פתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי הוא השער האמיתי למזרח תיכון חדש

נורמליזציה בין ישראל וסעודיה עשויה שלא להתרחש בקרוב כי הדרך להסכם הזה עדיין מסובכת ויש דברים שמדינת הכיבוש הישראלית לא רוצה לוותר עליהם, הראשון שבהם הוא הכיבוש האכזרי של אדמה פלסטינית והענקת להם זכות ההגדרה העצמית, והשנייה היא להיפטר ממכלול העוינות כלפי הערבים ושהעולם הערבי יהפוך יום אחד למדינות עוינות לישראל. שוב, כי המכלול הזה בנוי על בסיס אמיתי, אשר היא שהמדינה הכובשת לא רוצה לקבל פתרון כולל וצודק לסכסוך במזרח התיכון, עם הקמת מדינה פלסטינית עם ריבונות מלאה על הארץ הפלסטינית, שבירתה ירושלים. הנסיך (מוחמד בן סלמאן), יורש העצר הסעודי, אמר לתחנת פוקס ניוז האמריקנית, "אנחנו מתקרבים כל יום לנורמליזציה עם ישראל, אבל הנושא הפלסטיני נשאר חשוב למשא ומתן לקראת ההתקרבות הזו." המשמעות היא שכל נורמליזציה ההסכמה תלויה במידת הסכמתה של ישראל לפתרון הסכסוך על בסיס עקרון פתרון שתי המדינות. יוזמת השלום הערבית מהווה התייחסות בסיסית לכל יחסי ערב-ישראל, ובדו"ח של העיתון העברי "טיימס". של ישראל, נמסר כי הנסיך מוחמד בן סלמאן אמר לעוזריו כי אינו מוכן לנרמל לחלוטין את היחסים עם ישראל וכי הוא אינו מבקש להגיע להסכם עם הממשלה הקשוחה בראשות נתניהו.

ממשל ביידן מנסה, עם כל יחסיו עם סעודיה, להגיע להסכם נורמליזציה לפני מרץ הקרוב, ומנסה למצוא פתרונות פשרה לכל העניינים שמפריעים לנורמליזציה. מה שמטריד אותו כאן הוא לא פתרון הסכסוך, וגם לא סעודיה השגת כור גרעיני אזרחי, וגם לא חימוש סעודיה ואספקה ​​של נשק מתקדם, אלא מה שנוגע לה. הגעה להסכם נורמליזציה משולשת שבה תתחזק המפלגה הדמוקרטית בבחירות הקרובות, מה שמפריע להיווצרות ציר מדיני. ברית ביטחון סעודית-איראנית-סינית-רוסית, ושינוי מפת המזרח התיכון על בסיס יצירת מזרח תיכון חדש. זו המפה שנתניהו סקר בפני העצרת הכללית של האו"ם בישיבתה ה-78, ועל מה הוא דיבר על הפריסה הישראלית במדינות הסובבות את ישראל, שצבעה ירוק וכללה את מצרים, ערב הסעודית, ירדן, האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו. הוא צייר בעט אדום את המסדרון המחבר את אסיה לאירופה, העובר דרך האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל, בהתחשב במסדרון זה יצור מזרח תיכון חדש שבו קווי הסחר העולמיים יוקלו ויקוצרו. , וקווי אנרגיה ונפט ימשכו להגיע לאירופה בעלות נמוכה יותר, התועלת כמובן תצמח בעיקר לישראל ולא למדינות האזור הערבי.

המדינה הכובשת לא רוצה לוותר על הכיבוש הצבאי של פלסטין, לא רוצה להחזיר את האדמה שכבשה ב-1967 לפלסטינים לפחות, לא רוצה שהאמריקאים יתנו כור גרעיני עצמאי לסעודיה, לא רוצה. וושינגטון להעלות את רמת החימוש של סעודיה כדי שסעודיה לא תעלה על ישראל, ולא תרצה את ישראל מצד אחד. אחרת היא לעצור את התנועה לשינוי המציאות ההיסטורית בירושלים ובמקומות הקדושים, ולא רוצה להכיר ביוזמת השלום הערבית כאסמכתא לגיטימית לפתרון הסכסוך. במקביל, היא רוצה שהיא ומארה"ב תשרטטו מפה של יחסים חדשים במזרח התיכון שבאמצעותה ייווצר מזרח תיכון חדש שבו מדינה כובשת היא מדינה מקובלת מבחינה פוליטית. באופן עממי היא משולבת בבריתות ביטחוניות גדולות עם מדינות באזור הערבי. שר החוץ הסעודי לא התייחס לסוגיית המזרח התיכון החדש בנאומו בפני העצרת הכללית של האו"ם, אך לדבריו, "הביטחון במזרח התיכון מחייב להאיץ את החיפוש אחר פתרון צודק ומקיף לבעיה הפלסטינית בנושא. הבסיס של המשפט הבינלאומי ויוזמת השלום הערבית באופן שמבטיח את זכותו של העם הפלסטיני להקים את מדינתו." "הרשות העצמאית בגבולות ה-4 ביוני 1967 אמרה שסעודיה דוחה כל מכשול לפתרון הפלסטיני. נושא."

ברור שממשל ביידן אינו רוצה להפעיל לחץ על ישראל להגיב לדרישות הסעודיות בנוגע לסכסוך הפלסטיני, ואינו רוצה שהסכסוך יסתיים בהקמת מדינה פלסטינית ריבונית מלאה שבירתה ירושלים. היא הייתה עושה זאת ולוחצת על ישראל להשלים את הסכמי אוסלו, שכעת הוא רק בשם, וארה"ב לא סומכת עליו. גם באפשרות לסעודיה להחזיק כור גרעיני, היא מציעה לפיכך לארה"ב ולמומחים אמריקאים להתחייב העשרת אורניום על אדמת סעודיה באמצעות כור גרעיני אמריקאי לשרת מטרות אזרחיות. השאלה שעולה היא: האם יש קשר בין הסכם הנורמליזציה המשולשת בין ערב הסעודית, אמריקה וישראל לבין מפת המזרח התיכון החדש? אנחנו אומרים כן, ואפשר שסעודיה לא תאפשר את השימוש באדמותיה, לפחות בשלב הראשון, אלא לאחר הסכם שבו סעודיה תמלא את כל דרישותיה. עם המורכבות הזו, הסכסוך נותר המילה האחרונה בהשגת תוכניותיהן של אמריקה, ישראל ואיחוד האמירויות למזרח תיכון חדש שבו ישראל לוקחת את ההובלה בברית הגנה וביטחון חדשה. אני לא מאמין שהמזרח התיכון החדש הפרויקט יושג מהפרספקטיבה שישראל רואה ושנתניהו דיבר עליה בהקשר של הנתונים הללו.

פתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי בדרך צודקת שישיג ביטחון ויציבות הוא השער האמיתי לכל מזרח תיכון חדש, והפלסטינים שיקבלו את מלוא זכויותיהם הוא הקריטריון להצלחת תוכנית זו, ומבלי שהפלסטינים יקבלו את זכויותיהם הפוליטיות. , המדינה הכובשת מכירה בסיום הכיבוש ומכירה בעקרון פתרון שתי המדינות, יוזמת השלום הערבית והחלטות לגיטימציה בינלאומית. כבסיס למו"מ לסיום הסכסוך, לא יהיה מזרח תיכון חדש. אם הכובש המדינה ושותפתה האסטרטגית, ארה"ב, מנסות לצמצם את הפתרון הזה לפתרונות זמניים שאינם נותנים לפלסטינים את זכויותיהם הפוליטיות, ואז הניסיונות ליצור מזרח תיכון חדש יישארו פנטזיות פוליטיות בלבד, כי כל מזרח תיכון חדש הוא הקריטריון עבור הקבלה והשכנוע של העמים. ע"י הפיכת המדינה הכובשת למדינת שלום אמיתית החיה בביטחון וביציבות לצד מדינה פלסטינית בה העם הפלסטיני נהנה מחופש, ביטחון ושלום שווה, ומלבד זאת, החדש המזרח התיכון לא יהיה אלא תוכנית דמיונית, ויישומה בשטח לא ישנה בשום צורה את אופי האומה הערבית ואת נטיותיה כלפי ישראל, משום שישראל לא שינתה את מגמותיה העוינות כלפי העם הערבי הפלסטיני או זכויות הפלסטינים. בכלל, והנושא הפלסטיני יישאר השער לכל שינוי חיובי והכתובת של המזרח התיכון החדש.