מי שהאזין לאיומים של יותר מבכיר ישראלי אחד, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל שלו ביום שלישי לתקוף את איראן ולהרוס את מתקני הגרעין שלה, יניח שהתקבלה החלטה בעניין זה, וכן לא נותר אלא להגדיר את שעת האפס מלכתחילה.

האם זה נכון שהמלחמה בפתח?! או שמא העניין הוא לא יותר מאשר ברינקמניזם שממשלת נתניהו נקטה בו כדי להתגבר על ההתנגדות הפנימית לרפורמות השיפוטיות?!
דעתי האישית היא שממשלת הישות הישראלית אינה מתכוונת לתקוף את איראן או חיזבאללה, לא כי היא לא רוצה מלחמה, אלא כי היא לא יכולה לנצח בה ואינה נושאת בתוצאות שיגרמו ממנה במקרה של התפרצות. .

כדי להבהיר יותר, ממשלת נתניהו, שמשתוללת בינתיים, מאיימת לפעמים לפגוע באיראן, לפעמים לפגוע בחיזבאללה ובפעם השלישית לפגוע בכל ציר ההתנגדות בבת אחת. היא לא הצליחה, רק אתמול, לשאת את תוצאות סבב הלחימה האחרון עם רצועת עזה, בקושי, למעט ארבעה ימים, למרות שזה התרחש עם כמעט פלג פלסטיני אחד, תנועת הג'יהאד האסלאמי בפלסטין, בעלת יכולות צנועות מאוד שהן זניחות לעומת היכולות של איראן או חיזבאללה, או אפילו עם היכולות של חמאס.

הממשלה הרועדת הזו, על אף שהצליחה לאחד באופן חד צדדי את תנועת הג'יהאד האסלאמי בעימות האחרון עם רצועת עזה, ולנטרל יחסית את חמאס בכך שלא השתתפה בלחימה, הצליחה, עקב לחצים מצריים וקטארים, לכפות הפסקת- אש על תנועת הג'יהאד לפני מועד הצעדה התקשורתית הציונית שהתקיימה בירושלים ביום שלישי האחרון, כדי לצאת מול הקהל שלה עם תמונת ניצחון, אז היה לה מה שהיא רצתה.

אבל מה שבטוח הוא שהממשלה הזו לא יכולה לחמוק מעונש אם היא תעז ליישם את האיומים שמשמיעים המנהיגים המדיניים, הביטחוניים והצבאיים של ישראל לתקוף את איראן ולהרוס את הכורים ומתקני הגרעין שלה.

תקיפת איראן תוביל בהכרח לפרוץ מלחמה גדולה, שוחקת ביותר מחזית אחת, שבמהלכה יפלו עשרות אלפים, ואפילו מאות אלפי טילים מדויקים ולא מדויקים על הערים והעיירות של הישות, אשר יציבו. הפרויקט הציוני כולו מול סכנות קיומיות ממשיות שעלולות להביא להתפוררותו ולקריסתו.

בהתבסס על האמור לעיל, אני מאמין, ואני בטוח, שהאיומים הישראליים האחרונים לפגוע באיראן הם כמו האיומים הקודמים, לצריכה ישראלית ולהעלאת הפופולריות של נתניהו, ולא ליישום.

אולם אם הניתוח הזה היה הפוך, וממשלת נתניהו תעשה מעשה לא מחושב ולא הגיוני, כמו פתיחת תקיפה נגד איראן או חיזבאללה או שניהם, אז היא הייתה מעמידה את עצמה ואת כל הפרויקט הציוני בסכנה קיומית ממשית. בשלב זה יחול עליה הפתגם הפופולרי הפלסטיני: "תרנגולת שחפורה על ראשה היא שנהב".