רשות בתי הסוהר הכיבוש סבורה שאיומיה על אסירים מינהליים במטרה למנוע מהם לשבות רעב במחאה על מעצרם המינהלי, והפרת החוקים והנורמות הבינלאומיות נגד תנועת האסירים בכלל והאסירים המינהליים בפרט, עלולים להרתיע. אותם מצעדי המאבק שלהם כדי להשיג את דרישותיהם הצודקות.

איומים אלו אינם יכולים להרתיע את האסירים המנהליים מהחלטתם הלגיטימית להכריז על שביתת רעב מקיפה, שאותה קבעו להתחיל בשמונה עשר לחודש זה, לאחר שמיצו את כל צעדי המאבק לביטול המעצר המינהלי המיושן שאפילו המדינה הציבה. במקום במהלך הקולוניזציה של פלסטין כדי להקל על הקמת המדינה הכובשת ביטלה אותה, משום שהיא סותרת חוקים ונורמות בינלאומיות ומפרה את זכויות האדם לחופש הביטוי והדעה, ודברים אחרים.

בטרם הכריזו על צעדי מאבקם בהכרזה על מועד שביתת הרעב המקיפה, הם נקטו במספר צעדי מאבק, ביניהם הימנעות מלהגיע לבתי המשפט, רבים מהם גם ביצעו ועדיין עושים שביתות רעב פרטניות, שהובילו למותו של האסיר. חאדר עדנאן לפני מספר שבועות, אך הנהלות בתי הסוהר הכיבוש דחו את כל דרישותיהם, אלא שר הביטחון הלאומי הישראלי כביכול הנחה את רשות בתי הכלא הכיבוש להגביר את ההגבלות על אסירים, כולל אסירים מנהליים, מה שגרם להם להסלים. צעדי המחאה שלהם והחלטתם להשתמש בנשק האחרון שלהם, שהוא שביתת רעב מקיפה, למרות הסיכונים לבריאותם ולחייהם.

בנוסף לאיום על מספר אסירים מינהליים, ניסו הנהלות בתי הסוהר להעמיד פיתויים בפני מספר אחרים, מיוצגים באי הטלת עונשים עליהם ואי חידוש מעצרם המינהלי, כפי שקורה כיום, כאשר מעצרם המינהלי של אסירים מינהליים. מתחדש מספר פעמים, ורבים מהם לשנים שמגיעים לרוב עד חמש או שש שנים, ולאחר שחרורם עוצרים אותם שוב רשויות הכיבוש.
שלטונות הכלא, בניסיונותיהם לאיום ולפיתוי זה, מאמינים כי בכך הם יכולים להצליח במדיניות זו ולפגוע באחדות האסירים המנהליים, ובכך לסכל את שביתת הרעב המקיפה.
עם זאת, אין זה סביר שמדיניות זו, הנשענת על הפרד ומשול, תצליח עם האסירים המנהליים המאמינים בזכויות עמם ובזכויותיהם כאסירים ונלחמים על חירותם, מה גם שרשויות הכיבוש אינן מציגות כל כתבי אישום נגדם וכי מעצרם בא על פי האשמות של תיקים סודיים נגדם, בניסיון לזרוע אבק בעפר.אל-עיון ועל מנת להמשיך במעצר השרירותי.
שיטות הנהלות הכלא הפכו חשופות, והן אינן יכולות להצליח להפריד את אחדות תנועת השבויים בכלל, וגורלן של שיטות ומדיניות אלו הוא כישלון מוחלט.
מכאן שחובתם הלאומית והמוסרית של כל הפלסטינים לנקוט בצעדים הרחבים ביותר של הזדהות עם אסירים מנהליים ואסירים בכלל, ולתמוך בהם ובמשפחותיהם כדי למנוע מהנהלות בתי הסוהר להדיר אותם לבד ולנקוט צעדים שרירותיים יותר נגדם. אוֹתָם.