ישראל והפחד מהיוקרה?

היסוס הממשל האמריקני לקבל את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מאז ניצחונו בבחירות האחרונות, כמו גם ביקורת הממשל על פעילות ההתנחלויות ה"פרובוקטיבית" והבעת חוסר שביעות רצון מהסתערות שר הביטחון הישראלי איתמר בן גביר על אל-אקצא. מסגד, עורר תגובות מעורבות בחוגים הפוליטיים. חלקם מודאגים ממקומה של ישראל בסדר העדיפויות האמריקאי, בעוד אחרים מבינים את העמדה האמריקנית, ורואים את ממשלת נתניהו אחראית לשקיעתה בגלל מעורבותה במדיניות פנימית שתשנה את זהות המדינה, תעמיק את הפילוג ברמה. של האנשים והמוסדות, ולהגדיל את מינון ההתיישבות, מה שהממשל האמריקני עדיין חושש ממנו.

עם זאת, החשש מפני מעמדה של אמריקה נותר מוגבל וניתן להתייחסות אם מתחשבים בטיב וביסוד היחסים בין אמריקה למדינת ישראל העמוקה, ובפרט בממסד הביטחוני הצבאי שלה.

עם זאת, מה שעורר דאגה רבה יותר היה הנורמליזציה של יחסי סעודיה-איראן, שהוציאה מישראל את אחד הקלפים החשובים ביותר שהיו חיוניים בשיווק השפעתה האזורית.סכנה זו.

מובן מאליו שישראל חוששת לעמדתה, כל עוד בראש ממשלתה עומדים נתניהו, בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ואגדות גזעניות נוספות המאמצות את הסיסמה "מוות לערבים הוא קבוע פוליטי ואידיאולוגי".

הסכנה הגוברת לישראל

והדבר האחרון ששוחרר בהקשר זה הוא הופעתה של חרדה המסתכמת בחשש לנורמליזציה עתידית וקרובה מאוד בין מצרים לאיראן, מכיוון שלנורמליזציה זו המשלימה את הנורמליזציה הסעודית-איראנית יש השפעה חיובית על האקלים הפוליטי במדינה. אזור, שכן הוא יסגור חללים רבים שהיו קרקע פורייה לשחק בהם. הסיבה לכך היא שההשקעה הישראלית הרווחית ביותר מתרחשת באווירה של מתח מקיף באזור, שכמעט הפכה את ישראל מיריבה לכולם לשחקן משפיע. בין הכל, עד שנדמה היה למדינות רבות באזור שהקשר איתה הוא שסתום בטיחות ומוצא מובטח ממשברים כלכליים, בנוסף לעובדה שתל אביב היא קבלן פעיל ומצליח ביחסים עם אמריקה והחברה. מדינות הסובבות את זה. ואם הנורמליזציה של היחסים בין מדינות האזור תמשיך לכלול את טורקיה ומצרים ואולי גם את סוריה, אז החשש של ישראל יגבר מעבר למה שהוא.

החשש של ישראל מיוקרתי אינו אזורי או בינלאומי, אלא מקומי ופלסטיני. מבחינה מקומית, הנה המדינה שמנהיגיה סחרו כל כך הרבה עד שהיא נווה מדבר של דמוקרטיה ירוקה במדבר המזרח התיכון, המתיישבת במצב סותר לחלוטין לטענתה, כשהיא הולכת לקראת שלטון גזעני, לא דמוקרטי. נדחה ע"י רוב הישראלים, ופלסטיני ממשיך באמצעים ובשיטות החריפות ביותר לשלוט בעם אחר המונה מיליונים, ולתפוס את רכושו. ומותרות חייו, והדאגה לאסון הארוך והעמוק ביותר הידוע לאנושות. , מה שאילץ את האומות המאוחדות להכיר בה, ולגנות את יוצריה המגלמים את הכיבוש היחיד שנותר במאות העשרים והעשרים ואחת.

מובן מאליו שישראל חוששת לעמדתה, כל עוד בראש ממשלתה עומדים נתניהו, בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ואגדות גזעניות נוספות המאמצות את הסיסמה "מוות לערבים" כקבוע פוליטי ואידיאולוגי.