העתיד הוא שלנו, למרות כוחם ויהירותם

לכל האנשים נמאס מאיזו טרמינולוגיה פוליטית שלמעשה איבדה את תוכנו מזמן, ויש שעדיין חוזרים עליה בידיעה שאין לה ערך או השפעה! אחרון הביטויים הללו, אך לא הפחות, היה דרישה של קבוצה גדולה ומקיפה המייצגת כמעט את כל מדינות אירופה, בהודעה שפרסמו חברי הקונסוליות הכלליות של המדינות הבאות: בלגיה, צרפת, איטליה, ספרד, שוודיה ובריטניה, ונציגויות דנמרק, פינלנד, גרמניה ואירלנד, בנוסף למשרד ייצוגי של האיחוד האירופי בגדה המערבית וברצועת עזה.

מדינות ומוסדות אלו קראו בהצהרה משותפת להפסיק את כל חטיפת הקרקעות וההריסות, וקראו לכיבוש להפסיק את כל זה ולשלם פיצויים למי שנפגע.

מדובר בדיבורים חיוביים ותקינים, אבל הנושא שונה, ישראל לא מקשיבה לכל הדיבורים האלה, אלא להיפך, היא ממשיכה במעשי ההריסה, הפקעת הקרקע ועקירת האוכלוסייה, ואינה לוקחת בחשבון כל מבקר או דחייה של מדיניות זו, כי הוא מבין שסירוב זה הוא רק דיבור וביטוי של עמדה פוליטית חסרת ערך.

כבר עשרות שנים שאנחנו מאזינים לאמירות כאלה וטוען שההתנחלויות לא חוקיות והחרמת קרקעות היא פגיעה בכל המושגים האנושיים, אבל בישראל לא מקשיבים לזה ולא שמים לב לזה, ורואים. זה סתם דיבור באוויר.

הבעיה היא לא בישראל אלא בנו, אנחנו בעלי הזכות, הארץ, ההיסטוריה והעתיד, כי הפתגם אומר "החזקים פגומים והחלשים מאוכזבים". כל עוד ישראל היא החזק ביותר, מצופה שהיא תעשה כל מה שלא בסדר ולא חוקי ביישום האינטרסים שלה וללא כל התחשבות באחר או כל חשש מתגובות. מה שהפך ידוע ולא יותר מהצהרות מילוליות באוויר.

אם העולם הערבי היה בעל שמץ של אחריות לאומית, הוא היה עוצר את ישראל בגבולה ושומר על האדמה הפלסטינית והעתיד הלאומי, אך הם עומדים חסרי אונים, חסרי תושייה ועשייה, ואינם אומרים דבר מלבד כפי שאומר הפתגם, "אחרי הרס מלטה".
אם העולם הערבי יתאחד וינקוט עמדה רצינית, זה יאלץ את ישראל לקבל את הזכויות הלאומיות הפלסטיניות ולא להתמיד ביהירותה ובהתרחבותה.

האינטרסים של אמריקה בעולם הערבי, מהאוקיינוס ועד המפרץ, על כל עושר הנפט, מיקומה הגיאוגרפי ויכולותיה הצבאיות, הם יותר מכל אינטרס אחר.

העולם הערבי, עם מיקומו האסטרטגי ממרוקו ועד המפרץ, העובר דרך מצרים, עושר הנפט שלו וכו', צפיפות אוכלוסייתו והתרבות ההיסטורית שלנו מסוגלים להשפיע על כל הנושאים, למרבה הצער, אנו עומדים לא רק חסרי אונים, אבל גם כמו צופים, וכמו משחק בידיים של אחרים.

נציגויות דיפלומטיות רבות, בעיקר אירופיות, קראו לממשלת ישראל להפסיק את ההריסות ותפיסת הקרקעות בגדה המערבית, התגובה העקיפה הייתה שממשלת ישראל הקצתה תקציבים גדולים לעידוד דיור בהתנחלויות.
לסיכום: "החזקים פגומים...והחלשים מאוכזבים". זהו חוק פוליטי ישן שנהגו בתקופות שונות. כיום, למרות החוזק הדמוגרפי והגיאוגרפי של העולם הערבי ומשאבי הטבע העצומים, הוא עומד כמו צופה למה שקורה ואינו יוזם לפעול, אלא מנסה להגיב למה שאחרים עושים, לצערי.