הרשות הפלסטינית וממשלת נתניהו וההתמוטטות המהירה

בביקור, ראשון מסוגו מזה עשר שנים, יצא הנשיא הפלסטיני מתחנותו במוקטעה ברמאללה והגיע על סיפון מסוק ירדני למחנה ג'נין כדי לבדוק את תנאיו לאחר התוקפנות הישראלית האכזרית נגדו בשעה תחילת חודש זה.

ביקורו של הנשיא אבו מאזן במחנה ג'נין ובעיר הגיע לאחר הפסקה של עשר שנים, כאשר נסע לשם כדי לתמוך בתושבי המחנה שהתאבדו במשך הפעמים הרבות לאחר שהגיעו למחנה זה ב-1953 מיד לאחר תקופה קצרה של נכבה, ואי בהירות שוררת בחוגים הפוליטיים לגבי המשך התיאום הביטחוני, או היעדרו, לאחר שישראל הרסה כמעט כליל את מחנה ג'נין ופונתה אלפי מתושביו לאזורים הסמוכים.

חלק ממדינות ערב החליטו לשלוח תמיכה כספית לשיקום המחנה ותושביו, שכן הדבר ייעשה רק באמצעות הרשות הפלסטינית ולא בתמיכה ישירה במחנה או בעיר, שכן כסף יישלח לרשות ולרשות. יבצע את פעולות השיקום.

לא בטוח כמה מסכומי הכסף הללו ניתן לשלוח לרשות הפלסטינית, אבל המדיניות הישראלית העזה שמתנהלת נגד העם הפלסטיני, במיוחד נגד הרשות הפלסטינית, שאינה במצב הכי טוב בימים אלה, לכן. שואפת להאיץ את קריסת הרשות הפלסטינית ולגרום לתוהו ובוהו מוחלט בשטחים הפלסטיניים הכבושים שלא נותרו בשליטה פלסטינית ישירה, כגון שטח A ו-B. שטח C, ישראל פועלת קשה לשנות את מאפייניה, מכיוון שהיא מחרימה אדמות ו הורס בתים, מאפשר ליהודים לקנות אדמות ולבנות התנחלויות, ובמקביל מונע מפלסטינים כל פעולות בנייה חדשות באזור זה ומפקח עליהם בהרבה מקרים שעושים הריסות אינטנסיביות.

ישראל כפתה תיאום ביטחוני על הרשות הפלסטינית, את מידת היעילות או האפקטיביות שלו אנחנו לא יודעים בדיוק, אבל בסופו של דבר זה מיטיב מאוד עם הצד הישראלי במישור התקשורתי והתעמולה.כאשר ישראל מבצעת פעולות התקפיות או תוקפניות נגד מחנה ג'נין-שכם או טול כרם, עושה רושם שהוא מודיע לצד הפלסטיני על כוונותיו.

אבל הצד הפלסטיני הזה חסר אונים ואינו יכול למנוע או למתן כל התקפה.

באחד הראיונות עם העיתונאי או השר לשעבר, זיאד אבו זיאד, שהיה אחראי לתיק ירושלים, הוא אמר בעברית, ובראיון לתקשורת מקומית, כי ישראל ויתרה לחלוטין על התחייבויותיה להסכמי אוסלו. סוף 1999 ולפני עשרים שנה, והיא ממשיכה במדיניותה של לא תיאום עם הרשות הפלסטינית, אלא בהבסת הנוכחות הפלסטינית בשטח C והקמת התנחלויות רבות, כך שמספרן גדל היום לחמש מאות אלף מתנחלים בשטחי C. שטחים כבושים לאחר שהגיעו ל-200,000 מתנחלים בשנת 2000, גידול של 300,000 מתנחלים בעשרים השנים האחרונות.

מדיניות ממשלת הימין הקיצוני החדשה של ממשלת נתניהו, בחמש השנים הקרובות, שואפת להגדיל את המספר המוערך של 200,000 מתנחלים חדשים, ולהביא את המספר הכולל ל-750,000 מתנחלים תחת ממשלה חדשה זו.

ממשלת ישראל מנהלת מדיניות אלימה של התנחלויות וגטאות אפרטהייד.

הוא מבוסס על הסכמי פריז שנחתמו בשנת 1994. ההסכם נחתם כחלק מהסכמי אוסלו בין ישראל לרשות הפלסטינית, והוא השם המשמש לפרוטוקול הכלכלי שצורף להסכם עזה-יריחו, שנחתם בין Israel and representatives of the Palestine Liberation Organization. ההסכם נחתם ב-29 באפריל 1994, ואז הפך הפרוטוקול לחלק מהסכם אוסלו 2 (ההסכם לשלב המעבר לגדה המערבית ורצועת עזה), שנחתם ב-24 וב-28 בספטמבר 1995.

כאשר הפרוטוקול מציין כי המטבע הישראלי (השקל הישראלי החדש) הוא המטבע המשמש בשטחים הפלסטיניים כמטבע המסחר המשמש שם כמטבע החליפין והתשלומים לכל מטרה וקבלתו על ידי הרשות הפלסטינית וכל המוסדות. , רשויות מקומיות ובנקים. אסור לפלסטינים ליצור מטבע פלסטיני נפרד.

באשר ליצוא ויבוא למדינה שלישית, לרבות קביעת כמויות, הוא נתון לפיקוח ישראלי, והפרוטוקול נתן לישראל שליטה על הגבולות החיצוניים וגביית מסי יבוא ומסי ערך מוסף. לפי ההסכם, פלסטינים הסחר עם מדינות אחרות ימשיך לעבור בנמלי הים והאוויר הישראליים, או דרך מעברי הגבול בין הרשות הפלסטינית, ירדן ומצרים, שגם הם בשליטת ישראל. למרות שמצרים שולטת במעבר גבול רפיח, המצור הישראלי על עזה נמשך.

ניתן לומר שהחתימה על הסכם פריז, שהיה נספח להסכם אוסלו, שמרה את הכיבוש בצורתו הקשה נגד הפלסטינים, כך שישראל לא מילאה את הבטחותיה מאז 1999, אלא שמרה על הסכם פריז שבו. היא שולטת בתנועות הכלכלה הפלסטינית ומנכה ממנה מסים ומס ערך מוסף.

לפי הערכות מומחים, ישראל מרוויחה מדי שנה כ-9 מיליארד דולר מתנועות הכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית ובעזה, ומחזירה לרשות סכום של 2.7 מיליארד דולר, הנקרא הערך המוסף בו מנהלת הרשות הפלסטינית את ענייניה. , מה שנקרא סליקת קרנות.

ישראל לא מסתפקת בכך, אך היא החלה לנכות, על בסיס שנתי, סכומי כסף גדולים מכספי הרשות שהוחזרו לה, באמתלה של דרישתה "לעצור את הצד הפלסטיני בתיקים משפטיים ופוליטיים". מהלכים בפורומים בינלאומיים, להפסיק לשלם קצבאות לאסירים ולמשפחות קדושים, לשנות תוכניות לימוד שישראל רואה בהן הסתה, להפסיק את ההסתה לישראל בתקשורת ולהפסיק בנייה בלתי חוקית בשטחי C.

באשר לרשות הפלסטינית, שרואה את המתרחש בשטחי הענק בגדה ומקצה אותם להתנחלויות והתנחלויות וממהרת להחרים מאות אלפי דונמים ולגזור כמויות גדולות מההקצאות שלהם, התקשו לשתף פעולה עם הרשות הפלסטינית. הממשלה הקיצונית הזו שבראשה עומדים המתנחלים סמוטריץ' ובן גביר בראשות ההנהגה הפיננסית, מה שבטוח הוא שהמצב מואץ יותר ויותר לקראת קריסה.

ממשלת ישראל החרימה השנה מכספי הרשות הפלסטינית כ-287 מיליון שקלים בשל תמיכתה במשפחות האסירים והשהידים ובשיקום, כפי שתעשה במחנה ג'נין.

לפיכך, התברר כי המשבר הוא אמיתי ויביא לקריסת הרשות הפלסטינית, שאינה רצויה מבחינה בינלאומית, במיוחד על ידי אירופה וארה"ב. מכאן שנתניהו ביקש להציע תוכנית מלאת תחבולה והעדר אמינות, הטוען כי ינסה להציל את הסל הפלסטיני מקריסה.

אם נבחן את התוכנית הזו, נראה שהיא מותנית, שכן היא תקים אזורי תעשייה ליד תרקומיה וחברון, במטרה לשלוט באופן מוחלט על הכלכלה הפלסטינית, אך גם בעלות בריתה קובעות הגדלת התנחלויות באזורי ירושלים ו. העמקתו בשטח C.

נראה כיצד תהיה התגובה הפלסטינית לכך ומה ההשלכות של זה על ממשלת נתניהו עצמה עם השפעות אזוריות ובינלאומיות, שכן העניינים הללו מואצים מהר מאוד, ונראה כיצד זה ישפיע על היחסים המתדרדרים בין המדינות. הרשות הפלסטינית וישראל.