כיצד מתמודדים אזרחי רצועת עזה עם חוזרי הכיבוש?

לפני תחילת הפלישה הקרקעית לרצועת עזה, הטיפו מטוסים ישראלים כרוזים על אזרחים הקוראים להם לצאת מצפון עזה לכיוון דרום כדי למנוע את נזקי הקרב הקרקעי הסוער. פעמים לאחר מכן ביקשו מהם באמצעות עלונים אחרים לדווח על כל חטופים שהם יודעים את מיקומם, בין אם חיים או מתים, או כל מידע המעיד על גישה לחטופים. תוך הקפדה על סודיות ומתן פרס כספי.

ישראל ראתה בהודעות הללו ובאחרות ניסיון אחרון לפני הכניסה לקרקע במטרה להשיג מידע או קצה חוט שיעזור לה להגיע לעצורים על ידי ההתנגדות, וניסיון מזווית אחרת לפגוע ברעב, בצמא, וחשש ששורר ברצועת עזה ואפשרות לשיתוף פעולה של חלק מהאזרחים. אולם מה שהגיע היה הפוך. ציפיות הצבא בדפי הרשתות החברתיות

הילד מופיע במדים ירוקים, מכין את המטוס לשחק בו, למרות ההפצצות וההרס

אלה ששיתפו את העלון ואת העפיפון אמרו בהערותיהם שיש יותר מרעיון אחד לשימוש בנייר העלון, אולי בתור צעצועים לילדים כמו העפיפון, או שאפשר להפוך אותו לקנבס שילדים יוכלו לצייר עליו, או שהוא ניתן להרכיב ומוכן לשריפה מתחת ללחם לאמהות, או להכין ממנו מאוורר לצינון הנשמה..

בנוסף לבקשתה של ישראל והפיתוי שלה לעתיד טוב יותר לכל מי שמשתף איתה פעולה, הגיבו המצייצים וחלקם אמרו כי לתושבי עזה אין עתיד עם הכיבוש, וכי הם סוחרים בגן עדן רחב כמו השמיים והארץ, והם לא מחליפים כסף עם מדינה שהצבא שלה נראה טיפש..

כך עזה מתמודדת עם הכל במיומנות ובאינטליגנציה, למרות הקיצוצים במים, בחשמל, בתרופות ובמזון, יש מקום למי שנשאר לו זיק של אור להגיב לניסיונות של צבא ישראל לפתות אותם בתגובות כאלה. לעלות לרמת האחריות והמורל הגבוה שהכיבוש מנסה להרוס.