-20 אלף קולות, תוכל לזכות בשני מושבים, מה שפותח את הדרך לייצוג רחב יותר של הרשימות.עדי אבו כרש: הגדלת מספר המושבים נושאת ממדים החורגים מהרחבת הייצוג המספרי ונכללת בחזון רחב יותר שמטרתו לפתח את המבנה הפרלמנטרי הפלסטיני בעתיד.באסם חדאידה: הורדת אחוז החסימה ל-1% היא אחד התיקונים המשפיעים ביותר, שכן היא מספקת הזדמנויות אמיתיות לרשימות קטנות ועצמאיות להגיע למועצה המחוקקת.ד"ר עומר רחאל: התיקונים מתרחשים במקביל לעבודה על הכנת חוק חדש למפלגות פוליטיות, מה שיסייע להופעת מספר רב של מפלגות חדשות מחוץ למסגרות הארגוניות המסורתיות.עארף ג'פאל: הגדלת מספר חברי המועצה המחוקקת ל-200 תואמת את התפיסות שנקבעו לבחירות למועצה הלאומית ואת המכסה שהוקצתה לפלסטינים בתוך הקו הירוק.ג'יהאד חרב: הוספת 68 מושבים חדשים תטיל נטל כספי כבד על הקופה הציבורית, בנוסף לאתגרים הלוגיסטיים הקשורים לתשתית המועצה המחוקקת.רמאללה – מיוחד ל"אל-קודס" – התיקונים האחרונים, על פי צו הנשיא מחמוד עבאס, לפני מספר ימים, לחוק הבחירות הכלליות בפלסטין, מצביעים על נקודה חשובה בהרחבת בסיס הייצוג הפוליטי וחיזוק השתתפותן של קבוצות וכוחות חברתיים שונים, והפעלת החיוניות במערכת הפוליטית הפלסטינית.מומחים ומומחי בחירות וממשל, בשיחות נפרדות עם "אל-קודס", רואים בתיקונים אלה חלק מהקשר רפורמי רחב יותר שמטרתו לבנות מחדש ולהפעיל מוסדות ייצוגיים, בין אם ברמת המועצה המחוקקת ובין אם במסגרת ארגון מחדש של המועצה הלאומית הפלסטינית, באופן המשקף מגמה להחזרת החיוניות לחיים הפוליטיים לאחר שנים של שיתוק וקיפאון.לדברי המומחים, מסלול זה נתפס כצעד לקראת בניית מערכת ייצוגית מקיפה יותר, שתחזק את אחדות הייצוג הפלסטיני ותבסס שלב חדש של עבודה פוליטית המבוססת על בחירות ורב-מפלגתיות.לדברי המומחים, הגדלת מספר חברי המועצה המחוקקת ל-200, יחד עם הורדת אחוז החסימה ל-1%, תאפשר מרחב רחב יותר לרשימות קטנות ועצמאיות וכוחות פוליטיים חדשים, מה שיחזק את הרב-מפלגתיות בתוך המוסד המחוקק ויעצב מחדש את מפת הייצוג הפוליטי. תיקונים אלה גם יתרמו לחיזוק נוכחות נשים וצעירים, באמצעות הרחבת הזדמנויותיהם להגיע לעמדות קבלת החלטות בתוך המועצה.תיקונים אלה קשורים גם, לדברי הכלכלנים, למסלול רחב יותר של ארגון מחדש של המועצה הלאומית הפלסטינית, באמצעות שילוב חברות המועצה המחוקקת בתוכה, והרחבת היקף הייצוג לכלול פלסטינים בגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים, בנוסף לפלסטינים במקומות הפליטות והתפוצות.צעד חשוב להשלמת המסגרת המשפטית המסדירהד"ר טאלב עווד, יו"ר מועצת המנהלים של מרכז המעקב הערבי לדמוקרטיה ובחירות ומומחה אזורי לענייני בחירות, מדגיש כי החלטת החוק המתקן את חוק הבחירות הכלליות לשנת 2026 מהווה צעד חשוב להשלמת המסגרת המשפטית המסדירה את תהליך הבחירות הפלסטיני, ומכשירה למעשה את הקרקע לקיום הבחירות למועצה המחוקקת הבאות כשלב ראשון בהקמת המועצה הלאומית הפלסטינית. הוא מציין כי התיקונים החדשים התמקדו בהרחבת בסיס ההשתתפות הפוליטית וחיזוק הייצוג המפלגתי, הצעיר והנשי.עווד מסביר כי התיקון החדש בא על חוק הבחירות משנת 2007 ותיקוניו המאוחרים, וכלל שמירה על שיטת הבחירות היחסית המלאה, בנוסף להגדלת מספר מושבי המועצה המחוקקת מ-132 ל-200 מושבים, באופן התואם את ההסכמה הקיימת כי חברי המועצה המחוקקת הנבחרים יהיו חברים טבעיים במועצה הלאומית הפלסטינית, המייצגים את הגדה המערבית, כולל ירושלים ורצועת עזה.עווד רואה במגמה זו לא חדשה, שכן הצו הנשיאותי לבחירות 2021 כבר ראה בבחירות למועצה המחוקקת את השלב הראשון לבחירות למועצה הלאומית, מה שמאשר את הקשר בין שני המוסדות המחוקקים והלאומיים.הורדת אחוז החסימהבנוסף, מציין עווד כי התיקונים כללו גם הורדת אחוז החסימה מ-1.5% ל-1%, מה שמעניק הזדמנויות גדולות יותר למפלגות, רשימות קטנות וכוחות חברתיים להשתתף ולהיות מיוצגים בתוך המועצה המחוקקת, ומחזק את הרב-מפלגתיות. כמו כן, הופחת גיל המועמדות מ-28 ל-23 שנים, בתגובה לדרישות שהועלו במשך שנים, מה שמאפשר השתתפות רחבה יותר של צעירים בחיים הפוליטיים ומשיג התאמה גדולה יותר בין תנאי המועמדות למועצה המחוקקת ולמועצה הלאומית.עווד מסביר כי התיקונים כללו חיזוק נוכחות נשים ברשימות הבחירות באמצעות שמירה על הדרישה לנוכחות אישה אחת מכל שלושה מועמדים, וביטול ההסדרים הקודמים הנוגעים לנוכחות אישה אחת מכל ארבעה או חמישה מועמדים, מה שיעלה את שיעור ייצוג הנשים לכ-30%, עם ציפייה שמספר הנשים במועצה המחוקקת הבאה יגיע לכ-60 חברות.עווד רואה בתיקונים אלה השפעה ישירה על צורת תוצאות הבחירות הבאות, במיוחד לאור העלייה במספר הבוחרים הרשומים בהשוואה לבחירות 2006, כאשר ההערכות מצביעות על אפשרות שמספר הרשומים יגיע לכ-2.9 מיליון בוחרים לאחר עדכון פנקס הבוחרים, עם ציפייה להשתתפות של בין 1.8 ל-2 מיליון בוחרים.עווד מציין כי רשימה שתקבל כ-1% מהקולות, כלומר כ-20 אלף קולות, תוכל לזכות בשני מושבים, מה שפותח את הדרך לייצוג רחב יותר של רשימות מפלגתיות, עצמאיות, צעירות ונשיות.חשיבות הוצאת צו נשיאותי לקביעת מועדיםעווד מדגיש כי השלמת המסלול האלקטורלי קשורה כעת להוצאת צו נשיאותי הקובע את מועד הבחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות, וקורא לזרז זאת כדי לאפשר לוועדת הבחירות המרכזית זמן מספיק להכין את לוח הזמנים וההכנות הטכניות והאדמיניסטרטיביות הנדרשות. הוא מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין ועדת הבחירות, המפלגות והכוחות הפוליטיים ומוסדות החברה האזרחית להצלחת תהליך הבחירות, במיוחד לאור היעדר בחירות כלליות במשך יותר משני עשורים, מה ששלל מפלח רחב של פלסטינים את מימוש זכותם הדמוקרטית.עווד מציין כי הבחירות למועצה המחוקקת אמורות להקדים את השלמת הקמת המועצה הלאומית, כאשר ועדת הבחירות המרכזית תנהל את תהליך הבחירות בתוך השטחים הפלסטיניים, בעוד ועדה מיוחדת תעקוב אחר תיק הקמת המועצה הלאומית בחו"ל.צעד חשוב לקראת פיתוח המערכת הפוליטיתעדי אבו כרש, מנכ"ל המוסד הפלסטיני להעצמה ופיתוח מקומי "רפורם", מדגיש כי התיקונים האחרונים לחוק הבחירות הכלליות מהווים צעד חשוב לקראת פיתוח המערכת הפוליטית הפלסטינית והרחבת בסיס הייצוג בתוך המוסדות הנבחרים. הוא מציין כי הגדלת מספר חברי המועצה המחוקקת ל-200 חברים והורדת אחוז החסימה ל-1% הם מהתיקונים הבולטים שיחזקו את ההשתתפות הפוליטית ויאפשרו הזדמנויות גדולות יותר לכוחות ומרכיבים בעלי יכולת ארגונית נמוכה יותר להגיע לעמדות קבלת החלטות.אבו כרש מסביר כי הגדלת מספר המושבים נושאת ממדים החורגים מהרחבת הייצוג המספרי, שכן היא נכללת בחזון רחב יותר שמטרתו לפתח את המבנה הפרלמנטרי הפלסטיני בעתיד, באופן המכשיר את הקרקע להקמת פרלמנט פלסטיני דו-ביתי; הבית הראשון ייצג את הפלסטינים בתוך הקו הירוק, כולל הגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים, והבית השני ייצג את הפלסטינים בתפוצות באמצעות מנגנונים ונוסחאות המתאימים למצבם ולאפשרות השתתפותם הפוליטית במקומות הימצאם השונים.חיזוק לכידות העם הפלסטיניאבו כרש מציין כי מגמה זו תחזק את לכידות העם הפלסטיני ואת הקשר בין מרכיביו בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, ותספק מסגרת פוליטית ומוסדית בעלת יכולת רבה יותר לבטא את השאיפות הלאומיות המשותפות, מה שיחזק את הקשר בין הפלסטינים בכל מקום שבו הם נמצאים ויעניק למדינה הפלסטינית ייצוג רחב יותר למרכיביה השונים.הוא מציין כי הורדת אחוז החסימה ל-1% תורמת להרחבת מעגל ההשתתפות הפוליטית ומתן הזדמנויות גדולות יותר למרכיבים החלשים יותר להגיע למוסדות הנבחרים, בעוד הורדת גיל המועמדות פותחת את הדרך להשתתפות רחבה יותר של צעירים בחיים הפוליטיים והעצמתם להגיע לעמדות ייצוג והשפעה.אבו כרש מדגיש כי העלאת רמת ייצוג הנשים במבנה המחוקק החדש משקפת מגמה לחיזוק נוכחות הנשים בתהליך הפוליטי ובמוסדות קבלת ההחלטות.גוף מחוקק קוהרנטי יותראבו כרש מאמין כי תיקונים אלה יובילו לגוף מחוקק קוהרנטי יותר עם אופי הסוגיה הפלסטינית והשלכותיה הלאומיות, ומסביר כי הרחבת הייצוג בתוך המועצה המחוקקת והמועצה הלאומית מחזקת את הלגיטימיות של המוסדות הפלסטיניים ומקבעת את תפקיד המדינה הפלסטינית בייצוג הפלסטינים ובהגנה על זכויותיהם בכל מקום שבו הם נמצאים, מבלי שזה יסתור את הזכויות הלאומיות הקבועות, ובראשן זכות השיבה.לגבי קיום הבחירות, אבו כרש מאמין כי האינדיקטורים הנוכחיים דוחפים להמשיך במסלול זה, ומציין כי השנה הנוכחית הוצגה כשנת בחירות, וכי הצעדים שננקטו עד כה משקפים את תחילת יישום ההתחייבויות הפוליטיות הקשורות למועד זה.אבו כרש רואה בהענקת סמכות לוועדת הבחירות המרכזית לארגן את בחירות המועצה הלאומית לראשונה התפתחות חשובה מבחינה טכנית וארגונית, ומחזקת את הסיכויים ליישום תהליך הבחירות בשלב הבא, באופן המניח את היסודות המעשיים למעבר לשלב מוסדי מקיף ורחב יותר בייצוג הפלסטיני.ארגון מחדש של מוסדות הרשות והארגוןבאסם חדאידה, חוקר מומחה לענייני בחירות, רואה בתיקונים האחרונים לחוק הבחירות הכלליות חלק מתהליך רחב יותר של ארגון מחדש של מוסדות הרשות הלאומית הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני, ובמסגרת מאמצים מתמשכים לבנות מחדש את המוסדות הייצוגיים הפלסטיניים, ובראשם המועצה המחוקקת והמועצה הלאומית, באופן העונה על דרישות הרפורמה הפוליטית והרחבת ההשתתפות העממית בקבלת ההחלטות.חדאידה מסביר כי החשיבות העיקרית של תיקונים אלה טמונה בכך שהם מכינים את הקרקע לעיצוב מחדש של המועצה הלאומית הפלסטינית על בסיס ייצוגי רחב יותר הכולל פלסטינים בגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים, בנוסף לפלסטינים במקומות הפליטות והתפוצות, מה שיחזק את מקיפות הייצוג הלאומי ויעניק למוסדות הפלסטיניים בסיס רחב יותר של לגיטימיות פוליטית.חברי המועצה המחוקקת הם חברים במועצה הלאומיתחדאידה מציין כי אחד התיקונים הבולטים הוא ראיית חברי המועצה המחוקקת הנבחרים, שמספרם 200 חברים, כחברים במועצה הלאומית הפלסטינית באופן אוטומטי, מה שמסיים את מצב הכפילות שהיה קיים בין שני המוסדות המחוקקים.הוא מציין כי החזון הקודם התבסס על בחירת מועצה מחוקקת עצמאית והשלמת חברות המועצה הלאומית באמצעות מנגנונים אחרים, בעוד הנוסחה החדשה מבססת רשות מחוקקת מאוחדת שעשויה להתפתח מאוחר יותר לפרלמנט פלסטיני מאוחד.חדאידה מבהיר כי הגדלת מספר חברי המועצה המחוקקת ל-200 חברים נועדה להרחיב את בסיס הייצוג בתוך המועצה המחוקקת והמועצה הלאומית, באופן המאפשר ייצוג רחב יותר של כוחות, קבוצות ומגמות פוליטיות וחברתיות שונות, בין אם בתוך השטחים הפלסטיניים ובין אם ברמת הייצוג הלאומי הרחב יותר.הזדמנויות אמיתיות לרשימות קטנות ועצמאיותחדאידה מתאר את הורדת אחוז החסימה ל-1% כאחד התיקונים המשפיעים ביותר, לאור ההזדמנויות האמיתיות שהוא מספק לרשימות קטנות ועצמאיות להגיע למועצה המחוקקת.חדאידה מסביר כי הבחירות שבוטלו בשנת 2021 ראו השתתפות של 36 רשימות בחירות, והוא צופה עלייה במספר זה בעתיד כתוצאה מהורדת אחוז החסימה והרחבת הזדמנויות הייצוג, מה שיבוא לידי ביטוי בעלייה במגוון בין הרשימות המפלגתיות והעצמאיות.חדאידה מציין כי תיקון הסף המינימלי למספר המועמדים ברשימה מ-16 ל-14 מועמדים תואם את התיקונים החדשים, ומקל על השתתפות רשימות שונות, ומציין גם את אימוץ שיעור ייצוג נשי של 30% בהתבסס על המלצות המועצה המרכזית הפלסטינית, עם הבטחת ייצוג נשים בתוך סדר הרשימות הבחירות.החזרת החיים הפרלמנטרייםחדאידה מדגיש כי תיקונים אלה ישפיעו ישירות על מבנה המערכת הפוליטית הפלסטינית באמצעות החזרת החיים הפרלמנטריים לאחר שנים של היעדר המועצה המחוקקת, וחיזוק הפיקוח על ביצועי הממשלה והגופים המבצעים, והרחבת השתתפות פלחי חברה שונים במוסדות הפוליטיים והמחוקקים.חדאידה מציין כי ההכנות המתבצעות בתוך ארגון השחרור וועדת הבחירות המרכזית משקפות רצינות במגמה לקראת קיום הבחירות, אך השלמת המסלול דורשת פרסום התיקונים ברשומות והוצאת צו נשיאותי הקובע את מועד הבחירות, ורואה באינדיקטורים הנוכחיים דחיפה למימוש מועד זה בשלב הבא.צעד בהקשר ההכנה לשלב הבאד"ר עומר רחאל, מנהל מרכז שמש לזכויות אדם ומומחה לענייני בחירות, רואה בתיקונים האחרונים לחוק הבחירות הכלליות צעד פוליטי, חוקתי וארגוני חשוב בהקשר ההכנה לשלב הבא, בין אם תהיה מגמה לבחירות למועצה המחוקקת בלבד ובין אם במסלול רחב יותר הקשור לעיצוב מחדש של המועצה הלאומית הפלסטינית. הוא מציין כי תיקונים אלה משקפים מגמה להרחבת בסיס ההשתתפות הפוליטית וחידוש הלגיטימיות החוקתית והמוסדית לאחר יותר משני עשורים מאז הבחירות הכלליות האחרונות.רחאל מסביר כי הגדלת מספר חברי המועצה המחוקקת מ-132 ל-200 חברים נכללת במסגרת הרחבת הייצוג הפוליטי ומתן אפשרות להשתתפות רחבה יותר של כוחות פוליטיים חדשים, קבוצות חברתיות שונות ואזורים גיאוגרפיים מגוונים. הוא מציין את הסתייגותו מהגדלת המספר בשל הנטל הנוסף שעלול להיגרם לתקציב הכללי, בנוסף לכך שהניסיון הבינלאומי בדרך כלל מקשר את מספר חברי הרשות המחוקקת למספר התושבים והבוחרים ולגודל הייצוג שכל נציג מספק לאזרחים.רחאל רואה בהורדת אחוז החסימה ל-1% צעד חשוב לקראת חיזוק הרב-מפלגתיות ושבירת המונופול של הכוחות הגדולים על הזירה הפרלמנטרית, שכן הוא מעניק לרשימות קטנות, עצמאיים וכוחות פוליטיים חדשים הזדמנויות טובות יותר להגיע למועצה המחוקקת, מה שיוביל למועצה מגוונת וייצוגית יותר למגמות פוליטיות וחברתיות שונות.רחאל מדגיש כי הדרישה לנוכחות אישה אחת לפחות מכל שלושה מועמדים תואמת מגמות קודמות שאושרו על ידי המוסדות הפלסטיניים להעלות את שיעור השתתפות הנשים ל-30% במוסדות הרשות וארגון השחרור, ורואה בצעד זה התפתחות חשובה שניתן לבנות עליה בעתיד לחיזוק נוכחות הנשים בעמדות קבלת החלטות.צעד להופעת מנהיגות צעירה חדשהרחאל מתאר את הורדת גיל המועמדות ל-23 שנים כתגובה לדרישות מתמשכות להעצמת צעירים ולשילובם בצורה רחבה יותר בחיים הפוליטיים, ומדגיש כי תיקונים אלה פותחים את הדלת להופעת מנהיגות צעירה חדשה בתוך המועצה המחוקקת ומחזקים את תרומת הצעירים לתהליך קבלת ההחלטות.רחאל מציין כי התיקונים מתרחשים במקביל לעבודה על הכנת חוק חדש למפלגות פוליטיות, והוא צופה כי זה יתרום להופעת מספר רב של מפלגות חדשות שעשויות לייצג צעירים, נשים, אקדמאים, אנשי עסקים ועצמאיים מחוץ למסגרות הארגוניות המסורתיות, מה שיוביל ליצירת חיים פוליטיים תוססים ומגוונים יותר.רחאל מסביר כי השלכות תיקונים אלה לא יוגבלו להגדלת הרב-מפלגתיות בתוך המועצה המחוקקת, אלא יובילו גם להופעת גושים פרלמנטריים קטנים ומרובים, מה שיהפוך את הבריתות הפוליטיות לגורם מהותי בהרכבת ממשלות וחיזוק כלי הפיקוח והאחריות הפרלמנטרית, וכן יתרום להעלאת ייצוג הנשים, הצעירים והעצמאיים בתוך המוסד המחוקק.גורמים מכריעים להצלחת תהליך הבחירותרחאל מדגיש כי הצלחת תהליך הבחירות עדיין קשורה למספר גורמים, ובראשם קיומם של הסדרים ורצון פוליטי, סיום הפילוג הפלסטיני, התפתחויות המצב ברצועת עזה, הגדה המערבית וירושלים, עמדות הכוחות הפלסטיניים השונים, בנוסף לסביבה האזורית והבינלאומית ומידת נכונותם של הצדדים המשפיעים לתמוך בתהליך הבחירות ולכבד את תוצאותיו.רחאל מציין כי למרות זאת, הזירה הפלסטינית נשארת פתוחה לכל האפשרויות, והחודשים הקרובים עשויים להביא התפתחויות והפתעות שתהיה להן השפעה ישירה על עתיד תהליך הבחירות.הרחבת מספר החברים כצעד לקראת המועצה הלאומיתעארף ג'פאל, מנהל מרכז המעקב הערבי לדמוקרטיה ובחירות, מדגיש כי התיקונים האחרונים לחוק הבחירות הכלליות מהווים צעד חיובי לקראת הרחבת ההשתתפות הפוליטית וחיזוק הייצוג בתוך המועצה המחוקקת הבאה, אך הם עדיין זקוקים להשלמה באמצעות הוצאת צו נשיאותי חדש הקובע את מועד הבחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות באופן רשמי.ג'פאל מסביר כי הצו הקיים כיום נוגע רק לבחירות למועצה הלאומית, מה שהופך את הוצאת צו חדש לחיונית לקביעת מועדי הבחירות הבאות, בין אם באמצעות צו אחד הכולל את הבחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות ובין אם באמצעות שני צווים נפרדים. הוא מדגיש כי החשוב ביותר הוא הוצאת ההחלטה שתשים את תהליך הבחירות על מסלול היישום בפועל.לגבי הגדלת מספר חברי המועצה המחוקקת ל-200 חברים, ג'פאל מציין כי תיקון זה קשור ישירות להסדרים להקמת המועצה הלאומית, ולמכסה שהוקצתה לפלסטינים בתוך הקו הירוק, ולא ניתן להפריד בין חברות המועצה המחוקקת למועצה הלאומית באמצעות קיום שתי בחירות נפרדות, מה שהופך את התיקון לתואם את התפיסות שנקבעו לבחירות למועצה הלאומית.ג'פאל רואה בהורדת גיל המועמדות ל-23 שנים צעד חשוב לקראת שילוב צעירים בחיים הפוליטיים, למרות שגורמים מסוימים דרשו להוריד אותו ל-21 שנים.הרחבת מספר הרשימות המשתתפותג'פאל מציין כי התיקונים ישפיעו על צורת התחרות האלקטורלית ותוצאותיה, והוא צופה שמספר הרשימות הבחירות הבאות יעלה על 36 רשימות, המספר שהופיע במהלך ההכנות לבחירות 2021 שבוטלו מאוחר יותר. ג'פאל מסביר כי הורדת אחוז החסימה ל-1% תעודד כוחות וקבוצות נוספים להקים רשימות בחירות, מה שיוביל למועצה מחוקקת מגוונת וייצוגית יותר, ויגביל את שליטת הכוחות הגדולים על הזירה הפוליטית.הוא מציין כי למגמה זו יש היבטים חיוביים המתבטאים בחיזוק הרב-מפלגתיות, ואחרים שעלולים להוביל לפיצול הייצוג ולקושי בהקמת קואליציות רחבות, לאור האפשרות של כניסת מספר רב של רשימות קטנות למועצה.ג'פאל מדגיש כי חיזוק ייצוג הנשים באמצעות הדרישה לנוכחות אישה אחת מכל שלושה מועמדים נחשב לצעד חיובי שנדרש על ידי מוסדות רבים במשך שנים, והוא צופה כי זה יעלה את שיעור השתתפות הנשים במועצה המחוקקת הבאה ללא פחות מ-25%.ג'פאל רואה בתיקונים החדשים אינדיקטור חיובי והכנה לקיום המועצה הלאומית, אך הצלחת תהליך הבחירות נשארת תלויה בקיומו של רצון פוליטי ובהוצאת הצווים הנדרשים במועד.התאמה להחלטות המועצה המרכזיתג'יהאד חרב, מנהל מרכז ת'אבאת למחקרים וסקרים וחוקר בענייני ממשל ופוליטיקה, רואה בתיקונים האחרונים לחוק הבחירות הכלליות היבטים חיוביים חשובים שיש בהם כדי להרחיב את ההשתתפות הפוליטית ולחזק את המעורבות בעבודה הציבורית, במיוחד בקרב צעירים ונשים. הוא מדגיש כי הורדת גיל המועמדות, הגדלת ייצוג הנשים ברשימות הבחירות, בנוסף להורדת אחוז החסימה ל-1%, מהווים צעדים המחזקים את הזדמנויות ההשתתפות והייצוג בכל מועד בחירות עתידי.חרב מסביר כי התיקונים הנוגעים לקוואטה הנשית תואמים החלטות קודמות שהוצאו על ידי המועצה המרכזית והמועצה הלאומית הפלסטיניות, שקראו להעלות את שיעור ייצוג הנשים במוסדות הנבחרים ובמוסדות הממשל השונים. הוא רואה בחיזוק נוכחות הנשים והצעירים בחיים הפוליטיים התפתחות חיובית בדרך להרחבת בסיס ההשתתפות הקהילתית בקבלת ההחלטות.מנגד, חרב מביע הסתייגות מההחלטה להגדיל את מספר חברי המועצה המחוקקת מ-132 ל-200 חברים, ומציין כי הוספת 68 מושבים חדשים תטיל נטל כספי כבד על הקופה הציבורית, בנוסף לאתגרים הלוגיסטיים הקשורים לתשתית המועצה המחוקקת, שלא תוכננה להכיל מספר כזה.חשיבות קיום בחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת במקבילחרב רואה בגודל המועצה המחוקקת המוצעת גבוה בהשוואה למספר התושבים ולמוסדות המחוקקים במדינות שכנות בעלות אוכלוסייה דומה.חרב מדגיש את הצורך בקיום בחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות באופן מתואם ובאותו יום, לאחר השלמת ההכנות הפוליטיות והטכניות הנדרשות להבטחת הצלחתן. הוא רואה בכך מתן הזדמנות מלאה לפלסטינים לקבוע את בחירותיהם הפוליטיות ומצמצם בו זמנית את הנטל הכספי הנובע מארגון שני תהליכי בחירות נפרדים, ומבטיח ניהול יעיל יותר של תהליך הבחירות.חרב מציין כי הצלחת כל בחירות עתידיות דורשת טיפול במגוון אתגרים פוליטיים ופרוצדורליים, ובראשם מנגנוני קיום הבחירות ברצועת עזה, עדכון פנקס הבוחרים, והבטחת השתתפות הבוחרים שנעקרו או נמנע מהם להגיע לאזורי מגוריהם המקוריים, בנוסף לטיפול בסוגיית השתתפות הפלסטינים בעיר ירושלים והאפשרות שישראל תפריע לתהליך הבחירות שם.תזמון הבחירותחרב מציין כי תזמון הבחירות מהווה גם גורם משפיע, במיוחד אם הן יתקיימו במקביל לבחירות בישראל הבאות, שכן הממשלה הישראלית הנוכחית עשויה לסרב להקל על קיומן בירושלים.חרב רואה בדחיית הבחירות לתחילת השנה הבאה אפשרות להתמודד עם ממשלה ישראלית חדשה שעשויה להיות חשופה יותר ללחצים בינלאומיים לעמוד בהבנות קודמות הנוגעות לבחירות.

LATEST NEWS

Date unavailable - שעון ירושלים

מקסיקו: 3 טונות קוקאין נתפסו, חשש מפגיעה במבקרי המונדיאל

כוחות הביטחון במקסיקו הודיעו על שתי תפיסות גדולות של קוקאין, שהביאו להחרמת למעלה משלושה טונות ביום אחד. מבצעים אלה התרחשו באזורים גיאוגרפיים שונים, כולל מדינת גררו במערב, בנוסף למדינת טלקסקלה באזור המרכזי של המדינה.

אנליסטים ביטחוניים רואים בתפיסות נדירות אלה, במיוחד במדינת טלקסקלה שאינה ידועה בדרך כלל כמעבר להברחת סמים, אינדיקציה לאסטרטגיה חדשה של כנופיות הפשע המאורגן. קבוצות אלה מעבירות כמויות עצומות של חומרים נרקוטיים לכיוון מקסיקו סיטי ופרבריה כדי להבטיח את צרכי השוק השחור בתקופה הקרובה.

מהלכים ביטחוניים אלה מתרחשים במקביל להתקרבות פתיחת טורניר גביע העולם, שצפוי למשוך כ-5.5 מיליון מבקרים למקסיקו. זרם אנושי עצום זה מהווה שוק צרכני ענק שקרטלי הסמים שואפים לנצל על ידי הגברת קצב האחסון וההפצה באזורים הסמוכים לאירועים.

מקורות יודעי דבר דיווחו כי שלושה סוחרי סמים בבירה אישרו עלייה מורגשת בביקוש עם התקרבות מועד המונדיאל. סוחרים אלה ציינו כי אירועי ספורט עולמיים מהווים הזדמנות פז להכפיל רווחים ולהרחיב את טווח ההגעה ללקוחות חדשים מכל הלאומים.

מצידו, אנדרס סומאנו, מומחה ביטחון במכון 'אל קולג'יו דה לה פרונטרה נורטה', הסביר כי קבוצות הפשע פועלות במנטליות עסקית טהורה. הן מחזקות את מלאי הסחורה שלהן במחסנים אסטרטגיים קרובים למרכזי התכנסות גדולים, בדיוק כפי שעושות חברות חוקיות כדי להבטיח מענה לביקוש גבוה בעונות שיא.

בהקשר קשור, החוקר ויסנטה סאנצ'ז סבר כי נוכחות כמויות גדולות אלה במדינת טלקסקלה מחזקת את ההשערה לקשר עם גביע העולם. מיקומה הגיאוגרפי של המדינה, הקרוב למקסיקו סיטי, הופך אותה לנקודת מוצא אידיאלית לאספקת סמים לבירה הרחק מעיני הפיקוח ההדוק בדרכים המסורתיות.

למרות אינדיקציות אלה, הממשלה הפדרלית ונשיאות הרפובליקה שמרו על שתיקה בנוגע לדיווחים אלה ולא פרסמו תגובות רשמיות המקשרות ישירות בין התפיסות לטורניר. גם ההצהרות הרשמיות שפורסמו על ידי משרד הביטחון לא התייחסו למטרה הסופית של משלוחים ענקיים אלה שנתפסו.

מנגד, אנטוניו מרטינז, דובר ממשלת מדינת טלקסקלה, הכחיש כי מדינתו הפכה למרכז הפצה של פשע מאורגן. הוא הדגיש בהצהרות לעיתונות כי אין עדיין מידע מודיעיני מאושר המקשר בין אירוע ספציפי זה לאירועים הבינלאומיים הצפויים במדינה.

החששות הביטחוניים נותרו בעינם לגבי יכולת הרשויות לרסן את סחר הסמים במהלך המונדיאל, לאור התעקשות המבריחים לחדש דרכים. תפיסות אחרונות אלה מאשרות כי המאבק בין רשויות אכיפת החוק לקרטלים יסלים באופן משמעותי עם התקרבות שריקת הפתיחה לאירוע הספורט הבולט בעולם.

"זהו עסק, ואם הלקוח רוצה משהו, עלינו למצוא דרך לספק אותו; אירועים בינלאומיים גדולים תמיד מהווים הזדמנות טובה להגדיל מכירות."

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

פאנל דיון ברמה גבוהה ברבאט בנושא "ירושלים: כותרת לנרטיב עולמי של שלום"

רבאט - אתמול, יום שני, נפתחו ברבאט עבודות פאנל דיון ברמה גבוהה בנושא דרכים ואמצעים לחיזוק מעמדה התרבותי של ירושלים וקידום מעמדה כעיר של שלום, תחת הכותרת "ירושלים... כותרת לנרטיב עולמי של שלום", בהשתתפות בכירים בתחום התקשורת, מומחים, אקדמאים ואנשי מקצוע.

דיון זה, המאורגן על ידי סוכנות בית אל-מאל אל-קודס א-שריף בשיתוף עם האקדמיה המלכותית של מרוקו, ומשרד הנוער, התרבות והתקשורת - אגף התקשורת, נכלל במסגרת ההחלטה שהתקבלה ב-26 בנובמבר 2025 על ידי המושב ה-55 של מועצת שרי התקשורת הערבים, לפיה רבאט היא בירת התקשורת הערבית לשנת 2026, עם הקצאת פעילויות ואירועים מיוחדים בנושא ירושלים, וזאת כהתגלמות התפקיד שממלאת ממלכת מרוקו, בהנהגת המלך מוחמד השישי, יו"ר ועדת ירושלים, לקידום ערכי הדיאלוג בנושאים בעלי מימד אנושי ותרבותי, ובראשם סוגיית ירושלים ופלסטין.

בנאומו לרגל האירוע, הדגיש שר הנוער, התרבות והתקשורת המרוקאי, מוחמד אל-מהדי בן סעיד, כי פגישה זו מתקיימת בהקשר בינלאומי ואזורי רגיש ביותר, שבו גובר הצורך להעלות על נס את הערכים האנושיים המשותפים, ולבסס תרבות של דיאלוג והבנה בין עמים, כדרך היעילה ביותר להתמודדות עם סכסוכים ומתיחויות, ובניית עתיד של ביטחון, יציבות וכבוד הדדי.

מר בן סעיד הוסיף כי ממלכת מרוקו, בהנהגת המלך מוחמד השישי, ממשיכה במאמציה הדיפלומטיים, הפוליטיים וההומניטריים שמטרתם להגן על מעמדה המשפטי וההיסטורי של ירושלים הקדושה, לשמר את זהותה התרבותית, לתמוך בעמידות תושביה ולקדם את כל היוזמות שיחזקו את אופק השלום הצודק והבר-קיימא.

בהקשר זה, הוא ציין את החשיבות של בניית נרטיב עולמי סביב ירושלים המעלה על נס את המשותף האנושי, מדגיש את המימד התרבותי והציוויליזציוני של עיר קדושה, ומעניק לדורות החדשים הזדמנות להכיר אותה כמודל לדיאלוג בין תרבויות, תרבויות ודתות.

מצדו, אישר המפקח הכללי על התקשורת הרשמית הפלסטינית, אחמד עסאף, כי ירושלים מייצגת מודל של רב-תרבותיות דתית ותרבותית ודו-קיום בין מרכיבים תרבותיים שונים, והדגיש כי שמירה על ייחוד היסטורי ואנושי זה מהווה בסיס לביסוס ערכי השלום והדיאלוג.

מר עסאף שיבח, בהקשר זה, את התפקיד החשוב שממלא המלך מוחמד השישי, יו"ר ועדת ירושלים, בהגנה על העיר הקדושה ירושלים והסוגיה הפלסטינית, והביע את הערכת העם הפלסטיני ותושבי ירושלים למאמצים שהמלך משקיע למען הגנה על מעמדה המשפטי, ההיסטורי, הפוליטי והרוחני של ירושלים.

הוא גם שיבח את התפקיד שממלאת סוכנות בית אל-מאל אל-קודס א-שריף בתמיכה בירושלים ובירושלמים באמצעות ארגון והשקת אירועים ויוזמות רבות, וציין כי ירושלים, עם הסמליות הדתית והתרבותית שהיא נושאת, נשארת עיר המאחדת את האנושות ולב פועם של התרבות הערבית.

מצדו, סבר המזכיר הקבוע של האקדמיה המלכותית, עבד אל-ג'ליל אל-חג'מרי, כי ירושלים מהווה "זיכרון חי ומראה החושפת את מידת היכולת לצדק שנותרה במצפון האנושי", וציין כי ממלכת מרוקו הציבה את ירושלים בלב עקרונותיה המוצקים, וההגנה עליה היא חלק מחזון מאוזן המשלב אחריות פוליטית ויוזמה הומניטרית.

מר אל-חג'מרי ציין כי ערך פגישה זו, השואפת לבנות משמעות עמוקה יותר סביב ירושלים, הופך אותה לכותרת לשלום המבוסס על צדק, וכותרת לדיאלוג השומר על המקומות הקדושים, מתבטא בניסוח נרטיב לירושלים ההולם את ההיסטוריה שלה ומנצח למען אנושותה, ופותח בפני העולם אופק הרואה בעיר הקדושה מרחב לכבוד משותף.

מצדו, אישר המנהל הממונה על ניהול סוכנות בית אל-מאל אל-קודס א-שריף, מוחמד סאלם א-שרקאווי, כי פגישה זו, הנכללת במסגרת חגיגות רבאט כבירת התקשורת הערבית, מהווה הזדמנות לגיבוש "נרטיב ערבי ברור שבו השחקן הערבי עובר מריבוע ההגנה המופשטת ליוזמה נועזת המנצחת למען הזכויות הפלסטיניות הבלתי ניתנות להפרה".

מר א-שרקאווי הדגיש, בהקשר זה, את החשיבות של עבודה על גיבוש מסמך ערבי ייחוס המגדיר את המסרים והמונחים הקשורים לסוגיה הפלסטינית ולירושלים, ושיפור התוכן התקשורתי המיועד לחו"ל, באופן שיגרום לו להיות נגיש יותר לפלטפורמות תקשורת בינלאומיות, תוך ניצול המימד הרוחני והתרבותי של ירושלים כמרכז עולמי לשלום.

הוא גם קרא להפעלת היוזמה הערבית להקמת פלטפורמת תקשורת אחידה, שתשמש כמנגנון הצעה ומקור אמין למדדים, מספרים ומחקרים הקשורים לנוכחות התקשורת הערבית ותפוצתה בקרב הקהל הבינלאומי, במיוחד בכל הנוגע לסוגיה הפלסטינית ולירושלים.

מצדו, אישר עוזר המזכיר הכללי של ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי, דוואס דוואס, כי חשיבות פאנל דיון זה חורגת מעבר לדיון בסוגיית ירושלים לקידום המודעות התרבותית אליה והדגשת מעמדה האנושי והתרבותי, ותמיכה בנרטיב הפלסטיני המבוסס על עובדות היסטוריות, משפטיות ואנושיות.

הוא ציין כי התקשורת מקבלת חשיבות יוצאת דופן בהקשר זה, ככלי חיוני להעברת האמת, תיעוד הזיכרון והתמודדות עם ניסיונות זיוף ועיוות, והדגיש כי תקשורת מקצועית ואחראית מהווה שותף מרכזי בהגנה על הנרטיב הפלסטיני והדגשת מימדיו התרבותיים, התרבותיים והאנושיים, באופן המבטיח את נוכחותו הפעילה במרחב התקשורתי הבינלאומי.

באותו הקשר, אישר עוזר המזכיר הכללי של הליגה הערבית, אחמד רשיד אל-ח'טאבי, כי "העיר ירושלים נשארת ליבת הסוגיה הפלסטינית ולא ניתן לדמיין יציבות אזורית בת קיימא במזרח התיכון מבלי להפוך את ירושלים למרחב אמיתי של שלום ורב-תרבותיות, תוך כבוד מלא לקדושת המקומות הקדושים והבטחת זכות הגישה אליהם".

מר אל-ח'טאבי קרא, בהקשר זה, לפיתוח שיח תקשורתי ערבי פתוח לעולם, המסוגל לשכנע, ומבוסס על גישה רצינית וממוקדת בטיפול בסוגיות הערביות, ובראשן הסוגיה הפלסטינית וירושלים, והדגיש כי שיח זה צריך לכלול באופן שיתופי שחקנים אקדמאים, דיפלומטים ואנשי מקצוע, באופן המבטיח ייצור תוכן תקשורתי בעל השפעה רבה יותר.

פגישה זו, המאורגנת במשך יומיים, שואפת לפתח גישות תקשורתיות בעלות השפעה רבה יותר בטיפול בסוגיות ירושלים, המבוססות על תיעוד, ידע ותוכן אנושי, ומתאימות את עצמן לשינויים הדיגיטליים המהירים, באופן שיחזק את נוכחות הנרטיב הפלסטיני במרחב התקשורתי העולמי בצורה יעילה יותר.

הפגישה שואפת גם לגיבוש תפיסה כללית למסמך מקיף ליצירת תוכן מקצועי ואנושי המסוגל להגיע לקהל העולמי, המתמקד במהותו במימד התרבותי והאנושי הרב-גוני של ירושלים, ובניית גישות תקשורתיות ערביות הלוקחות בחשבון את השינויים העמוקים העוברים על אזור המזרח, באופן התורם לחיזוק נוכחות הנרטיב הפלסטיני במוסדות התקשורת, מרכזי החשיבה וקבלת ההחלטות הבינלאומיים.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

3 דייגים פלסטינים נפצעו בתקיפת מל"ט ישראלי מול חופי עזה

מקורות בשטח דיווחו כי שלושה דייגים פלסטינים נפצעו בדרגות פציעה שונות, היום (שני), כתוצאה מתקיפת מל"ט של כוחות הכיבוש הישראלי בזמן שעבדו מול חופי העיר עזה. איגוד ועדות הדייגים ציין כי התקיפה התרחשה בלב ים באופן פתאומי, מה שהוביל לפגיעות ישירות בקרב העובדים על סירת דיג קטנה.

זכריה בכר, דובר איגוד ועדות הדייגים, הסביר כי מל"ט מסוג 'קוואדקופטר' הטיל פצצות נפץ מעל 'חסכה מגדף' שהייתה ממערב לאזור הצפוני במחנה שאטי. בכר ציין כי תקיפה זו נכללת בסדרת ההפרות המתמשכות שמבצע הכיבוש נגד ענף הדיג הימי ברצועה, במטרה להצר את דרכי המחיה של הפלסטינים.

על פי הנתונים הרשמיים שפרסם האיגוד, הפצועים הם ואיל משיל אבו ריאלה, בראא ראמי אבו ריאלה, ואיברהים יוסף אל-עאמודי. הפצועים פונו מיד על ידי חבריהם והועברו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי הכרחי, שם תוארו פציעותיהם כתוצאה מרסיסים ומהפיצוץ המיידי שהתרחש בסמוך אליהם.

הצוותים הרפואיים בעזה עוקבים אחר מצבם הבריאותי של שלושת הדייגים, ובמקביל איגוד הדייגים אישר כי הוא מתעד את כל הפרטים בשטח כדי להבטיח את שמירת הזכויות המשפטיות של הנפגעים. אירוע זה מתרחש בצל תנאי ביטחון מורכבים שבהם חיים הדייגים, המתמודדים עם סכנות יומיומיות כתוצאה מהרדיפה הישראלית המתמשכת באזורי הדיג המותרים.

יצוין כי ענף הדיג בעזה נתון למבצעי תקיפה שיטתיים הכוללים ירי ישיר והחרמת ציוד וסירות, בנוסף לצמצום חוזר ונשנה של אזורי הדיג. איגוד ועדות הדייגים שואף באמצעות תיעוד הפרות אלו להאיר את סבלן של אלפי משפחות התלויות לחלוטין במקצוע הדיג תחת המצור המוטל על הרצועה.

התקיפה האווירית הגיעה באופן ישיר בזמן שהדייגים עסקו במקצועם בלב ים, מה שהביא לפציעתם של 3 מהם ולהעברתם לבית החולים.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

טראמפ מציע שסוריה תיקח על עצמה את משימת פירוק נשק חיזבאללה וישראל מסרבת

דיווחים תקשורתיים רשמיים ציינו כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציג הצעה שנויה במחלוקת, לפיה סוריה תוסמך לפרק את נשק חיזבאללה בלבנון. הצעה זו הועלתה במהלך פגישות רשמיות שקיים טראמפ עם משלחות מהצד הישראלי והלבנוני בבית הלבן לאחרונה, במטרה למצוא מוצא להסלמה הצבאית המתמשכת.

מקורות יודעי דבר אישרו כי ההצעה האמריקאית לא הייתה רק פליטת פה חולפת, אלא חזון פוליטי שטראמפ חזר עליו במספר הזדמנויות בימים האחרונים. עם זאת, הצעה זו נתקלה בהתנגדות מיידית מצד ממשלת ישראל והצד הלבנוני, שהביעו את דחייתם המוחלטת לסוג זה של התערבות.

מצידו, הצד הסורי הביע עמדה נחרצת בדחיית ההצעה האמריקאית, כאשר נשיא סוריה אחמד אל-שראע הדגיש בהצהרות חוזרות ונשנות כי דמשק אינה מתכוונת להתערב בענייני לבנון צבאית. הנשיאות הסורית ראתה בחדשות המדברות על כניסת כוחותיה לשטחי לבנון לא יותר משמועות חסרות בסיס.

במהלך השתתפותו בפסגת ה-G7 בעיר אביאן שבצרפת, טראמפ שב ושיבח את נשיא סוריה אחמד אל-שראע, ותיאר אותו כאישיות חזקה העושה עבודה מדהימה. טראמפ ציין כי אל-שראע מסוגל להתמודד עם חיזבאללה ביעילות מכיוון שהוא "לא אוהב אותם", כדברי הנשיא האמריקאי.

טראמפ נימק את הצעתו בכך שישראל מנהלת מלחמה ארוכת טווח נגד חיזבאללה, שהביאה למספר רב של הרוגים ללא הכרעה סופית. הוא הוסיף כי הוא מאמין שסוריה תהיה מסוגלת לבצע משימה זו טוב יותר ובפחות אבדות בהשוואה למבצעים הצבאיים הישראליים הנוכחיים.

בהקשר קשור, הנשיא האמריקאי מתח ביקורת חריפה על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ודרש ממנו לאמץ גישה אחראית יותר כלפי התיק הלבנוני. טראמפ הביע את חוסר שביעות רצונו מקצב ניהול המבצעים הצבאיים, והדגיש את הצורך להשלים את המשימה במהירות רבה יותר.

נתונים דיפלומטיים מצביעים על כך שוושינגטון מפעילה לחץ מתמשך על דמשק מאז חידוש העימותים הצבאיים בלבנון בתחילת חודש מרץ האחרון. לחצים אלו נועדו לדחוף את המדינה הסורית לנקוט בצעדים ישירים נגד המבנה הצבאי של חיזבאללה באזורי הגבול ובפנים לבנון.

למרות השבחים שטראמפ הרעיף על ההנהגה הסורית, מקורות דיפלומטיים מאשרים כי דמשק מסרבת להיגרר לסכסוך אזורי חדש בלבנון. משקיפים רואים כי העמדה הסורית נובעת מרצון לשמור על היציבות הפנימית ולהימנע ממעורבות בעימות ישיר עם הכוחות הפועלים בזירה הלבנונית.

התפתחויות אלו משקפות פער הולך וגדל בתפיסות בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל לגבי אופן הטיפול באיומי הגבול. בעוד שטראמפ נוטה לפתרונות אזוריים בהשתתפות כוחות שכנים, ישראל מתעקשת לשמור על היוזמה הצבאית הישירה להשגת יעדיה הביטחוניים.

הצעתי לישראל שסוריה תיקח על עצמה את עניין חיזבאללה, כי אני בכנות חושב שהם יעשו עבודה טובה יותר.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

מכרסמים ומגפות תוקפים את אוהלי העקורים בעזה: אסון סביבתי מכרסם בגופות ילדים

משפחות העקורים ברצועת עזה סובלות מפרקים טרגיים של סבל יומיומי בתוך אוהלי פלסטיק שהפכו, עקב חום הקיץ הגבוה, לתנורי בד שאינם מגנים מפני חום ואינם שומרים על כבוד. מצבים טרגיים אלו החמירו לאחר שכוחות הכיבוש דחסו מאות אלפי אזרחים לשטח שאינו עולה על 30% מכלל שטח הרצועה, מה שיצר סביבה צפופה חסרת את המרכיבים הבסיסיים ביותר של חיים אנושיים.

אזורי העקורים הפכו לכר פורה להתפשטות מחלות ומגפות כתוצאה מהצטברות ערימות אשפה בין האוהלים ודליפת מי ביוב במעברים הצרים. תנאים קשים אלו הפכו את האוהלים למקלט למכרסמים וחרקים המהווים איום יומיומי ישיר על בריאותם של אלפי ילדים, הסובלים ממילא מתת תזונה וחולשת חיסונית עקב המצור המתמשך.

בהצהרות רשמיות, אישר דובר עיריית עזה, חוסני מהנא, כי העיר מתמודדת עם משבר סביבתי חסר תקדים עקב התפשטות נרחבת של חרקים ומכרסמים. מהנא הסביר כי מלחמת ההשמדה הובילה להצטברות של למעלה מ-370 אלף טון פסולת מוצקה בלב העיר, בנוסף להצטברות של למעלה מ-25 מיליון טון הריסות המעכבות את פעולות הניקיון והשיקום.

מעבר לשפת המספרים, בולט סבלם של הילדים כפרקים הכואבים ביותר, כאשר מחלות עור מדבקות מכרסמות בגופותיהם הקטנים ללא כל טיפול זמין. אמהות מתלוננות בכאב על הפיכת האוהלים למוקדי מגפה, כאשר מכרסמים חולקים איתם את מקומות השינה שלהם ומשאירים את עקבותיהם הכואבים על עורם של ילדים הסובלים מדלקות ופצעי עור חמורים.

הסבל מתעצם עם המשך מניעת כוחות הכיבוש הכנסת חומרי הדברה ואמצעי הדברת מכרסמים חיוניים להפחתת אסון זה. כמו כן, כוחות הכיבוש מסרבים לאפשר לעיריות גישה למזבלות הראשיות באזורי אל-פחארי וג'חר א-דיק, מה שהופך את מאמצי השליטה בזיהום למצומצמים וזעומים מאוד מול קצב ההתרבות המהיר של יצורים אלו.

מקורות בשטח דיווחו כי שירותי הממשלה הבסיסיים, ובראשם איסוף אשפה, סובלים משיתוק כמעט מוחלט מאז תחילת התוקפנות, ולמרות ניסיונות לחדשם באופן חלקי, היקף ההרס העצום מונע ביצוע פעולות ניקיון מקיפות. הכיבוש מונע בכוונה הכנסת ציוד כבד הדרוש לשיקום התשתיות הרעועות או להכנת אמצעי חיים בסיסיים לתושבים הנפגעים.

ילדי עזה חיים במאבק יומיומי מתמשך עם כאב וגרד עז בהיעדר מוחלט של משחות רפואיות וטיפולים בסיסיים שישראל מונעת את כניסתם. השאלה המרה ממשיכה להדהד בפיות המשפחות העקורות לגבי מועד סיום הסבל הזה, בזמן שישראל מתעלמת מכל האמנות וההסכמים הבינלאומיים המחייבים הגנה על אזרחים ואספקת צרכיהם הבריאותיים.

העיר מתמודדת עם משבר אמיתי כתוצאה מהתפשטות נרחבת מאוד של חרקים ומכרסמים, ומלחמת ההשמדה גרמה להצטברות עצומה של פסולת.

ANALYSIS

Date unavailable - שעון ירושלים

אופ"ק פלוס ממשיכה להגדיל את התפוקה בזהירות לאחר ששקע משבר מצר הורמוז... והשווקים מצפים למבחן היציבות

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 6/7/2026

קבוצת אופ"ק פלוס הודיעה ביום ראשון על העלאת תפוקת הנפט שלה ב-188 אלף חביות ליום החל מחודש אוגוסט הקרוב, בצעד המשקף את המשך מדיניות העליות ההדרגתיות שנקטה הברית בחודשים האחרונים, בתוך ניסיונות להחזיר את האיזון לשווקי האנרגיה העולמיים לאחר חודשים של הפרעות חמורות שליוו את המלחמה באיראן וסגירת מצר הורמוז, כך לפי דיווח של הניו יורק טיימס ביום ראשון.

ההחלטה כללה את סעודיה, רוסיה, עיראק, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן, כאשר הברית אישרה בהצהרה רשמית כי המדינות החברות ימשיכו לעקוב אחר תנאי השוק באופן שוטף, תוך הדגשה על חשיבות גישה זהירה המבטיחה יציבות מחירים ואיזון בין היצע לביקוש.

ההודעה הגיעה שבועות לאחר שארצות הברית ואיראן חתמו, ב-17 ביוני, על הסכם מסגרת שפתח מחדש את מצר הורמוז לתנועה ימית בינלאומית, ובכך סיים סגירה שנמשכה כארבעה חודשים וגרמה לשיבוש נרחב באספקת הנפט העולמית, והעלתה את מחירי הנפט הגולמי לרמות חסרות תקדים לפני שהחלו לרדת בהדרגה.

מחירי נפט ברנט זינקו בשבועות הראשונים של המלחמה לכ-118 דולר לחבית, לפני שירדו לכ-72 דולר עם חזרת התנועה הימית ותחילת ייצוא הנפט מהמפרץ בקצב רגיל, מה שהגביל את השפעת ההחלטה האחרונה של אופ"ק פלוס, שכן אנליסטים סבורים שהשווקים כבר קלטו את הגדלת האספקה לפני ההודעה הרשמית עליה.

העלייה החדשה היא הרחבה של סדרת החלטות דומות, לאחר שהברית העלתה את התפוקה ב-188 אלף חביות ליום במהלך חודשי מאי ויוני, ולפני כן הודיעה על עלייה של 206 אלף חביות ליום, במסגרת סקירה חודשית של תנאי השוק, כאשר פגישתה הבאה תתקיים ב-2 באוגוסט.

למרות האופי הכלכלי של ההחלטה, הרקע שלה קשור קשר הדוק להתפתחויות הגיאופוליטיות ששרטטו מחדש את מאזן הכוחות בשוק האנרגיה העולמי. המלחמה באיראן הובילה לתנודות חדות במחירים, והציבה אתגרים חסרי תקדים בפני ברית הנפט שמצאה את עצמה בפני מבחן כפול של שמירה על לכידותה הפנימית ומניעת גלישה של השווקים לגל חדש של הפרעות.

הלחצים על הברית גברו לאחר פרישת איחוד האמירויות מאופ"ק פלוס בסוף אפריל, בעקבות מחלוקות עם סעודיה בנוגע לרמות התפוקה, התפתחות שנחשבה על ידי משקיפים כאינדיקציה להסלמת הפערים בתוך הארגון, בזמן שריאד מנסה לשמור על תפקידה המוביל בניהול שוק הנפט העולמי בתיאום עם רוסיה.

מומחי אנרגיה סבורים כי חזרת התנועה הימית דרך מצר הורמוז החזירה חלק ניכר מהאמון לשווקים, לאחר שהעליות שאושרו על ידי אופ"ק פלוס במהלך תקופת המלחמה היו בעלות השפעה מוגבלת עקב שיבוש נתיבי השילוח. עם חידוש היצוא מהמפרץ, העליות בתפוקה מסוגלות יותר להגיע לשווקים העולמיים, אם כי השפעתן על המחירים נותרה מוגבלת לאור שפע האספקה וירידת החששות ממחסור בהיצע.

ההחלטה משקפת את מעברה של אופ"ק פלוס מניהול משבר לניהול תקופת שלאחר המלחמה.

הגדלת התפוקה החדשה אינה נראית כניסיון להוריד מחירים, אלא כהצהרה שהברית החלה לעבור מניהול משבר גיאופוליטי לניהול תקופת התאוששות. במהלך תקופת סגירת מצר הורמוז, הבעיה לא הייתה מחסור בתפוקה, אלא חוסר היכולת של הנפט להגיע לשווקים. כיום, לאחר חידוש התנועה הימית, המטרה היא לשלוח מסר הרגעה לצרכנים שהאספקה תהיה מספקת אם הרגיעה תימשך. מכאן שההחלטה נושאת מימד פוליטי באותה מידה שהיא נושאת מימד כלכלי, ומאשרת שאופ"ק פלוס עדיין רואה ביציבות מחירים עדיפות על פני מיקסום רווחים לטווח קצר.

המלחמה הדגישה מחדש את שבריריות שוק האנרגיה העולמי, כאשר החודשים האחרונים הוכיחו ששוק הנפט אינו מושפע רק מנפח התפוקה, אלא גם מביטחון המעברים הימיים ומהיציבות הפוליטית. סגירת מצר הורמוז שיבשה חלק ניכר מהסחר העולמי בנפט, מה שהוביל לעליית מחירים למרות שלא חלה ירידה משמעותית בכושר הייצור של המדינות המייצאות. משמעות הדבר היא שביטחון התחבורה הימית הפך לגורם שווה ערך לתפוקה עצמה בקביעת המחירים, מה שידחוף את המדינות הצרכניות להגביר את השקעותיהן בגיוון מקורות אנרגיה, וכן ידחוף את היצרנים לחפש נתיבי יצוא חלופיים שיפחיתו את התלות במצרים אסטרטגיים.

למרות הצלחת הברית בשמירה על מדיניות ייצור אחידה, האתגרים הפנימיים לא נעלמו. המחלוקות שהובילו ליציאת איחוד האמירויות חשפו כי האינטרסים הלאומיים של המדינות המייצרות עשויים לעיתים קרובות לעלות על שיקולים קולקטיביים, במיוחד לאור הבדלים בצרכים הפיננסיים ובשאיפות הייצור. כמו כן, המשך התיאום בין סעודיה לרוסיה יישאר גורם מכריע בשמירה על השפעת הברית בשווקים. אם המצב האזורי יתייצב והסיכונים הגיאופוליטיים יפחתו, ניהול המחלוקות הפנימיות עשוי להפוך למורכב יותר מניהול תנודות השוק עצמן, וזה יבחן את יכולתה של אופ"ק פלוס לשמור על אחדותה ותפקידה המוביל בשנים הבאות.

ISRAELI AFFAIRS

Date unavailable - שעון ירושלים

הכיבוש מזמן את שגריר בלארוס במחאה על הצהרות לוקשנקו בנוגע ל'שואת עזה'

משרד החוץ של הכיבוש הישראלי זימן ביום רביעי את שגריר הרפובליקה של בלארוס בתל אביב, יורי יארושביץ', בעקבות הצהרות חריפות שהשמיע נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו. מקורות דיווחו כי מנכ"ל המשרד, עידן בר טל, קיים פגישה עם השגריר כדי להודיע לו על מחאה רשמית ולנזוף בו על רקע האשמת ארצו בביצוע פשעים הדומים ל'שואה' ברצועת עזה.

הנשיא לוקשנקו פתח במתקפה חריפה במהלך נאום טלוויזיוני, שבו ציין כי היקף ההרס וההרג ברצועת עזה גרם למגזרים רחבים בקהילה הבינלאומית להעריך מחדש את הנרטיבים ההיסטוריים הקשורים לשואה הנאצית. לוקשנקו סבר כי מה שמבצעת מכונת המלחמה הישראלית נגד אזרחים פלסטינים, במיוחד נשים וילדים, מעמיד בספק את אמינות הדיבור על עוול היסטורי.

הצהרותיו של נשיא בלארוס לא הוגבלו למצב בשטח בעזה, אלא התרחבו לכלול ביקורת על ההשפעה הפוליטית בארצות הברית, שם האשים את 'הלובי היהודי' בשליטה על מוקדי קבלת ההחלטות בוושינגטון. לוקשנקו טען כי השפעה זו שואפת במרץ לגרור את הממשל האמריקאי לעימות צבאי ישיר עם איראן, מה שמאיים על יציבות האזור והעולם.

מנגד, מקורות תקשורתיים ציטטו גורמים במשרד החוץ של הכיבוש שתיארו את הצהרות לוקשנקו כ'מבישות ואנטישמיות', וראו בהן חציית קווים אדומים במוסכמות הדיפלומטיות. הצד הישראלי הדגיש את דחייתו המוחלטת לכל השוואה בין מה שתיאר כ'מלחמה בטרור' לבין השואה הנאצית, בטענה שהשוואות אלו נועדו לעוות את תדמיתה של ישראל בעולם.

משבר דיפלומטי זה מגיע בתקופה שבה גוברים הלחצים הבינלאומיים והביקורת המופנית כלפי מדינת הכיבוש בשל המשך הטבח ברצועת עזה. משקיפים רואים בהצהרות לוקשנקו שיסוע גובר בעמדות הבינלאומיות כלפי הנרטיב הישראלי, כאשר מדינות בעלות ברית של רוסיה או מחוץ למערכת המערבית החלו לאמץ שפה קשוחה יותר כלפי ההפרות הישראליות.

איך נוכל לדבר על שואה כאשר הישראלים הרגו מספר כה עצום של אנשים בעזה, ובמיוחד נשים וילדים?

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

תוכנית 'מועצת השלום' בקפריסין: מאחורי הקלעים של סעיף 17 להנדסה מחדש של רצועת עזה

המהלכים הדיפלומטיים מואצים בחדרים הסגורים בעיר 'איה נאפה' שבקפריסין, שם נציגי מועצת השלום בהובלת ארצות הברית מקיימים פגישות אינטנסיביות כדי לשרטט את קווי המתאר של השלב הבא ברצועת עזה. בראש הפגישות עומדות דמויות בינלאומיות בולטות, ביניהן ניקולאי מלאדנוב וטוני בלייר, במטרה לקבוע מנגנוני יישום למה שמכונה סעיף 17 מתוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

תוכנית זו מכוונת בעיקר לבידוד תנועת חמאס מהתמיכה העממית ומהמשאבים הפיננסיים והלוגיסטיים, באמצעות הקמת אזורי מחסה הומניטריים שאינם כפופים לשליטת התנועה. האסטרטגיה מתבססת על מתן שירותי סיוע ורפואה נרחבים באזורים מוגדרים, כסוג של לחץ שטח ופוליטי להעברת ההצעות האמריקאיות לסיום המלחמה.

מקורות עיתונאיים דיווחו כי מועצת השלום נערכת להשקת פרויקט פיילוט בשבועות הקרובים באזור 'תל סולטן' הסמוך לרפיח. הפרויקט כולל הקמת מתחמי מחסה לאזרחים המסווגים כבלתי חמושים, כאשר כוח רב-לאומי יטול על עצמו את משימות הפיקוח והארגון בתוך מתחמים אלה.

כוחות בינלאומיים אלה צפויים להתמקם ב'מחנה עמיתי' הנמצא על הגבול, ויצוידו בנשק קר בלבד לשמירה על הסדר הפנימי ולמניעת חיכוכים חמושים. מנגד, צה"ל יחזק את נוכחותו הצבאית באזורים הנמצאים מאחורי מה שמכונה 'הקו הצהוב', כדי להבטיח שליטה ביטחונית כוללת על הסביבה.

אנליסטים צבאיים מתארים מגמה זו כ'תנועת מלקחיים', שבה הצבא שואף לשלוט בשטח ולהרחיב את טווח השפעתו, בעוד מועצת השלום מנהלת את האוכלוסייה והמשאבים החיוניים. משוואה זו נועדה לרוקן את חמאס מיסודות קיומה, ולהותיר אותה בסופו של דבר ללא אדמה, עם או משאבים כספיים שיאפשרו את המשך קיומה.

תא"ל במיל' ארז וינר, מומחה לביטחון ישראלי, סבור כי יישום סעיף 17 מהווה את האפשרות הטובה ביותר להביס ארגונים חמושים תחת המגבלות הבינלאומיות הנוכחיות. וינר ציין כי תוכנית זו עוקפת את המכשולים המונעים מעורבות במלחמה כוללת ופתוחה, באמצעות יצירת מציאות ניהולית חלופית בשטח.

מנגד, בולט מחנה מתנגד בתוך ישראל בהובלת 'פורום עוטף ישראל', המתאר צעדים אלה כהימור ביטחוני שתוצאותיו אינן ודאיות. הפורום מזהיר כי התחלת כל פעולות שיקום, גם אם זמניות באמצעות קרוואנים, לפני השגת תבוסה צבאית מלאה לחמאס, תעניק לתנועה הזדמנות לשקם את כוחה.

מתנגדי התוכנית סבורים כי ניסיונות 'הנדסת התודעה' הקודמים הוכיחו את כישלונם בהפרדת תושבי הרצועה מהפלגים הפלסטיניים. אלה מדגישים כי כל מהלך בינלאומי בתוך גבולות עזה, כל עוד מבנה חמאס הצבאי נשאר, יוביל בהכרח לחיזוק התנועה ולהגדלת יכולתה לגייס פעילים חדשים ולשקם את רשת מנהרותיה.

במישור הביצועי, פגישות קפריסין מתמקדות בתיקים רגישים הכוללים אימון כוח משטרה פלסטיני בשטחים המצריים כדי ליטול על עצמו משימות ביטחון אזרחיות. כמו כן, נדון הקמת ועדת טכנוקרטים שתנהל את ענייני היום-יום של התושבים, הרחק מהמחלוקות הפוליטיות הישירות בין הצדדים הלוחמים.

עם זאת, שאיפות אלה נתקלות במכשולים פיננסיים גדולים, כאשר מספר תורמים חזרו בהם מהתחייבויות כספיות בסך 17 מיליארד דולר. נסיגות אלה מיוחסות למצב חוסר היציבות האזורי ולמתחים הגוברים עם איראן, מה שמציב את פרויקטי מועצת השלום בפני אתגר המימון בר-קיימא.

בנוסף למשבר הפיננסי, בולט ה'ווטו' הישראלי כמכשול נוסף, כאשר ממשלת ישראל מסרבת לכניסת ועדת הטכנוקרטים לעזה ללא פירוק נשק מלא של חמאס. חוגי הביטחון הישראליים חוששים שוועדה זו תהפוך לכיסוי פוליטי שיאפשר חזרה על 'מודל חיזבאללה' ברצועת עזה.

מצדה, ההתנגדות הפלסטינית מהמרת על גיבוש עמדה ערבית ואיסלאמית אחידה כדי ללחוץ על הממשל האמריקאי במהלך סבבי המשא ומתן המתקיימים בקהיר. הפלגים דורשים ערבויות אמיתיות מהמתווכים למניעת הפיכת פרויקטים הומניטריים לכלי שליטה פוליטית או לכיסוי להמשך פעולות צבאיות.

המומחה לענייני ישראל, מוחמד חלסה, מציין כי הפער בין דרישות שני הצדדים עדיין רחב מאוד, במיוחד בכל הנוגע לפירוק נשק. חלסה סבור כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו חושש שכל ויתור בתיק זה יוביל לאובדן בסיס הבוחרים הימני שלו, מה שמחזק את מצב הקיפאון.

בהקשר קשור, דיווחים קודמים אישרו כי מועצת השלום שואפת להחליף לחלוטין את אונר"א בחלוקת הסיוע ובניהול המחנות. הדבר הגיע לכדי בחירה בין המדינות התורמות להמשיך לממן את הסוכנות האו"ם שהוקמה בשנת 1949, או להפנות את התמיכה לפרויקטים החדשים של מועצת השלום.

סעיף 17 סולל את הדרך למה שניתן לכנות שיקום זמני באזורים נקיים מחמאס, כאשר לא ייצקו בטון אלא יוצבו שיירות שירותים.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

ביקור סאווירס בדמשק: שאלות על העיתוי והמשמעויות הפוליטיות

הזירה הפוליטית והתקשורתית הייתה בהלם בעקבות ההודעה המפתיעה על ביקורו של איש העסקים המצרי נגיב סאווירס בבירה הסורית דמשק. פלטפורמות הנשיאות הסורית הרשמיות, ולאחריהן מקורות תקשורת נוספים, פרסמו תמונות המציגות את סאווירס לצד הנשיא הסורי אחמד אל-שרע בארמון העם. פגישה זו לא הוכנה מראש על ידי סאווירס בחשבונותיו הפעילים ברשתות החברתיות, מה שעורר ספקולציות רבות לגבי אופי המשימה שהוא מבצע בעיתוי רגיש זה.

הבולט בביקור היה הופעתו הפומבית של סאווירס בתוך מסדרונות המסגד האומיי הגדול, שם נראה במצב של מבוכה כשהוא עונה לשאלות עיתונאים, ומתאר את תחושתו כ'התחדשות'. משקיפים ראו בהופעה זו משמעויות סמליות גדולות, במיוחד מכיוון שסאווירס ידוע כאחד התומכים הבולטים של זרם המדינה האזרחית במצרים, מה שסותר לכאורה את פגישתו עם הנהגה שייצגה זרם רדיקלי לפני התמורות הפוליטיות האחרונות בסוריה.

ביקור זה מעלה זיכרונות מתהפוכות היחסים בין סאווירס לרשויות הפוליטיות השונות, החל מהתנגשותו עם שלטון האחים המוסלמים במצרים ומה שבא בעקבותיו של הסדרי מס במיליארדי לירות, ועד לשלילת חלק מזרועותיו התקשורתיות והמפלגתיות בשנים האחרונות. נראה שסאווירס מנסה כעת לחקור הזדמנויות השקעה או תפקידים פוליטיים חדשים בזירה הסורית המתהווה, למרות המבוכה שצעד זה עלול לגרום לבסיסו האידיאולוגי והפוליטי.

מקורות עיתונאיים מתחו ביקורת על האופן שבו ניהל המשטר הסורי החדש את הסיקור התקשורתי של הביקור, כאשר נוכחותו של סאווירס נוצלה כדי ליצור רושם של פתיחות כלכלית ופוליטית. לעומת זאת, סאווירס שמר על שתיקה בלתי אופיינית בפלטפורמת 'X', שם לא הציג כל הצדקה או הסבר לעוקביו לגבי מטרות הביקור, מה שחיזק את ההשערה שהביקור התקיים בסידורים מיוחדים שכפו עליו סוג של איפוק תקשורתי זמני.

בהקשר קשור, הדיון נגע בתפקיד שאנשי עסקים ממלאים בפוליטיקה האזורית, והזהיר מפני טשטוש ההבדלים בין אינטרסים מסחריים לעמדות עקרוניות. בעוד שסאווירס מתמקד ב'עסקים', אנליסטים רואים כי נוכחותו בדמשק אינה ניתנת להפרדה מהאיזונים האזוריים החדשים, במיוחד לאור שאיפתה של הרשות הסורית הנוכחית להשיג הכרה בינלאומית וערבית באמצעות השקעות ואישים כלכליים מכובדים.

איש העסקים המצרי נגיב סאווירס נראה לי בשתי הפעמים חטוף; בפעם הראשונה כשהיה לצד הנשיא הסורי, ובפעם השנייה כשהיה במסגד האומיי!

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

בזמן שהעולם מצפה למונדיאל... ספורטאי עזה נאבקים לשרוד על הריסות מגרשיהם

עיני העולם נשואות למגרשי המונדיאל המתכוננים לקבל קהל וכוכבים, בעוד זוהר הכישרונות הכדורגלנים ברצועת עזה כבה עקב המלחמה המתמשכת שהרסה את התשתית הספורטיבית. מחמוד סלמי, אחד הכישרונות הבולטים שהיו מבטיחים עתיד מזהיר, מוצא את עצמו היום כלוא בין קירות האוהלים, לאחר שאיבד את הקריירה שלו ואת מקור פרנסתו היחיד, וחי את סבל העקירה הקשה הרחק מהמגרש הירוק.

יציעי המגרשים בעזה כבר אינם מכילים את קריאות האוהדים, אלא הפכו למקלט לאלפי משפחות עקורות שלא מצאו מקום מלבד שטחי הספורט להקים את אוהליהן. מקורות דיווחו כי המגרשים הגדולים, כולל אצטדיון 'אל-דורה', הפכו ממתקני ספורט למרכזי מחסה עמוסים בעקורים, מה שהפך כל פעילות ספורטיבית לבלתי אפשרית לאור ההרס שפקד את רוב המתקנים.

מצדו, אישר העיתונאי הספורטיבי עליאן אל-זיתון כי הסצנה הספורטיבית ברצועה כמעט ואינה קיימת לאחר כשלוש שנים של הסלמה צבאית מתמשכת. הוא ציין כי הספורטאים אינם מוצאים מקום אחד להתאמן בו, שכן ההפצצות פגעו במגרשים הגדולים ונותרו רק כמה מגרשי חמישיות קטנים שגם הם נפגעו מההרס, מה שהוביל לשיתוק מוחלט בתנועה הספורטיבית המקומית.

האבדות בנפש בקרב הקהילה הספורטיבית היו כבדות, כאשר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל הודיעה על מותם של 1007 ספורטאים מאז פרוץ המלחמה, ביניהם 45 נשים מצוותי ספורט ושחקניות. נתונים מזעזעים אלו משקפים את היקף הפגיעה במערכת הספורט, בנוסף להרס מאות מתקנים ומועדונים ששימשו חממה לנוער וכישרונות בענפי ספורט שונים.

השלכות המלחמה לא עצרו אצל המקצוענים, אלא התפשטו לילדים שנשללו מהם זכויותיהם הבסיסיות לשחק ולעסוק בספורט במרחבים בטוחים. שטחים ציבוריים ומגרשי בתי ספר הפכו להריסות או למרכזי מחסה צפופים, מה שהוביל להיעדר סביבה תומכת לדור הצעיר, בזמן שהעולם עסוק בהכנות לחתונה הכדורגלנית הבינלאומית הגדולה ביותר הרחק מהטרגדיה של עזה.

אנו כספורטאים איבדנו את מקור פרנסתנו לחלוטין, וסבלנו כעקורים בלתי ניתן לתיאור לאחר שהמגרשים הפכו למרכזי מחסה.

ANALYSIS

Date unavailable - שעון ירושלים

הפריימריז בניו יורק מהווים סטירת לחי ל'אייפאק' ולבעלי בריתם של נתניהו

דחוף: המסר מוושינגטון

ניצחונותיהם של הפרוגרסיבים הנתמכים על ידי זהראן ממדאני משקפים שינוי מהיר בתוך המפלגה הדמוקרטית כלפי עזה ופלסטין.

וושינגטון – סעיד עריקאת – 24/6/2026

תוצאות הפריימריז הדמוקרטיים שהתקיימו ב-23 ביוני במדינת ניו יורק הראו שינויים פוליטיים עמוקים בתוך המפלגה הדמוקרטית, כאשר מספר מועמדים פרוגרסיביים המבקרים את המדיניות הישראלית הצליחו להשיג ניצחונות בולטים על מועמדים הנחשבים לממסד המפלגתי המסורתי. תוצאות אלו נחשבו על ידי משקיפים כמכה פוליטית לקבוצות הלחץ הפרו-ישראליות, ובראשן הוועדה האמריקאית-ישראלית לענייני ציבור (אייפאק), ומסר ברור שההגנה על זכויות הפלסטינים אינה עוד נטל אלקטורלי כפי שנחשבה בעשורים האחרונים.

שמו של ראש עיריית ניו יורק, זהראן ממדאני, בלט כאישיות הפוליטית המשפיעה ביותר בבחירות אלו, לאחר שמילא תפקיד מרכזי בתמיכה ובגיוס בוחרים למען קבוצה של מועמדים פרוגרסיביים שאימצו עמדות ביקורתיות כלפי המלחמה הישראלית בעזה ותומכות בזכויות הפלסטינים.

הניצחון הבולט ביותר היה זכייתו של בראד לנדר במחוז הקונגרס העשירי, הכולל חלקים ממנהטן וברוקלין, על פני הנציג המכהן דן גולדמן, אחד המגינים הבולטים של ישראל בקונגרס. התחרות בין השניים הפכה לעימות פוליטי סביב עתיד המפלגה הדמוקרטית ועמדתה כלפי המלחמה בעזה, כאשר לנדר הצליח למשוך קולות של צעירים ופרוגרסיבים שהביעו אי שביעות רצון גוברת מהתמיכה האמריקאית הבלתי מותנית בישראל.

במחוז השלושה עשר, דארליזה אבילה שבלייה חוללה הפתעה גדולה כשהדיחה את הנציג הוותיק אדריאנו אספיילט, אחד מהפרצופים הבולטים של הממסד הדמוקרטי בניו יורק. משקיפים ראו בתוצאה זו שיקוף של השפעתה הגוברת של האגף הפרוגרסיבי בתוך המפלגה, במיוחד בקרב הבוחרים הלטינים והצעירים שהפכו את המלחמה בעזה לאחת הסוגיות המרכזיות בבחירותיהם.

קלייר ואלדז גם זכתה במועמדות המפלגה הדמוקרטית במחוז השביעי לאחר שהביסה את אנטוניו רינוסו, בהתבסס על קמפיין שהתמקד בצדק חברתי ובצורך להעריך מחדש את הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל, סוגיה שעד לאחרונה נחשבה לטאבו פוליטי בתוך מעגלים דמוקרטיים רבים.

בין התוצאות המשמעותיות ביותר, זכייתה של הפלסטינית-אמריקאית עביר קוואס במושב בסנאט של מדינת ניו יורק במחוז בקווינס, לאחר שהביסה יריב שנתמך על ידי הממסד המפלגתי. פעילים ראו בניצחון זה סמליות מיוחדת, שכן הוא משקף את עלייתו של דור חדש של פוליטיקאים ערבים ופלסטינים-אמריקאים המסוגלים לנצח בבחירות גדולות מבלי לוותר על זהותם או עמדותיהם התומכות בסוגיה הפלסטינית.

אנליסטים רואים במכנה המשותף בין ניצחונות אלו את התמיכה הפוליטית והארגונית שסיפק זהראן ממדאני, שהצליח מאז בחירתו לראש עיריית ניו יורק לבנות קואליציה רחבה של צעירים, איגודים ותנועות פרוגרסיביות. הרשת הפוליטית של ממדאני הפכה לכוח אלקטורלי משפיע בתוך העיר, המסוגל לגייס אלפי מתנדבים ובוחרים מאחורי מועמדים המאמצים אג'נדה פרוגרסיבית הכוללת צדק כלכלי, זכויות אזרח והגנה על הפלסטינים.

תוצאות אלו מקבלות חשיבות נוספת מכיוון שהן מגיעות על רקע המשך המלחמה הישראלית בעזה, והביקורת הבינלאומית הגוברת על ממשלת בנימין נתניהו בשל הפעולות הצבאיות שהותירו עשרות אלפי קורבנות פלסטינים, בנוסף להרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית הכבושה והמשך הכיבוש הישראלי של חלקים מדרום לבנון.

משקיפים אומרים שהמסר שהביאו בחירות ניו יורק חורג מגבולות המדינה עצמה, שכן הוא מצביע על שינוי מוחשי במצב הרוח הפוליטי בקרב מגזרים רחבים של המפלגה הדמוקרטית, במיוחד בקרב הבוחרים הצעירים שהפכו מוכנים יותר לבקר את המדיניות הישראלית מאשר הדורות הקודמים.

בחירות אלו חושפות ירידה ביעילות האסטרטגיה שאומצה על ידי 'אייפאק' במשך עשורים, המבוססת על שימוש בהוצאות בחירות עצומות כדי לבודד או להביס מועמדים המבקרים את ישראל. בעוד שהארגון עדיין מחזיק במשאבים כספיים אדירים ובהשפעה רחבה בוושינגטון, תוצאות ניו יורק מרמזות שכסף פוליטי אינו עוד הגורם המכריע היחיד בבחירות הדמוקרטיות. קמפיינים עממיים, ארגון שטח והסתמכות על מתנדבים הוכיחו יכולת גוברת להתחרות במימון עצום, במיוחד כאשר הם קשורים לסוגיות מוסריות והומניטריות המעסיקות את דעת הקהל, כמו המלחמה בעזה וזכויות הפלסטינים.

זהראן ממדאני גם בולט כאחד הפרצופים הפוליטיים העולים החשובים ביותר בארצות הברית. הצלחתו לא הוגבלה לזכייה בתפקיד ראש עיריית ניו יורק, אלא התרחבה לעיצוב מחדש של המפה הפוליטית בתוך העיר באמצעות בניית קואליציה פרוגרסיבית רב-גזעית ורב-תרבותית. הבחירות האחרונות הראו שהשפעתו חורגת מגבולות תפקידו הביצועי והופכת לגורם מכריע בהטיית הכף לטובת המועמדים שהוא תומך בהם. זה מעניק לו מעמד מתקדם בתוך המפלגה הדמוקרטית והופך אותו למודל חדש למנהיגות פוליטית המשלבת עבודה עירונית, ארגון עממי והשפעה אלקטורלית רחבה.

מעגלים הקרובים לנשיא טראמפ עשויים לראות בתוצאות אלו עניין פנימי הנוגע למפלגה הדמוקרטית, אך משמעויותיהן הלאומיות רחבות בהרבה. עלייתו המתמשכת של הזרם הפרוגרסיבי התומך בזכויות הפלסטינים מצביעה על שינוי הדרגתי בדעת הקהל האמריקאית כלפי הסכסוך הפלסטיני-ישראלי. אם מגמות אלו יימשכו בשנים הקרובות, ממשלות אמריקאיות עוקבות עשויות למצוא את עצמן נאלצות לבחון מחדש כמה מההנחות המסורתיות ששלטו ביחסים עם ישראל במשך עשורים, במיוחד עם הלחץ הציבורי הגובר הדורש לקשור את התמיכה האמריקאית בכיבוד החוק הבינלאומי וזכויות האדם.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

רוסיה מכריזה על שליטה על קוסטיאנטיניבקה האסטרטגית ועל נפגעים בהפצצה על סומי

הרשויות הרוסיות הודיעו ביום שישי על השתלטותן המלאה על העיר קוסטיאנטיניבקה, הממוקמת בלב אזור דונבאס במזרח אוקראינה. צעד זה מהווה התקדמות צבאית חדשה עבור הכוחות הרוסיים באזור, שבו מתרחשים עימותים צבאיים עזים מזה מספר חודשים, כאשר מוסקבה שואפת להרחיב את השפעתה לעומק אוקראינה.

דובר נשיאות רוסיה, דמיטרי פסקוב, אישר כי הצבא הרוסי הצליח להדק את אחיזתו בעיר, שנחשבה לאחד המעוזים המבוצרים ביותר של הכוחות האוקראינים. פסקוב ציין בהצהרות לעיתונות כי התפתחות צבאית זו הייתה נושא לדיון בין הנשיא ולדימיר פוטין לבין הפיקוד הצבאי העליון במדינה.

מצידו, הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיאר את השליטה על קוסטיאנטיניבקה כבעלת חשיבות אסטרטגית עליונה למהלך המבצעים הצבאיים המתמשכים. הצהרותיו של פוטין הגיעו במהלך ביקור פיקוח במרכז פיקוד צבאי, שם האזין לדיווחים של המטה הכללי והודה לחיילים וליחידות שהשתתפו במבצע הצבאי.

פוטין חשף נתונים צבאיים המצביעים על כך שהכוחות הרוסיים הצליחו מאז תחילת השנה להשתלט על 133 יישובים. הוא הבהיר כי השטח הכולל של האדמות שרוסיה השתלטה עליהן בדונבאס ובנובורוסיה עבר את רף 3,000 קילומטרים רבועים, על פי דיווחים תקשורתיים רשמיים.

בהקשר של המבצעים הצבאיים בתוך העיר, המפקד הצבאי הרוסי אנטון גרוניס הבהיר כי היחידות הלוחמות מבצעות כעת פעולות טיהור נרחבות. פעולות אלו מכוונות לרדוף אחר כיסי החיילים האוקראינים הנותרים, שעדיין מתבצרים בבניינים הרוסים ובמרתפים בתוך שכונות המגורים.

העיר קוסטיאנטיניבקה רוכשת את חשיבותה ממיקומה הגיאוגרפי, כאשר לפני פרוץ הסכסוך המזוין התגוררו בה כ-78 אלף תושבים. העיר נחשבת לנקודת חיבור מרכזית ולמכשול האחרון בפני התקדמות רוסית לעבר הערים קרמטורסק וסלוביאנסק, שהן מהמרכזים העירוניים הגדולים שעדיין נמצאים בשליטת קייב באזור.

בחזיתות אחרות, מקורות צבאיים רוסיים דיווחו כי הכוחות נמצאים קרוב למרכזים חיוניים חדשים בדרום ובצפון. ראש המטה הכללי הרוסי, ולרי גרסימוב, הצהיר כי יחידותיו נמצאות במרחק של 9 קילומטרים בלבד מהעיר זפוריז'יה, בעוד שדיווחים מצביעים על התקרבות דומה לעיר סומי הצפונית.

מנגד, העיר סומי בצפון אוקראינה חוותה התפתחויות קטלניות בעקבות תקיפה אווירית רוסית שפגעה במרכז העיר הצפוף. מקורות מקומיים אוקראינים דיווחו כי ההפצצה הובילה למותם של שלושה בני אדם לפחות, ולפציעתם של מספר נוספים בדרגות שונות, כולל ילדים שהיו במקום התקיפה.

מושל אזור סומי, אולג הריגורוב, הבהיר כי התקיפה האווירית פגעה באזור הכולל בנייני מגורים רבי קומות וחנויות מסחריות חיוניות. הפקיד האוקראיני ציין כי התקיפה התרחשה בזמן שהרחוב הראשי היה עמוס בתנועת אזרחים, מה שהעלה את מספר ההרוגים והפצועים.

קייב מאשימה את הכוחות הרוסיים בפגיעה מכוונת במרכזים אזרחיים ובתשתיות חיוניות כדי להרוס את התשתית האוקראינית ולהחליש את החזית הפנימית. בעוד שמוסקבה מכחישה האשמות אלו ומדגישה כי היא מכוונת רק למטרות צבאיות, דיווחים מהשטח ממשיכים לתעד הרס נרחב באזורי מגורים ברחבי המדינה.

התפתחויות מהירות אלו מתרחשות על רקע הסלמה הדדית בחזית המשתרעת על פני יותר מאלף קילומטרים, כאשר כל צד שואף לחזק את הישגיו לפני בוא החורף. הקרבות העזים נמשכים בהיעדר כל אופק לפתרון מדיני, כאשר מוסקבה מתעקשת על שליטה מלאה על האזורים שהכריזה על סיפוחם מוקדם יותר.

מאז תחילת השנה, הכוחות הרוסיים שחררו 133 יישובים והטילו את שליטתם על יותר מ-3,000 קילומטרים רבועים בדונבאס ובנובורוסיה.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

גל חום שיא משבש את חגיגות יום העצמאות האמריקאי ומפעיל לחץ על רשתות החשמל

גל חום חריג גרם לשיבושים נרחבים בחגיגות הרביעי ביולי באזורים נרחבים במרכז ובמזרח ארצות הברית, כאשר הרשויות המקומיות נאלצו לקבל החלטות קשות לבטל או לדחות עשרות מצעדים וקונצרטים. עלייה חדה זו בטמפרטורות התרחשה במקביל לחגיגות 250 שנה להקמת המדינה, והטילה צל על האירועים הלאומיים הגדולים שתוכננו לאירוע זה.

בבירה וושינגטון, 'התערוכה הגדולה של ארצות הברית' שהתקיימה ב'נשיונל מול' הושפעה ישירות, אירוע ששימש אבן יסוד במאמציו של הנשיא דונלד טראמפ לחגוג את יובל ה-250 של המדינה. המארגנים נאלצו לסגור את האתר באופן זמני ביום שישי אחר הצהריים לאחר שמדחומים הראו 38 מעלות צלזיוס, לפני שנפתח מחדש מאוחר יותר תחת אמצעי זהירות.

ההשלכות לא הוגבלו לאירועי בידור, אלא התרחבו לאיום רציני על תשתית האנרגיה, כאשר חברת 'PJM', מפעילת רשתות החשמל הגדולה במדינה, הכריזה על מצב כוננות. החברה, המשרתת כ-67 מיליון אזרחים, פנתה בקריאות דחופות לצרכנים להפחית את הצריכה כדי למנוע קריסת הרשת כתוצאה מעומסים יתרים.

מקורות טכניים הסבירו כי צעדי חירום אלה היו הכרחיים כדי להתמודד עם העלייה הפתאומית בביקוש למיזוג אוויר, בנוסף להתמודדות עם הפסקות חשמל אפשריות בגנרטורים והגנה על קווי ההולכה מפני נזק. צעדים אלה מגיעים בתקופה שבה הרשתות סובלות מלחצים חסרי תקדים עקב גל החום המתמשך במשך מספר ימים רצופים.

במדינת ניו יורק, אלפי תושבים חוו לילה קשה לאחר הפסקת חשמל לכ-17 אלף לקוחות עד שעות הערב המאוחרות של יום שישי, על פי נתוני חברת 'קון אדיסון'. החברה דחקה בתושבי העיר ומחוז ווסטצ'סטר לחסוך בצריכה באופן קפדני כדי להבטיח את יציבות השירות בתנאי מזג האוויר הקשים.

למרות האזהרות הרשמיות החמורות, העיר ניו יורק הייתה עדה להתכנסות גדולה של מעריצים על המדרכות סביב 'מדיסון סקוור גארדן'. האזרחים התמודדו עם הטמפרטורות הגבוהות כדי לצפות בהגעת סלבריטאים לחתונה של כוכבת הפופ טיילור סוויפט ושחקן הכדורגל טרוויס קלסי, מה שהגביר את חששות הרשויות הבריאותיות לגבי מקרים של עומס חום.

מצידה, השירות הלאומי למטאורולוגיה פרסם אזהרות שכללו יותר מ-185 מיליון בני אדם, והדגיש כי מדדי החום המקסימליים עשויים להגיע ל-46 מעלות צלזיוס באזורים מסוימים. מקורות ציינו כי מסת אוויר חמה זו עברה מהמערב התיכון והתמקמה מעל החוף המזרחי, ויצרה תנאי אקלים מסוכנים.

מומחי מזג אוויר ופקידי ממשל הזהירו כי גל זה עלול להיות 'קטלני' אם לא יטופל בזהירות רבה, והדגישו את הצורך להישאר במקומות מוצלים ולשתות כמויות מספיקות של נוזלים. הרשויות גם הזהירו מפני הצורך לפקח על קבוצות בסיכון גבוה, כגון ילדים וקשישים, במהלך התכנסויות ציבוריות שטרם בוטלו.

בסיכום ראשוני, הוכרז על ביטול אירועים רשמיים בלפחות שבע מדינות, כולל מצעד ענק בעיר ההיסטורית פילדלפיה, בנוסף לפעילויות במרילנד ווירג'יניה. הרשויות ממשיכות להעריך את המצב בשטח עם תחזיות להמשך גל החום בשעות הקרובות, מה שעלול להוביל לביטולים נוספים בלוח הזמנים של החגיגות הלאומיות.

גל החום עלול להיות קטלני, ואנו קוראים לאזרחים לשתות נוזלים, להישאר בצל ולהימנע מעומס חום.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

סמוטריץ' מכריז על השקת 'מהפכת התיישבות' שתתפרש מהגדה ועד הנגב והגליל

שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' חשף כוונות ממשלתיות להרחיב את היקף פרויקט ההתיישבות באופן חסר תקדים, ותיאר את השלב הנוכחי כתחילתה של 'מהפכת ההתיישבות'. סמוטריץ' הדגיש בהצהרותיו היום, יום שני, כי תוכניות אלו לא יעצרו בגבולות הגדה המערבית הכבושה, אלא יכללו גם את אזורי הגליל והנגב כדי לחזק את השליטה הדמוגרפית והגיאוגרפית.\n\nמהלכים אלו מגיעים על רקע הסתמכות ממשלת בנימין נתניהו על תמיכת מפלגות הימין הקיצוני המציבות את ההתיישבות בראש סדר העדיפויות הפוליטי שלהן. כוונות אלו תורגמו בפועל באישור הקבינט הישראלי לאחרונה לבניית 13 התנחלויות חדשות באזור 'בנימין' במרכז הגדה המערבית, עם קביעת לוחות זמנים לתחילת הביצוע בחודשים הקרובים.\n\nבשטח, דיווחו מקורות מקומיים על הסלמה בקצב תקיפות המתנחלים, כאשר קבוצות קיצוניות הציתו לפנות בוקר יום ראשון מתקנים מסחריים פלסטיניים הכוללים מסעדה ובית קפה על הכביש המחבר בין העיירה לבן מזרחית לעיר סלפית. התקפות אלו נכללות בגל אלימות גובר שמטרתו להצר את צעדיהם של האזרחים הפלסטינים ולדחוף אותם לעזוב את אדמותיהם לטובת ההתרחבות ההתיישבותית.\n\nבסביבת העיר ירושלים הכבושה, כלי הכיבוש ממשיכים בפעולות יישור נרחבות באזור שדה התעופה שועפאט הסמוך לעיירה קלנדיה, במטרה לבצע פרויקטים התיישבותיים שיחברו את גושי ההתיישבות זה לזה. משקיפים רואים בפעולות אלו ניסיון לבודד את ירושלים לחלוטין מסביבתה הפלסטינית ולחלק את הגדה המערבית לקנטונים מבודדים שקשה לתקשר ביניהם.\n\nעל פי הנתונים שפורסמו על ידי הרשות למאבק בגדר ובהתיישבות, מספר תקיפות המתנחלים מאז תחילת השנה עבר את רף 3400 תקיפות, שכללו התקפות על כפרים ורכוש. הרשות מדגישה כי מספרים אלו משקפים אור ירוק מהדרג הפוליטי הישראלי למתנחלים להמשיך בהפרותיהם נגד הפלסטינים תחת הגנת הצבא.\n\nמצדה, הערכות תנועת 'שלום עכשיו' מצביעות על כך שמספר המתנחלים בגדה המערבית הגיע לכחצי מיליון מתנחלים, אליהם מצטרפים רבע מיליון נוספים במזרח ירושלים. סטטיסטיקות אלו מבהירות את היקף החדירה ההתיישבותית שהכיבוש שואף לכפות כעובדה מוגמרת המונעת הקמת מדינה פלסטינית רציפה גיאוגרפית בעתיד.\n\nבנוגע לאבדות בנפש, הגדה המערבית עדה מאז השמיני באוקטובר 2023 להסלמה עקובה מדם שהביאה למותם של 1175 פלסטינים ולפציעת אלפים נוספים בדרגות שונות. כמו כן, תיעדו הגורמים הרשמיים מעצר של כ-24 אלף אזרחים ועקירה של למעלה מ-33 אלף, על רקע המשך המבצעים הצבאיים השיטתיים המכוונים לתשתיות ולמחנות הפלסטיניים.\n\n"התחלנו מהפכת התיישבות, וצעד זה לא יוגבל רק לגדה המערבית, אלא יגיע גם לנגב ולגליל.

ISRAELI AFFAIRS

Date unavailable - שעון ירושלים

מפת ההשפעה בטהראן: מי מוביל את איראן בעידן שאחרי ח'אמנאי?

הרפובליקה האסלאמית של איראן עוברת תקופת מעבר רגישה במבנה השלטון, כאשר תהליך קבלת ההחלטות מתרכז בידי קבוצה של בכירים פוליטיים וצבאיים. שינוי זה הגיע בעקבות ההתנקשות במנהיג העליון הקודם, אייתוללה עלי ח'אמנאי, בימים הראשונים של העימות הצבאי עם ארצות הברית וישראל, מה שדחף את מועצת המומחים לפעול במהירות.

מועצת המומחים בחרה במוג'תבא ח'אמנאי, בנו של המנהיג המנוח, לתפקיד המנהיג העליון בחודש מרץ האחרון. למרות תפקידו הרגיש המעניק לו את המילה האחרונה במדיניות העליונה, השפעתו בפועל עדיין אפופה מסתורין בשל היעדרותו מהזירה הציבורית בעקבות פציעה שספג במהלך המלחמה.

בזירת הרשות המבצעת, בולט שמו של הנשיא מסעוד פזשכיאן, שנכנס לתפקידו בעקבות התרסקות מסוקו של הנשיא הקודם אבראהים ראיסי בשנת 2024. פזשכיאן מסווג כחלק מהזרם המתון בזירה הפוליטית, ולמרות סמכויותיו המוגבלות מול המנהיג, הוא עומד בראש המועצה העליונה לביטחון לאומי וחתם על מזכרי הבנה בינלאומיים חשובים.

מוחמד באקר קאליבאף, יו"ר המג'לס (הפרלמנט), מילא תפקיד מרכזי כפנים הדיפלומטיות של ההנהגה האיראנית בהיעדר המנהיג החדש מהעין הציבורית. קאליבאף הוביל את המשלחות המשא ומתן עם ארצות הברית באמצעות תיווך פקיסטני, ונסע בין בירות רבות כמו ז'נבה, דוחא ומסקט כדי לנהל את תיקי הרגיעה וסיום המלחמה.

לקאליבאף היסטוריה ארוכה במוסדות המדינה, שם התקדם מפיקוד על הכוח האווירי-חללי במשמרות המהפכה לראשות משטרת טהראן ולאחר מכן לראשות עיריית הבירה. למרות שאיפותיו הפוליטיות שדחפו אותו להתמודד לנשיאות שלוש פעמים ללא הצלחה, הוא נשאר כיום אחד האישים החזקים ביותר בעיצוב המדיניות החוץ הישירה.

במשרד החוץ, בולט עבאס עראקצ'י, שקיבל את התיק לאחר חוסיין אמיר עבדאללהיאן, והוא מייצג את הקול הדיפלומטי הבולט ביותר של טהראן בזירות הבינלאומיות. עראקצ'י, אקדמאי המתמחה במחשבה פוליטית, היה עמוד תווך בצוות המשא ומתן הגרעיני בשנת 2015, וכיום הוא מוביל את החזית התקשורתית והדיפלומטית של הרפובליקה.

הנהגת משמרות המהפכה עברה שינויים מהירים כתוצאה מפעולות התקיפה הצבאיות, כאשר אחמד וחידי קיבל את הפיקוד והפך לשלישי בתפקיד זה בפחות משנה. וחידי, שכיהן בעבר כשר ההגנה והפנים, נוקט בגישה שמרנית בהופעותיו התקשורתיות, ומעדיף לנהל את הפעולות הצבאיות הרחק מאור הזרקורים בנסיבות הנוכחיות.

תפקיד משמרות המהפכה בתהליך קבלת ההחלטות הביטחוניות התחזק עם מינויו של מוחמד באקר ד'ו אל-קדר למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. מינויו של ד'ו אל-קדר הגיע לאחר מותו של המשא ומתן הוותיק עלי לריג'אני בתקיפה ישראלית, מה ששיקף את רצון המשטר להפקיד את תיקי הביטחון הגדולים בידי אישים בעלי רקע צבאי מובהק.

בצד השיפוטי, ע'ולאם חוסיין מוחסני אג'אי הגביר את נוכחותו הטלוויזיונית, ודרש להחמיר את העונשים ולהאיץ את ביצוע עונשי המוות נגד נאשמים בריגול. אג'אי נתפס כדמות תקיפה המנהלת את התיק הפנימי ביד ברזל, על רקע ביקורת בינלאומית רחבה בנוגע לתיקי זכויות אדם במהלך תקופת המלחמה.

הסמכויות בטהראן מתחלקות כיום בין קטבים אלה, כאשר כל צד מנסה לשמור על איזון המערכת מול לחצים חיצוניים ופנימיים. ולמרות שהחוקה מעניקה למנהיג סמכויות מוחלטות, המציאות בשטח כפתה סוג של מנהיגות קולקטיבית בין הצבא לפוליטיקאים לניהול המשברים המתמשכים.

היחסים עם ארצות הברית נותרו התיק המורכב ביותר, כאשר הנשיאות והפרלמנט חולקים את התפקידים במשא ומתן ובחתימה על הבנות. בעוד הנשיא פזשכיאן חותם על ההסכמים, קאליבאף מטפל בהיבטים הטכניים והמשא ומתן הישיר, מה שמעיד על חלוקת תפקידים מדויקת בתוך מסדרונות השלטון האיראני החדש.

היעדרותו של מוג'תבא ח'אמנאי מהזירה הציבורית מעלה שאלות לגבי עתיד האחיזה המלאה במפתחות השלטון שהיו בידי אביו במשך כארבעה עשורים. אנליסטים מעריכים כי המנהיג הנוכחי עדיין לא הגיע לרמת השליטה המקיפה, מה שפותח פתח בפני מרכזי כוח אחרים לחזק את נוכחותם בזירה הפוליטית.

המוסד הצבאי, המיוצג על ידי משמרות המהפכה, ממשיך להיות עמוד השדרה של המשטר, במיוחד עם הגידול באיומים הביטחוניים וההתנקשויות שפגעו בשורות ההנהגה הראשונה. מינויים של וחידי וד'ו אל-קדר לתפקידים רגישים מראה כי העדיפות העליונה של המדינה כיום היא שמירה על לכידות ביטחונית וצבאית מעל לכל שיקול אחר.

לסיכום, איראן בעידן שאחרי ח'אמנאי האב נראית כאילו היא מגבשת מחדש את בריתותיה הפנימיות כדי להתמודד עם תקופה שהיא הקשה ביותר בתולדותיה המודרניות. בין משא ומתן חשאי בז'נבה להסלמה בשטח בפנים, דמויות אלה מעצבות את פני הרפובליקה האסלאמית תחת שינויים אזוריים ובינלאומיים סוערים.

תהליך קבלת ההחלטות באיראן מתרכז בידי קבוצה של בכירים פוליטיים וצבאיים מאז היעדרותו של המנהיג הקודם.