ברוכים הבאים לכווית..

הדורות הפלסטינים אינם זקוקים לאיש שיזכיר להם את מעמדה של כווית, בה החלו ההכנות המקדימות לפתיחת המהפכה, ועל אדמתה ובקרב אנשיה מצאו הפלסטינים את המקום הבטוח, המרגיע והיציב ביותר.

מאות אלפים השתתפו עם העם הכוויתי האמיץ בבניית ארצם, ולא נשללה מהם כל תפקיד במבנה המדינה והמערכת, והכוויתים לא הכחישו את מעללי אחיהם הפלסטינים, כפי שהפלסטינים לא הכחישו. מכחישים את מעללי הכויתים.

המנהיגים הנכבדים של המהפכה הפלסטינית יצאו מכווית, המהנדס יאסר ערפאת, האינטלקטואל הגדול חאלד אל-חסן, השהיד עלי נאסר יאסין, השהיד אבו אל-פוהוד אל-סבאח, ורבים מהמייסדים הנכבדים ששתו מהכוית. מים, כתבו בעיתונות החופשית, לימדו בבתי הספר, באוניברסיטאות ובמכונים, ולמדו שילדיהם נמצאים בו, ובחסות העם הכוויתי והנהגתו, המוסדות הפלסטינים פעלו כאילו הם על אדמת פלסטין .

לכל הפלגים הייתה ייצוג פומבי, והפדרציות העממיות הפלסטיניות פעלו ללא תנאי, והמדינה וכל מוסדותיה היו ועודם מחויבים לפלסטין, לא מושפעים מרוחות השינוי השלילי שנשבו באזור, ושינו רבים מהקבועים שלו.

הפרלמנט הכוויתי הוא הפלטפורמה האמיצה ביותר באימוץ הצדק הפלסטיני, וההנהגה הכויתית אינה משנה ואינה את מחויבותה, והעם הכוויתי הוא התוצר הקבוע של כל האיתנות הזו בעקרונית ובעמדה.

משלחת כווית מבקרת אותנו, ואנחנו בשיא האיתנות העיקשת שלנו, אז ברוכים הבאים אליה.. ולכוית. שתמיד נשארת בליבת הלב.