אתגרים לקראת הפסגה הערבית

הפסגה הערבית הנוכחית הגיעה בזמן שהשינויים הבינלאומיים מואצים ומתרחשים תמורות ועמדות חדשות בנוגע ליחסי ערבים בין-ערבים ואזוריים, שהחשוב שבהם הוא חזרתה המיוחלת של סוריה וההחלטה על סעודיה-איראן. פיוס בתיווך סין, בנוסף להסלמה של הגזענות והפשעים של המדינה הכובשת, כמו גם הפצת מחשבה דתית גזענית ועליונות יהודית. לא רק זכות עמנו, אלא גם זכותם של לא-יהודים לפי החזון התלמודי הציוני שלהם.

פסגה זו מגיעה לאחר כינוס חסר תקדים של המושב לציון יום השנה "75" לנכבה באו"ם והצגת הנשיא אבו מאזן לנאומו בפני הנוכחים מהקהילה הבינלאומית לאחר שנציג הכיבוש הסית מדינות להחרים את האירוע הזה וכישלונו לגייס מספר רב, למרות תגובתם של כמה אירופאים שיש צורך לעקוב אחריהם ולשאול אותם על עמדתם, דבר שסותר את העקרונות שהם אמורים לתמוך בהם מאחר שהם עצמם סבלו מהנאצים. פשעים בעבר.

ישנה חשיבות להתקרבות הערבית המשותפת ושיתוף הפעולה לנוכח מה שקורה בעולמנו הבעייתי כיום להשגת סדר בינלאומי חדש מול הניאו-ליברליזם הפראי שמטרתו צדק, זכויות אדם וחירויות, כמו גם התנועה הציונית העולמית והכלי שלה, פרויקט ההתיישבות בפלסטין במיקוד נוכחותנו ההיסטורית בארצנו וזכותנו להגדרה עצמית.

הדבר מצריך פיתוח חזון אסטרטגי ערבי עכשווי המרחיק את עצמו מניסיונות הבלימה האמריקאים שהובילו את עמינו אל התנאים אליהם הגיעו והמשך הזנת פרויקט ההתיישבות והכיבוש. חזון הקשור ככל האפשר להסכמה על מטרותיו, תכניותיו ומנגנוניו על מנת לצפות אירועים במקום תגובות בניסיון לענות על הכותרות המרכזיות שגרמו למשברים שלנו בעשורים האחרונים, ולהפיק תועלת מהאווירה הבינלאומית, במיוחד בין העמים האנטי-חד-קוטביים האחראים לאסונות העמים.

נתיבים בסיסיים שיש לאמץ כסדר עדיפויות בשלב זה בתולדות עמנו, העומד בחזית העמים הערביים והכוחות הדמוקרטיים המתקדמים בעולם מול אותן תוכניות ציוניות שמעכבות את התמורות שהזכרתי על מנת לשמר את המשטר החד-צדדי ההרסני באזור ואת מיקומו המתקדם עם בעל בריתו האסטרטגי האמריקאי.

דרכים אלה מסוכמות בראשון, הדרך להמשך המאבק הלאומי נגד הכיבוש הקולוניאלי כתנועת שחרור לאומית המבקשת את זכותם של תושביה להגדרה עצמית והפלת פרויקט ההתנחלות והאפרטהייד בארץ פלסטין, במיוחד לאחר שהכיבוש ובעלי בריתו שטענו לתמוך בתהליך השלום הביאו את פתרון שתי המדינות למה שהגיע כתוצאה מכך.מציאות של התנחלויות, סיפוח, חומות ונסיגה של המערב בתמיכה בעקרון הבחירה הבינלאומית הזו. על פי ההנחה מבחינת גבולות וזכויות על משאבי הטבע והמים, וכן מעמדה של ירושלים כבירה וזכויות השיבה של פליטים.

זאת בנוסף למסלולים מקבילים הקשורים תחילה לחיזוק האחדות של עמנו במסגרת ארגון השחרור, סיום גילויי ההפיכה וכן קידום חיים דמוקרטיים וחיים הוגנים. זאת בנוסף למהלך של פעולת התנגדות דיפלומטית בכל הפורומים הבינלאומיים במטרה לא רק להחרים את מדיניות הכיבוש, אלא גם להשעות את חברותה של ישראל בארגון הבינלאומי שלא עשתה זאת, כפי שהיה אמור להתבצע על ידי האו"ם. החלטה 181, אלא הכיבוש, הרחבת ההתנחלויות והמאבק על חברותנו המלאה, בנוסף למסלול הפוליטי משפטי בפני בתי המשפט הבינלאומיים והאירופיים המוסמכים להעמיד לדין את פשעי הכנופיות הציוניות וישראל מאז לפני הנכבה, והממסד. של בתי משפט מיוחדים לכך, כמו בתי המשפט בנירנברג שהקימו האירופים עצמם לפשעי הנאצים, וחיזוק יחסי הסולידריות הבינלאומיים.