ערב הסעודית... עד השלמת הנורמליזציה

עקרונית, אין מחלוקת בין הישראלים לסעודים על אבחון המקרה הסעודי, בנוגע לסוגיית "מרתון" הנורמליזציה ביניהם... ישראל רואה בסעודיה טרף יקר, וגם סעודיה רואה בעצמה בעל ערך רב. טרף, וככל שקשה יותר "לתפוס" אותו, כך מחירו גבוה יותר.

הסעודים עומדים על ים ה"נורמליזציה" הגועש לצד ה"מושיע" האמריקאי, לא כדי לדבר על כמה שחייה מסוכנת, אלא על כמה קרים המים. מה שמצביעים הנתונים של הנימה האמריקאית והישראלית הגבוהה לגבי הנורמליזציה הסעודית עם ישראל, והתגובה הסעודית המדהימה ברוגע ובהתעלמותה, הוא שאין ויכוח על נושא הנורמליזציה העקרונית, שכן הדיון מתקיים בנושא התנאים לנורמליזציה הזו, והדרך להוציא אותה.

נראה שסעודיה מתמודדת עם נורמליזציה כעניין קטלני ובלתי נמנע כבר זמן רב. זה לא אומר בהכרח שהיא מרוצה ממנו, אבל יחד עם זאת, היא לא כל כך כועסת שזה דורש אותה, לפחות בפופולריות. לכן, הוא פועל להאט את דרכו, לשפר את תנאיו ולארוז את התפוקה שלו.

ההסכמה של סעודיה לנורמליזציה נראתה ברורה כאשר המלך עבדאללה בן עבדאלעזיז השיק את יוזמת השלום שלו, שאומצה בוועידת הפסגה הערבית בביירות ב-2002, כדי להפוך ליוזמת השלום הערבית. במקום זאת, אנו עשויים לשקול את היוזמה של יורש העצר הסעודי פאהד בן עבדולעזיז ב-1981 כבסיס לכך.

מאז אותה יוזמה, סעודיה נקטה צעדים "נועזים" לקראת נורמליזציה, ופתחה את המרחב האווירי שלה לטיסות ישראליות. זה שתק, ואולי אף עודד, את הנורמליזציה של כמה מדינות ערביות עם ישראל, כמו בחריין, האמירויות ואחרות. בתקופת שלטונו של בן סלמאן הלכתי לשחרור אידיאולוגי ושבטי המיוצג על ידי הדת והמשפחה הסעודית, שאינו קשור בהכרח לנושא הנורמליזציה, אלא עושה את הדרך אליו ללא בקרה פנימית רצינית או אילוצים, אם בן סלמאן יחליט. לעשות את הצעד המכריע לקראתו.

עם זאת, למרות כל מה שלקחה סעודיה לכיוון הנורמליזציה, נראה שהיא מודעת לסכנותיה, או לפחות לחלק מסכנותיה. החוויות הקודמות של נורמליזציה בין ישראל לכמה מדינות ערביות, החל ממצרים, הוכיחו ש"דו-קיום" עם ישראל אינו חף מה"דומיננטיות" שלה על היכולות של אותן מדינות, "פגיעה" בריבונותה והגברת "השתייכותה". " איתו ועם המחנה המערבי בכלל.

תנאים סעודיים לנורמליזציה
בהקשר של הנורמליזציה הסעודית, אנו עומדים בפני סצנה מאוד ברורה, שכן ישראל היא צייד מיומן, לאחח שהוא מבין את הערך והחשיבות של הטרף שלו, וסעודיה, הטרף שנפגש עם גורלה, מודעת ל" ערך" וערכו, ויודעת ש"מניעתה" תגדיל את מה שהיא תקצור בתמורה, והיא יודעת שהזמן לטובתה, לכן היא לא ממהרת, במיוחד לאחר נורמליזציה של יחסיה עם איראן. וארצות הברית, שממלאת את תפקיד ה"סנדק" - שכן אין זה ראוי להשתמש במילה הנרדפת האחרת למרות היותה קרובה יותר למשמעות - שעושה את מאמציו בכנות ובמסירות לקרב את היום אל הצייד הפוגש את שלו. טֶרֶף.

החדשות מדברות על שלושה תנאים לסעודיה להשלמת נורמליזציה. הראשונה היא לתת לה את האפשרות להחזיק בתוכנית גרעין שלווה, והשנייה היא להשיג נשק אמריקאי מתקדם וחסות ביטחונית אמריקאית בכלל, והשלישית היא להשיג התקדמות בנושא הפלסטיני... כפי שברור, אלו בסופו של דבר "תנאים" לשיפור מעמדה של סעודיה מול אמריקה ובעלות בריתה, לא להשיג יותר שחרור וריבונות.

ישראל עושה מאמץ גדול להגיע לאותו היום, שבו תחתום על מסמך הנורמליזציה עם סעודיה. למרות שנתניהו חושש שזהו הישג אישי עבורו, מלבד היותו הישג למדינת ישראל, הנושא כנראה "הופנה" לנשיא יצחק הרצוג, שנחשב יותר מדיני, חלק ומקובל על אמריקאים מאשר ראש הממשלה שלו.

בנאומו האחרון בקונגרס האמריקני, דחק הנשיא הישראלי בארצות הברית להאיץ את הנורמליזציה עם סעודיה, אותה הגדיר כ"אומה מובילה באזור ובכל העולם האסלאמי". לפיכך, הוא שלח מסר לא רק לאמריקאים, אלא גם לסעודים, "להרגיע" אותם בהערכתה של ישראל אליהם, כמו גם להקל על "לפתותם".

נורמליזציה עם סעודיה היא נושא חשוב מאוד, עבור ישראל ונתניהו באופן אישי, כמו גם עבור ארצות הברית והנשיא ביידן. הנורמליזציה עם סעודיה פותחת את הדרך לישראל, לאלה שנשארים בעולם הערבי והאסלאמי, ומהווה מכה כואבת לעניין הפלסטיני, וכן פותחת דלתות להשקעות ישראליות מסיביות בסעודיה ובאזור.

ישראל תסכים לתנאים הסעודיים, אבל היא תמיד תפעל לרוקן אותם מתוכנם. בתחום הגרעין, למשל, יקבע שאורניום יועשר בו, או יאוחסן בו לאחר העשרתו, וכך יעמוד בכל תוכנית הגרעין הסעודית. בנושא הפלסטיני, היא תנסה להשאיר דברים לצוף כפי שקרה עם אחרים.

למרות שישראל וארה"ב רוצות שהנורמליזציה עם סעודיה תתבצע מהר ככל האפשר, אמריקה, במהלך הדיון על "התנאים" הסעודיים, וניסיונה לפתור את הבעיות שמייצגות הרצון הישראלי לחיפזון והרצון הסעודי ל האטה, מבקשת לסחוט את האחרונים לנקוט עמדות נוספות, לצד אוקראינה והמערב, בסכסוך שלהם עם רוסיה וסין.

נכון שארה"ב "העלימה עין" מההסכם הסעודי-איראני בחסות סינית, שכן זה היה בהיבטים מסוימים אינדיקציה ל"חולשה אמריקאית", שכן אמריקה לא יכלה לקחת את תפקידה של סין בכך, לאור החוסר. של היחסים עם איראן, אבל אמריקה לאחר מכן, הצלחתי לעצור את התגלמות ההסכם ופיתוחו, כך שהוא ישתקף בצורה חיובית בשטח, בין אם בתימן, או בסוריה, ובאזור כולו.

בעיצומם של הדיבורים המתגברים על הנורמליזציה הסעודית-ישראלית, ואמריקה מבינה את רצונה של סעודיה להאט אותה ולדחות אותה, ארה"ב "אפשרה" את מעבר הזמנתו של הנשיא אסד לוועידת הפסגה הערבית בריאד, אך היא "היא " הטיל" את הזמנתו של נשיא אוקראינה זלנסקי לוועידה, לדבר עם כל המנהיגים הערבים, ולהודיע להם על "ההגנה" של אוקראינה על המוסלמים. ואז הגיעה הוועידה שסעודיה קראה לאחרונה בג'דה, שכללה נציגים של כשלושים מדינות כדי "לשפר את הדיאלוג ושיתוף הפעולה הבינלאומי" לפתרון המשבר האוקראיני.

ועידת ג'דה, וכישלונה של רוסיה להזמין אותה, מהווה "מלכודת חשופה" אמריקאית אל מול היחסים ה"טובים" בין סעודיה לרוסיה בכלל. היא מעמידה את סעודיה ישירות מול רוסיה, שכן ערב הסעודית, בתור נותנת חסות לוועידה, חייבת לשווק את תוצאותיה לרוסיה. ארה"ב תשמח ממה שקורה.

אני לא חושב שה"יוזמות" הסעודיות הללו כלפי אוקראינה, כולל סיוע כספי לה, באות מהרשעות סעודיות אישיות, בתקופה שבה הסעודים מדברים על נטייתם להיות "נייטרליים" בסוגיה האוקראינית, ובנושאים בינלאומיים שונים. נושאים. העניין הזה, כפי שאני רואה אותו, הוא המחיר שסעודיה משלמת כתוצאה מ"האיטיות" שלה בתהליך הנורמליזציה עם ישראל.

ככל הנראה, בן סלמאן נמצא בעמדה חסרת קנאה ביחס לנורמליזציה. מצד אחד יש לארה"ב כלים להפעיל לחץ עליו ועל ארצו, מה שהופך את דחייתו ל"רצון" האמריקאי כמעט לבלתי אפשרית. אך יחד עם זאת, הוא מבין שגישתו לנורמליזציה תחסל את "הפרויקט" שלו להוביל את העולם הערבי, ותציב את ארצו במעגל השליטה הישראלית והסחיטה הישראלית, ובנושא הזכויות של "החיבר". יהודים" יגדלו בכל פינה, במהלך יחסי סעודיה וישראל.