ארבע שנים לאחר תערוכה בפריז על תות על אמון , בירת צרפת עדה לאירוע תרבותי חדש המקושר למצרים העתיקה, באמצעות תערוכת ענק שתהיה גולת הכותרת של הסרקופג של רעמסס השני, אחד הפנים הפרעונים הבולטים.

תערוכה זו, שנפתחת ביום שישי ונמשכת עד השישי בספטמבר ב"La Grande Hall de la Villette", היא, לפי מה שיועצו המדעי, האגיפטולוג בנדיקט לואייר, מתאר כ"יוצא דופן", "נדיר ביותר" ו"מדהים". "אירוע. פריז "תהיה העיר האירופית היחידה שתארח את התערוכה הזו, והכי חשוב, היא תהיה העיר היחידה שתציג את הסרקופג של רעמסס השני, הודות לשיתוף הפעולה חסר התקדים בין צרפת למצרים", אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית.

תערוכה על תותנקאמון בפריז בשנת 2019 משכה יותר מ-1.4 מיליון מבקרים, וההתעניינות צפויה להיות דומה לתערוכה החדשה העוסקת בחייו של רעמסס השני, המכונה לעתים קרובות "מלך המלכים" ולעתים גם "מלך השמש": הוא אחד מהפרעונים של המשפחה. תשעה עשר.

היא הסבירה לוויי שהוא "הפרעה ששלט במשך התקופה הארוכה ביותר (66 שנים), ואחת מנשותיו הייתה האישה היפה בעולם (נפרטרי, שפירושו המילולי 'היפה ביותר'), ומשפחתו. היה הגדול ביותר (מספר בניו היה לפחות 50 ובנותיו 60)." "בקיצור, הוא היה מלך יוצא דופן", הוסיפה.

ה"ביקור" האחרון של רעמסס השני בצרפת מתוארך לשנת 1976. באותו יום הוטלה על מדענים צרפתים את המשימה להציל את המומיה, אליה פלשו עובש ופטריות. האגיפטולוג ציין כי היחסים בין שתי המדינות התחזקו מאז.

התערוכה תתקיים בפריז לאחר שתי עצירות בארצות הברית ובאוסטרליה, והמארגנים בבירת צרפת סיפקו לה את כל האמצעים, החל ממוזיקת רקע, סצנוגרפיה אלגנטית ושפע של יצירות כמו פסלים וקישוטים. ובכך לאפשר טבילה ביותר משלושת אלפים שנות היסטוריה.

המבקרים יוכלו לצפות בסך הכל ביותר מ-180 יצירות מקוריות, שחלקן מעולם לא הוצגו מחוץ למצרים.

אפילו מופע אנימציה תלת מימד מעביר את המבקר לאחד הקרבות הגדולים ביותר שראמס השני היה מסוגל להם, והוא קרב קדש (בדרום סוריה של היום) בין מצרים לאימפריה החתית.

הביקור בקברו של רעמסס השני מהווה את ההיבט החשוב ביותר בתערוכה, בהתחשב בעובדה ששטחו של הקבר המקורי היה 820 מ"ר ונבזז כליל בתקופת שלטונו של רעמסס התשיעי.

מארגני התערוכה ציידו את הביתן בו הוחזק הקבר בחפצים יקרי ערך (כגון מסכות, קישוטים וכדומה) השייכים לקברים אחרים, בעיקר כאלו שהיו שמורים לנסיכות מצריות, לרבות, למשל, מסכה מהעיר. ארון הקבורה של המלך אמנמובי.

היצירה החשובה ביותר היא סרקופג העץ הצבוע של רעמסס השני, אך הוא ריק, שכן החוק אוסר על הוצאת מומיות מלכותיות ממצרים.

"זה מייצג הזדמנות יוצאת דופן לילדים, כמו גם עבור קהלים בכל הגילאים. זו השפעה שאין לתאר", אמרה ביום שני שרת התרבות הצרפתית רימה עבד אל מאלק לסוכנות הידיעות הצרפתית לסוכנות הידיעות הצרפתית, במהלך חשיפת הארון בנוכחות שגריר מצרים.

מכסה הארון, שאינו המקור, מתאר את המלך בזרועותיו שלובות, אוחז שרביט ושוט, ועם זקן מלאכותי קלוע.
האגיפטולוג אמר, "כאשר אושר שהקבר נשדד, נראה היה דחוף לשים את המומיה בביטחון. היא נשארה כמעט מאה שנה בקברו של פרעה סטי הראשון", שהוא אביו של רעמסס השני.
המומיה לא הונחה אלא לאחר זמן רב בארון המתים המוצג, בו שהה יותר מ-2,800 שנה. "ראמסס השני כבש את הזמן. הוא, כמו תותנקאמון, הפך לבן אלמוות", אמר לואייר.