הגן עלינו... הגן עלינו... מהיהירות והאלימות של המתנחלים

בשבעים וחמישים שנה לנאקבה, שקם לתחייה לפני מספר ימים בחמש עשרה בחודש מאי האחרון, וברחבי חגיגות חמישים ושש למפגש בשנת 1967 וכיבוש שאר פלסטין בחמישית של יוני 1967, שיום השנה שלו יהיה בחודש הבא, עמנו עדיין מתמודד עם מלחמה עזה שנמשכת כבר שנה 1948, בצורות שונות, אך במטרה אחת: מחיקת זהותו הלאומית והפוליטית, עקיפתו, פיזור שלו. קיום, לעקור אותו, ולגרשו ממולדתו.

עמנו נתון למתקפה חריפה של מתנחלים, שהייתה הבסיס להקמת ישראל על אדמתה, וממשיכה להיות מיוצגת בהמשך הרחבת ההתנחלויות ואומללות חייהם של הפלסטינים, והניסיון להתפשט. פחד ואימה בנפשם באמצעות התקפות שיטתיות נגדם, כפי שקרה בהווארה ובקירנאיקה לאחרונה, ובהמשך שריפת מכוניותיהם או יידוי אבנים לעברם, הצבת מכשולים ומחסומי התיישבות בכבישים, מעשי התנשאות, תקיפת רכוש. , יישור אדמות, גניבת יבולים חקלאיים בכוח או בחסות החשכה, ועקירת או שריפת עצי פרי, מול עיני צבא הכיבוש המספק להם ביטחון והגנה.

אלימות ויהירות מתנחלים
כך למשל, אך לא רק, המתנחלים שרפו לאחרונה חמישה כלי רכב ו-270 חבילות חציר בכפר אל-מוג'ייר, צפונית מזרחית לרמאללה, הנצור וסגור לכניסה או יציאה מזה 14 ימים. כמו כן, הם תקפו חקלאים מ- העיירה סינג'יל על הכביש בין רמאללה לשכם מנעו מהם לעבוד באדמותיהם החקלאיות וכן פתחו באש על מכוניות שנסעו בין העיירה קסרה לכפר ג'אלוד שבאזור שכם.

שלא לדבר על ההתקפות היומיומיות נגד אזרחים בצפון ובמרכז הגדה המערבית, בקעת הירדן ובכפרי הר חברון, במיוחד במסאפר יטא, שם מבקשות שלטונות הכיבוש לגרש כ-1,100 אזרחים פלסטינים ובעלי החיים שלהם. אדמות ובתים. ההתקפות היומיומיות של מתנחלים נגד כפרים ומרכזי אוכלוסייה פלסטיניים אילצו 78 משפחות בדואיות בעין סמיע לעזוב אותה כדי לברוח מהתקפות מתנחלים, שתקפו אותם על בסיס יומיומי כמעט, וההכנות מתנהלות להריסת בית הספר. האיחוד האירופי סיפק את ילדיהם, כהמשך למתקפה החריפה שפתח הכיבוש נגד בתי ספר פלסטינים, שם נהרס בית הספר של ג'וב אלדיב באזור חברון, וההכנות מתנהלות להריסת בית הספר של חשם אל- סכר באזור חברון, בנוסף ל-57 בתי ספר נוספים מאוימים בהריסה בחלקים שונים של השטחים הכבושים.

מטרת הטרור של פיגועים אלו היא לתפוס עוד קרקעות ולהקצותן להתיישבות, ולסגור את שטחי המרעה לחקלאים פלסטינים המתקיימים מגידול בעלי חיים, כפי שקורה במסאפר יטא, והקצאת שטחי המרעה הללו להתיישבות פסטורלית הנהנית מתמיכה ממשלתית. ועקירת קהילות בדואיות, כפי שקורה בכפר אל-ח'אן אל-אחמר, הכולל יותר מ-48 משפחות בדואיות המאוימות בגירוש בכל רגע. כמו כן, צפוי היום ממשלה זו לקבל החלטות לתפיסת קרקע של למעלה מחצי מיליון דונם בגדה המערבית, שסווגו בעבר כשמורות ושטחי שמירת טבע, ויוקצו להתיישבות.

אנו עומדים בפני ממשלה קיצונית וגזענית שתומכת בהפעלת כוח נגד הפלסטינים כדי לגרש אותם ולתפוס את אדמותיהם ורכושם, ומקצה מאות מיליוני שקלים למטרה זו להרחיב את ההתנחלויות הקיימות, לתת לגיטימציה ולהרחיב מאחזים קיימים ולהנפיק. חוקים גזעניים לתפוס אדמות פרטיות בבעלות פלסטינים ולהעמידן בשירות התנחלויות ומתנחלים, ופועל לצרף חצי מיליון מתנחלים חדשים בגדה המערבית לשבע מאות אלף מתנחלים שנמצאים כיום בגדה המערבית, כולל ירושלים.

אין ספק שקיומה של ממשלה קיצונית זו מהווה הרתעה ועידוד למתנחלים לנהוג באלימות פלילית נגד הפלסטינים הלא חמושים כדי להטיל עליהם אימה ולהפוך את חייהם לגיהינום בלתי נסבל בתקווה שזה יוביל לאלץ אותם לעזוב אדמות ובתים ולהשאיר אותם כהמשך לנכבה של 1948.

האפשרויות שלנו להתמודד עם אלימות ובריונות
מול מתקפת הטרור האכזרית הזו, יש לנו שלוש אפשרויות. הראשון הוא כניעה, כניעה ויציאה לגלות. השנייה היא לאסוף כוחות ולגייס את כל האנרגיות כדי להתגונן מפני הטירוף הגזעני הזה ולהמשיך לחיות במצב של פחד וציפייה מפחד המתנחלים.האפשרות השלישית היא לא לעצור בהגנה עצמית, אלא לקחת יוזמה ולהעביר את מצב הפחד והציפייה לבית המשפט של הצד השני.

בטוח שעמנו, שהקריב מאות אלפי חללים, פצועים ואסירים במשך יותר ממאה שנה ולא נכנע, ונשאר איתן וקוץ בגרונם של אויביו, לא יהיה הבחירה הראשונה שלהם. . נותרה לו האופציה השנייה והשלישית: או שהוא חי על קצה החנית וחדור מוטיבציה לאור החשש המתמיד מהתקפות מתנחלים בחצר האחורית שלו או כשהוא נע בכבישים ועומד מוכן להגן על עצמו אם הוא מותקף, או שהוא לוקח יוזמה ומעביר פחד ואימה לבית המשפט שלהם כדי להביס נוכחותם על אדמתו מובילה למצב של פאניקה, חרדה ופחד מתמשכים.

הנשיא מחמוד עבאס עמד לפני מספר שבועות על דוכן העצרת הכללית של האו"ם ופנה למצפון העולם באומרו: "הגן עלינו... הגן עלינו..." שאר הנאום ידוע לכל.

ואם יש מי שהפכו את הקריאה היוצאת מעומק הפצע הפלסטיני, המשתוקק לביטחון המבוסס על צדק ושלום, לחומר ללעג וללעג, שהופץ ברשתות החברתיות בקנה מידה גדול, עם ייאוש לפעמים. מתמוגג לפעמים, אז אפשר לראות בזה קריאת האזהרה האחרונה לפני שתיגמר. הפלסטיני סבלני ומאבד לבסוף את אמון הצדק של הקהילה הבינלאומית, מוסדותיה וארגוניה, וחוזר לתחילתו מאבק, אומר לעולם שהוא זונה צבועה שמחיל מוסר כפול ומכבד רק את החזקים, ושהוא זה שהפיל את ענף הזית מידו של הפלסטיני והחזיר לו את הלגיטימציה של השימוש באקדח.