נצלב על חומת הכאב להגנת החירות

ביום האסיר הפלסטיני עדיין יש למעלה מ-4,600 אסירים הסובלים מכאב, רעב וסבל, בהם למעלה מ-600 אסירים הסובלים ממחלות כרוניות שונות, כתוצאה מנסיונות מרפאות המתיישבים, שחשפו. לא פעם שהאסירים הם אחד הכלים לבדיקות מעבדה, תרופות ותעשיות במגזר הביוטכנולוגיה הכיבוש, שהמדינה הקולוניאלית מעוניינת בו, ומגזר זה כולל חברות רבות הפזורות בתחומים שונים שהמדינה הקולוניאלית מתמקדת בהם. להבטיח את עליונותה ואת התקדמותה הטכנית כגון תרכובות תרופות חיוניות.כ-21% מחברות הכיבוש עובדות בה, כ-14% בתחום הנוגדנים, אימונותרפיה וחיסונים ו-15% בתחום הנדסת רקמות, תאים טיפול, והאסירים הם חלק מתאי הבדיקה ההיסטורית של מוצרים קולוניאליים אלה, מוצרים פרמצבטיים וטכנולוגיות אחרות. האחוז ההולך וגדל של האסירים הסובלים ממחלות שונות, כגון גידולים וסרטן, אינו אלא ההתגלמות הטובה ביותר של התוצאות מהפעולות המתוכנתות הללו המפוקחות על ידי המוסדות הציוניים המיוחדים של האויב.

ישנם גם ניסויים שמתקיימים בתחום המעקבים הביטחוניים, המצור, האזנות וצילומים, בעיקר בחוויית הכלא בגלבוע לאחר מבצע מנהרת החירות והבריחה הנועזת שהרסה את מה שנקרא הכלא הבטוח השמור ביותר במדינת הטרור הציונית. .
מבחינה היסטורית, האסירים נתונים בשורה של רמות שונות למלחמה אינטלקטואלית, פסיכולוגית, תרבותית, בריאותית ופיזית, שכן קצב ההתקפה הציונית הזו גובר לאחרונה מידי העבריין בן גפיר, המבקש וירצה. ממשיכים לשאוף להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור ולהחזיר את המציאות של תנועת השבויים אל לפני הכישלון של 1967. באמצעות מדיניות זו, הסוגים הגרועים ביותר של פשיזם, עונשים וטרור נגד אסירים פלסטינים הופכים את בתי הכלא לבסטיליים של דיכוי, משמעת, טרור פיזי ופסיכולוגי, זירת הרג בצורות שונות ושלילת כל זכויות אנושיות, בריאותיות, דתיות, חברתיות, פסיכולוגיות, משפטיות וחינוכיות. ולסגת בשערי חודש הרמדאן הקדוש מחשש להתפוצצות של המצב הביטחוני בשטחים הכבושים, שם החליטו האסירים הפלסטינים לפתוח בתנועת שביתת רעב פתוחה תחת הכותרת קרב החירות או הקדושה.

כיכרות בתי הכלא הציוניים מאשרים, ביום האסיר הפלסטיני, את המציאות של אויב הטרור הזה, את הגזענות שלו ומהותו הקולוניאלית הבלתי אנושית, המסרבת לציית לכל חוק הומניטרי, מוסרי או בינלאומי, ומסכלת כל הזדמנויות לדיאלוג. יציבות ושלום.
והאנשים החופשיים של העולם, מוסדות המשפט הבינלאומי וכל בני האומה הערבית חייבים לנקוט פעולה אמיתית וקולקטיבית כדי לעשות צדק עם האסירים הפלסטינים ולחשוף את היקף הפשעים, את מדיניות ההרג האיטי, ו האלימות הקולוניאלית לה הם נתונים בבתי הכלא הציוניים.

רצון האסירים מתריס נגד כל פשע ציוני כי הוא רצון המהפכה, החירות והאנושות. אנו נאבקים, מקריבים, סובלים ומורעבים בהגנה על דגל החירות הנטבל בדם ובפצעים. ראשינו לא ירכינו ולא ירכינו לכל המדיניות האגרסיבית הזו. נישאר המהפכנים של פלסטין, שומרי התקווה, נרות ההקרבה, פנסי החירות, חרב החופשיים, ותותחי המהפכה שאינם מתפשרים בשטח. קדושות ויעדים לאומיים עליונים.

כל ימינו בתוך בתי הכלא הם ימים של מאבק, איתנות, גבורה, מהפכה, תאי מוות וטרור ציוני שתמיד נשברים על סלע האיתנות שלנו, ואיתנו כל האנשים החופשיים בעולם והמוני אומתנו הערבית.