הפחדה...וגועל נפש: שני כלי נשק ישראליים לטיהור אתני

העם הפלסטיני, הן באזורי 1967 והן ב-1948, הסובל ממעשי זוועה ציוניים, הוכיח כי הוא נאחז באדמתו, בדיוק כשמספרו על אדמתו הולך וגדל. הדור הפלסטיני החדש, שהישראלים מהמרים עליו "לשכוח או להתייאש", מגלם מעת לעת התנגדויות מרובות המפתיעות את הישראלים, כך שבני הנוער בדור הזה הפכו להיות מסוגלים למצוא מעין מאזן כוחות הדדי, גם אם זה לא שוויוני מול שיטות הכיבוש הישראלי. איתנות זו מושגת למרות המשך ההרג, הרדיפה, ההרעבה והמצור, בין אם בגדה המערבית ובין אם ברצועת עזה, ובין אם עם התפשטות הפשע המאורגן בפלסטין 1948, שבה נקטה המדינה הציונית במדיניות של המשך טיהור אתני, שמאחוריו היא "מקווה" להכריח את הפלסטיני לעזוב, בין אם באמצעות הפחדה ובין אם באמצעות גועל כנשק לטיהור אתני.

בגדה המערבית ממשיכה מפלצת הקולוניאליזם/ההתנחלות לנשל אדמות עם התעצמות התקפות מתנחלים בתמיכה ברורה של צבא הכיבוש ושירותי הביטחון. על פי הדו"ח שהוציא משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטחים הפלסטיניים (OCHA): "יותר מ-1,100 פלסטינים נעקרו מאזורי מגוריהם בגדה המערבית עקב התקפות מתנחלים ישראלים מאז 2022, לאור של העלייה באלימות של מתנחלים ברחבי הגדה במהלך השנים האחרונות". "היו שלושה תקריות הקשורות למתנחלים ביום בממוצע במהלך שמונת החודשים הראשונים של 2023, בהשוואה לממוצע של שני תקריות ביום ב-2022 ואחת ליום בשנה הקודמת". הדו"ח קבע כי זהו השיעור היומי הגבוה ביותר של תקריות הקשורות למתנחלים המשפיעים על פלסטינים מאז שהאו"ם החל לרשום נתונים אלה ב-2006.

לגבי רצועת עזה, אין בעיה! המצור החמור הימי, היבשתי והאווירי שנמשך מאז 2007, שהפך את רצועת עזה ל"כלא הגדול בעולם", הפך את המצב בה למקום לא ראוי למגורים. רצועת עזה, על פי כמה גורמים, צפויה להיות עדה לעלייה במספר הצעירים המעוניינים לעלות למרות סיכוני הנסיעות וחוסר הבהירות לגבי העתיד במדינת ההגירה, המתעקשים לעזוב, בחיפוש אחר הזדמנויות טובות יותר שלא מצאו ברצועת עזה. ואכן, הים בלע עשרות מהם, שלא לדבר על ההפצצה המתמשכת של כל תועה ונכנס, שהפכה את החיים ברצועה כולה לכמעט בלתי אפשרית.

בפלסטין 1948, המדינה הציונית מאפשרת פשע מאורגן בחברה הערבית, שהיא מדיניות ישנה/חדשה כלפי הערבים, אותה היא מתמודדת כקהילה עוינת. אסון האלימות וכאוס הנשק נגרם על ידי הנשיא הכובש ומתקניו, הפצת המאפיות והסמים שלו, והקלות בהשגת נשק, משאירה את הקו פתוח לדימום נוסף של דם פלסטיני מבלי לעקוב אחר פשעים אלו או לעצור אותם. עבריינים. ניתן להבחין בכמות הנשק הגדולה בחברה הערבית, שלפי העיתונות הישראלית היא מהסוג העומד לרשות צבא הכיבוש וכוחות הביטחון הישראליים, שקשה (קרוב לבלתי אפשרי) להשיג.