יום קודס יגיע בפלסטין

המושבה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, שכן היא מוגנת בכוח הנתמך על ידי ארצות הברית ואירופה, והנה הקבוצה הכלכלית המתקדמת של שבעה, בפגישתה בטוקיו, משווה להתנחלויות להסתה לאלימות, ואינה רואה את כיבוש פלסטין כפעולה, תוכנית, כיוון וכתוצאה: בלתי חוקי, בלתי חוקי. אנושי, בלתי מוסרי, בניגוד לערכי האו"ם והחלטותיו שהם תרמו לגיבוש, ועם זכותם של עמים לעצמם. נחישות.

המושבה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה כל עוד נמשכת הפילוג הפלסטיני בין רשויות הפתח והחמאס, בין הגדה המערבית לרצועת עזה ובין שתי הרשימות הפרלמנטריות המשותפות והמאוחדות ב-48 האזורים.

המושבה מייחדת את המרכיבים הפלסטיניים, האנשים, הפלגים והאתרים, והנה היא, לאחר שהטילה שקט בתמורה לשקט בעזה, עוברת למחנה בלאטה בשכם כדי להיבחר, אז היא מתנקשת, הורגת, מפוצצת, ומתפוצץ, והקדושים, הפצועים והעצורים קמים.

המושבה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה לאחר שהצליחה, בהשפעת הממשל האמריקני, להניע את המלחמות הבין-ערביות שהרסו את עיראק, סוריה, לוב ותימן, וכעת היא מגיעה לסודאן, באלימות או בנורמליזציה. שניהם חלק מהסצנה שהופכת את המושבה לעליונה, במקום בידוד וניכור.

בן ג'פיר והממזרים של קולוניאליסטים זרים יכולים להסתער על מסגד אל-אקצא ולחללו בפזיזות, ולחגוג את יום השנה לכיבוש ירושלים, הקיבלה הראשון של המוסלמים, המסע והעלייה של אדוננו מוחמד, ואת לידתו ותחייתו של ישו.

לאור העובדות הללו, המושבה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, אבל לא תהיה לה המשכיות ולגיטימציה, והפרויקט הקולוניאלי המתפשט שלה יישאר נטול ערכים אנושיים וסטנדרטים מוסריים, לא משנה כמה הם יחגגו, לא משנה כמה הרבה הם מצטיינים, ולא משנה כמה הם הורגים.

בדוק מה אמרו וכתבו על חגיגת "שחרור ירושלים":

עקיבא נוביק כתב ב"הארץ" ב-21 במאי 2023, מאמר תחת הכותרת "יום ירושלים הפך ליום הגרוע ביותר עבור העיר", ובו נכתב: "תמונות מכוערות בשולי חגיגות יום ירושלים, שירים גזעניים וגילויים. של אלימות, כל זה צריך להדאיג את כל מארגני החגיגות, יום קודס הפך לחג למגזר מסוים: טריוויאלי ופוליטי".

וגדעון לוי כתב באותו יום ובאותו עיתון את הטקסט שלו:

יום קודס אינו יום שמח, אלא יום אסון, יום ארור, העיר לא הייתה "מאוחדת", וגם לא "שוחררה", אלא נכבשה בכוח יחד עם תושביה, שכן 40% ממנה האוכלוסייה הפכה בניגוד לרצונה לנושאים של משטר כיבוש אכזרי וגזעני, אז מה אנחנו חוגגים את זה כאן בירושלים?"

אף אחד לא נמצא באשליה שכוח, יהירות, גזענות וכיבוש יישארו חזקים ומנצחים לנצח. הבה נבחן ונזכור את פעולותיה של ארה"ב בווייטנאם, צרפת באלג'יריה, בריטניה במושבותיה וברית המועצות בשנת אפגניסטן. היא התעוררה וניצחה עם הקורבנות, פעולותיה, אחדות הכוחות והרצון שלה.