בחירות לכנסת.. מבחן גורלי לימין הישראלי ולעתידו הפוליטי של נתניהו

עוני אל-משני: נתניהו מבין שהפסדו לא יעיד רק על אובדן השלטון אלא על סיום הפרויקט שהוביל הימין, ואולי ינסה לדחות את הבחירות או לשבש אותן. חוסני שילו: הפסד הימין יעיד על נפילת הקואליציה השלטת ותחילתו של שלב פוליטי חדש, תוך שלילת שינוי מהותי בעמדה הישראלית כלפי הפלסטינים. ח'ליל שאהין: אם הימין ישמור על השלטון, הדבר יעניק לנתניהו ולבעלי בריתו מנדט ציבורי להמשיך במדיניות הנוכחית, כולל מלחמת עזה, האצת ההתנחלויות והסיפוח בגדה. מוחמד אבו עלאן דראגמה: הימין יתמודד, במקרה של הפסד, עם השלכות פוליטיות ומשפטיות כבדות, שהבולטת בהן היא האפשרות להקמת ועדת חקירה רשמית לאירועי השבעה באוקטובר. ד"ר אמג'ד בשקאר: מחנה הימין עשוי להתמודד עם מאבק פנימי על ההנהגה בין מפלגות הימין הלאומי והדתי לבין מפלגת הליכוד, מה שעשוי לעצב מחדש את המפה המפלגתית הישראלית. יאסר מנאע: ירידת הקואליציה השלטת אינה מעידה על תבוסת הפרויקט הימני בתוך ישראל, שכן האלטרנטיבה המוצעת כוללת אישים וכוחות השייכים לזרם הימני או למערכת הביטחון. רמאללה - מיוחד ל"אל-קודס" - העיניים נשואות לבחירות לכנסת בישראל המתוכננות ל-27 באוקטובר 2026, על רקע הערכות נרחבות כי הן יהיו הרגישות ביותר בתולדות ישראל, בהיותן משאל עם על מדיניות הימין השולט בהנהגת בנימין נתניהו, לאחר שנים שכללו מלחמות, מתיחויות אזוריות, משברים פנימיים ופילוג פוליטי מתגבר, לצד ירידה בפופולריות של הקואליציה השלטת בסקרי דעת הקהל. מספר כותבים, אנליסטים פוליטיים ומומחים לענייני ישראל, בשיחות נפרדות עם "אל-קודס", מדגישים כי תוצאות הבחירות לא יקבעו רק את זהות הממשלה הבאה, אלא יפתחו את הדלת לבדיקות פוליטיות ומשפטיות פנימיות, מבלי שיובילו בהכרח לשינוי מהותי בעמדה הישראלית כלפי הסוגיה הפלסטינית. מנגד, הם סבורים כי שמירת השלטון בידי הימין תעניק לנתניהו ולבעלי בריתו מנדט להמשיך בגישה הנוכחית, כולל מדיניות המלחמה, ההתנחלויות והסיפוח, בעוד שהחודשים שנותרו עד למועד ההצבעה פתוחים לאפשרויות שעשויות לעצב מחדש את הזירה הפוליטית הישראלית, על רקע התחרות העזה בין הקואליציה השלטת לאופוזיציה, והאפשרות להתפתחויות פנימיות או אזוריות שישפיעו על מהלך הבחירות ותוצאותיהן. משאל עם על פרויקט הימין הלאומי והדתי. הסופר והאנליסט הפוליטי עוני אל-משני סבור כי הבחירות לכנסת בישראל המתוכננות לאוקטובר 2026, מייצגות את החשובות ביותר בתולדות ישראל, שכן הן יהוו משאל עם ישיר על כלל הפרויקט שהוביל הימין הלאומי והדתי בשלוש השנים האחרונות, ועל המדיניות שנקט פנימית ואזורית, לאחר סדרת התפתחויות שהוא רואה בהן כישלונות אסטרטגיים שישתקפו בבחירות הבוחר הישראלי. לדברי אל-משני, הימין הישראלי הימר, בשנים האחרונות, על השגת יעדים גדולים, ביניהם עקירת פלסטינים, וניהל מלחמה רחבה ברצועת עזה בהקשר של רצח עם, וכן קידם את מה שהוא מכנה "חלום ארץ ישראל השלמה", תוך ציון כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על מגמה זו באופן חסר תקדים. אל-משני מבהיר כי ממשלת ישראל ניהלה גם עימות אזורי רחב שבו ניסתה להפיל את המשטר האיראני, אך לא השיגה את יעדיה, לאחר שערים ישראליות שונות הופצצו והפכו לזירת עימות פתוחה. שתי אפשרויות סותרות בבחירות הקרובות. אל-משני סבור כי הבחירות הקרובות יציגו בפני הישראלים שתי אפשרויות סותרות; הראשונה היא המשך הגישה שהוביל הימין הנוכחי, והשנייה היא חיפוש גישה שונה לאחר כישלון המדיניות הקודמת. הוא סבור כי הפסד נתניהו וקואליציית יעיד על כישלון הפרויקט הפוליטי והאסטרטגי של הימין השולט, ויפתח את הדלת לבדיקות פנימיות נרחבות, שיובילו גם זרם ימני, אך הוא יהיה נוטה יותר להסיק מסקנות מהניסיון הקודם, ומודע יותר למגבלות השימוש בכוח צבאי להשגת יעדים פוליטיים. ממשלה חלופית אינה מעידה על שינוי מהותי. אל-משני מדגיש כי כל ממשלה חלופית לא תעיד על שינוי מהותי בעמדות הישראליות כלפי הפלסטינים, אך היא עשויה לדחוף לדיון פוליטי שונה שיבחן דרכים לצאת מהמשברים העומדים בפני ישראל, והכרה, בדרגות שונות, במציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית שהוטלו על ידי הסכסוך. הוא מציין כי סקרי דעת הקהל, מזה מספר חודשים, מראים התקדמות ברורה לאופוזיציה וירידה במחנה הימין, אך הוא מזהיר כי החודשים הנותרים עד למועד הבחירות עשויים לכלול התפתחויות מכריעות, וסבור כי נתניהו מבין שהפסדו לא יעיד רק על אובדן השלטון, אלא על סיום הפרויקט שהוביל הימין בשנים האחרונות. צעדיו החריגים של נתניהו. לכן, אל-משני אינו שולל שנתניהו ינקוט בצעדים חריגים שעשויים להגיע לניסיון לדחות את הבחירות או לשבש אותן אם יראה שתוצאותיהן יובילו להפסדו, ומדגיש כי התקופה הקרובה נשארת פתוחה לאפשרויות והפתעות שעשויות לעצב מחדש את הזירה הפוליטית הישראלית. משאל עם על אופייה היהודי של המדינה. הסופר, האנליסט הפוליטי והמומחה ליחסים בינלאומיים ד"ר חוסני שילו סבור כי הימין הישראלי רואה בבחירות הקרובות לכנסת את החשובות ביותר בתולדות ישראל, שכן הן מייצגות משאל עם קיומי על עתיד הפרויקט ההתיישבותי, אופייה היהודי של המדינה, והמשך המדיניות שפעל לביסוסה בשנים האחרונות, ובראשן הגברת ההתנחלויות, והטלת עובדות בשטח בגדה המערבית, במה שהימין רואה כצעד מתקדם לקראת הגשמת פרויקט "ארץ ישראל השלמה". שילו מבהיר כי הימין רואה עצמו קרוב יותר מאי פעם להכרעת הסכסוך על פי חזונו, לאחר שהשתלט על שטחים נרחבים, הרחיב את רשת הכבישים והשערים הצבאיים, והחמיר את ההגבלות על הפלסטינים באופן שדוחף להגירה, וסבור כי כל הפסד בבחירות עשוי להעיד, עבור מחנה זה, על ירידה בסיכויים להשלמת פרויקט זה הנחשב לבסיס לביסוס המדינה היהודית. קביעת צורת המדינה הישראלית. שילו מדגיש כי חשיבות הבחירות אינה מוגבלת לעתיד ממשלת בנימין נתניהו, אלא משתרעת על קביעת צורת המדינה הישראלית בשלב שלאחר השבעה באוקטובר, ומציין כי נתניהו עדיין שומר על גורמי כוח, שהבולט בהם הוא ניסיונו הפוליטי, וניצול מחנהו את עדיפות הנושאים הביטחוניים אצל הבוחר הישראלי בעתות מלחמה, למרות ירידה בתוצאות סקרי דעת הקהל של הימין. שילו מבהיר כי הימין שואף לגייס את בסיס הבוחרים שלו באמצעות הצגת הבחירות כמאבק קיומי, לצד השלמת פרויקט תיקון מערכת המשפט וצמצום סמכויות בית המשפט העליון, באופן שיבטיח אי ביטול חוקים והחלטות המשרתים את פרויקטו הפוליטי, וכן טיפול במחלוקות הפנימיות הקשורות לגיוס החרדים. שלילת שינוי מהותי כלפי הפלסטינים. שילו סבור כי הפסד הימין יעיד על נפילת הקואליציה השלטת ותחילתו של שלב פוליטי חדש, אך הוא שולל שינוי מהותי בעמדה הישראלית כלפי הפלסטינים, ומבהיר כי המפלגות הישראליות, למרות חילוקי הדעות הפנימיים שלהן, מסכימות על הסוגיות הבסיסיות הקשורות לסכסוך, וכי כל ממשלה חדשה לא תהפוך לשותפה שתעניק לפלסטינים את זכויותיהם הלאומיות. שילו מציין כי כל ירידה בהשפעת הימין קשורה לגורמים פנימיים, לצד ירידה בתדמית ישראל בחו"ל והתגברות הדיבורים על בידוד בינלאומי ולחצים אירופיים. שילו מציין כי הממשלות הבאות עשויות לשמר את העובדות שהוטלו על ידי הימין בשטח, גם בהיעדר אישים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מעמדות ההחלטה, ואולי יפנו להקל על הלחצים הכלכליים, כמו שחרור חלק מכספי המיסים או מתן אישור לכניסת מספר עובדים פלסטינים, במסגרת "שלום כלכלי", תוך המשך ההתנחלויות בקצב איטי יותר, וסבור כי גישה זו עשויה להיות מסוכנת יותר מכיוון שהיא מקלה על הלחצים הבינלאומיים על ישראל. שילו מדגיש כי הזירה האלקטורלית עדיין פתוחה, וכי לנתניהו יש ניסיון פוליטי המאפשר לו להפוך את המשוואות בכל רגע, אלא אם כן יחול שינוי בעמדה האמריקאית שיוביל להסרת הכיסוי הפוליטי ממנו. תחנה יוצאת דופן בחיים הפוליטיים בישראל. הסופר והאנליסט הפוליטי ח'ליל שאהין סבור כי הבחירות הקרובות לכנסת בישראל מייצגות תחנה יוצאת דופן בחיים הפוליטיים בישראל, שכן הן נערכות לאחר אחת התקופות הארוכות ביותר שבהן השלימה ממשלה ישראלית את כהונתה, בניגוד לעשורים האחרונים שבהם נערכו בחירות מוקדמות ונפלו ממשלות לפני תום כהונתן. שאהין מציין כי בחירות אלו מתקיימות גם על רקע נוכחותו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה הוותיק ביותר מאז הקמת ישראל, למרות האירועים חסרי התקדים שהתרחשו בכהונתו, ובראשם מתקפת השבעה באוקטובר, שהיוותה רעידת אדמה פוליטית וצבאית שהייתה מספיקה להפיל כל ממשלה ישראלית קודמת. השלכות השבעה באוקטובר. לדברי שאהין, יכולתו של נתניהו להשלים את כהונת ממשלתו משקפת את הצלחתו בבניית קואליציה ימנית קיצונית המבוססת על מרכיבים לאומיים ודתיים, וסבור כי הבחירות הקרובות יתקיימו כשלושה שבועות לאחר יום השנה השלישי לשבעה באוקטובר, מה שהופך את השלכות אירועים אלו לנוכחות חזקה בבחירות הבוחר הישראלי, בהיעדר ועדת חקירה רשמית לכשלים שקדמו למתקפה ולמה שהתרחש אחריה. שאהין מבהיר כי הבוחר הישראלי יעריך את תוצאות ההבטחות שהעלתה הממשלה, ובראשן חיסול תנועת חמאס, פירוז רצועת עזה מנשק, עקירת התושבים, והקמת גרעיני התיישבות בצפון הרצועה, אך הוא יגלה כי התנועה עדיין קיימת למרות היחלשותה, וכי תושבי עזה עדיין נמצאים ברצועה, בעוד שהביטחון המלא לישראלים לא הושג, לא בדרום ולא בחזית הצפונית, שם רבים מתושבי ההתנחלויות עדיין נמנעים מלחזור לבתיהם. שאהין מציין כי ישראל ניהלה גם שתי מלחמות נגד איראן, אך המשטר האיראני עדיין קיים, וכן נותרו תוכנית הגרעין והיכולות הטילים האיראניות נוכחות, תוך המשך אפשרויות להסלמה צבאית. בזירה הבינלאומית, שאהין סבור כי ישראל איבדה חלק גדול מהתדמית ששאפה לבסס כ"קורבן", והיא מתמודדת עם בידוד הולך וגובר, וירידה בתמיכה הבינלאומית, כולל בתוך ארצות הברית, לעומת התרחבות הסולידריות עם הסוגיה הפלסטינית. הכישלון בהפיכת הישגים צבאיים לרווחים פוליטיים. שאהין מדגיש כי הממשלה הנוכחית השיגה, בעיני חלק מהישראלים, הישגים צבאיים, אך היא נכשלה בהפיכתם לרווחים פוליטיים, וזה השתקף בסקרי דעת הקהל המעניקים לגדי אייזנקוט ולאופוזיציה יתרון המאפשר הקמת ממשלה ללא תלות במפלגות הערביות, וכן אייזנקוט מקדים את נתניהו בסקרי העדפת ראש הממשלה, ואף בפלטפורמות הימורים פוליטיים. נתניהו ובעלותו על כלי השפעה בזירה הפנימית. עם זאת, שאהין שולל הכרעה מראש, ומציין כי נתניהו עדיין מחזיק בזמן ובכלים להשפיע על הזירה הפנימית, על רקע אפשרויות להסלמה עם איראן, והמשך ההתעקשות הישראלית להישאר באזורים שישראל רואה בהם "ביטחוניים" בעזה, לבנון וסוריה, לצד המשך הסיפוח בפועל והרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית, ועל כך הימין מהמר כדי לזכות בקולות המתנחלים. ההפסד והשינויים המוגבלים. שאהין מדגיש כי הפסד מרכיבי הממשלה הנוכחית עשוי לפתוח את הדלת לשינויים מוגבלים, כמו עצירת הדחיפה לסיפוח והרחבת ההתנחלויות, הקלה על הלחצים הכלכליים על הרשות הפלסטינית, ואפשרות למגעים פוליטיים רחבים יותר, ואולי תפקיד לרשות הפלסטינית בעזה בתגובה ללחצים בינלאומיים, אך שאהין מדגיש כי הדבר לא יעיד על אימוץ פתרון שתי המדינות על פי החזון הפלסטיני. אם הימין ישמור על השלטון, לדברי שאהין, הדבר יעניק לנתניהו ולבעלי בריתו מנדט ציבורי להמשיך במדיניות הנוכחית, כולל המלחמה בעזה, והאצת ההתנחלויות והסיפוח בגדה המערבית. מאבק גורלי לימין. הסופר המומחה לענייני ישראל מוחמד אבו עלאן דראגמה סבור כי הבחירות הקרובות לכנסת בישראל רוכשות חשיבות יוצאת דופן עבור כל הכוחות הפוליטיים, על רקע ההתפתחויות שחוותה ישראל בארבע השנים האחרונות, ובראשן אירועי השבעה באוקטובר ובעקבותיהם מלחמות ברצועת עזה, לבנון ואיראן, אך חשיבותן נראית גדולה יותר עבור מחנה הימין, הרואה בהן מאבק גורלי שיקבע את עתיד פרויקטו הפוליטי והאידיאולוגי. לדברי דראגמה, הימין יתמודד, במקרה של הפסד בבחירות, עם השלכות פוליטיות ומשפטיות כבדות, שהבולטת בהן היא האפשרות להקמת ועדת חקירה רשמית לאירועי השבעה באוקטובר, בעלת סמכויות להפנות האשמות כלפי הגורמים הפוליטיים והצבאיים שניהלו את המדינה במהלך כהונת הממשלה הנוכחית, דבר שהופך את תוצאות הבחירות לבעלות השפעה ישירה על עתיד מנהיגי הימין, ובראשם בנימין נתניהו. החשש מאובדן הישגים חקיקתיים. דראגמה מבהיר כי הימין חושש גם מאובדן מה שהשיג בחקיקה במסגרת מה שנודע כ"רפורמות המשפטיות", שנועדו לצמצם את השפעת הרשות השופטת ולחזק את סמכויות הרשות המבצעת והמחוקקת, ומציין כי כוחות האופוזיציה התחייבו לבטל חוקים אלו ולהחזיר את המערכת המשפטית למצבה לפני אישורם. דראגמה מציין כי הפרויקט ההתיישבותי מייצג אחד מהמניעים הבולטים לדבקות הימין בשלטון, ומציין כי מחנה נתניהו חושש שממשלה בראשות גדי אייזנקוט או נפתלי בנט תפעל לעצור את מה שהימין מכנה "המהפכה ההתיישבותית" בגדה המערבית, ולהסיר את המאחזים שהוקמו בשנים האחרונות, מה שישתקף בפרויקט הסיפוח בפועל של הגדה המערבית. דראגמה מציין גם כי המפלגות הדתיות רואות בבחירות מכריעות גם כן, לאחר שהצליחו לאשר מבנה חוקי המאפשר המשך פטור החרדים משירות צבאי, ומבהיר כי מפלגות האופוזיציה התחייבו לבטל הסדרים אלו ולהטיל גיוס חובה על כולם תחת הסיסמה "שוויון בנטל". החשש מבדיקה נרחבת של מדיניות פנים. דראגמה סבור כי הפסד הימין יוביל לבדיקה נרחבת של מדיניות הפנים שהניחה ממשלת נתניהו, הן בהיבטים הפוליטיים, המשפטיים והכלכליים, אך הוא שולל שינוי מהותי במדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים, ומדגיש כי מפלגות מה שמכונה "מרכז-שמאל" אינן מציגות פרויקט פוליטי לפתרון הסכסוך, אלא מדברות על ניהול המציאות הקיימת והצעת הקלות מוגבלות. הוא מדגיש כי כל ממשלה חדשה עשויה לפנות לשחרור חלק מכספי המיסים, או לאפשר כניסת מספר עובדים פלסטינים לשטחים הכבושים, או להקל על חלק מההגבלות על התנועה בגדה המערבית, כמו הסרת מספר מחסומים או הרחבת שעות הפעילות במעבר אל-קרמה. אך דראגמה מדגיש כי צעדים אלו, אם יתרחשו, לא יעידו על חידוש מסלול פוליטי או התקדמות לקראת פתרון הסוגיה הפלסטינית, אלא יישארו במסגרת צעדים מנהליים וכלכליים ללא שינוי במהות המדיניות הישראלית. סדרי העדיפויות של הימין בשמירה על פרויקטו האידיאולוגי. פרופסור למדעי המדינה ד"ר אמג'ד בשקאר סבור כי הבחירות הקרובות בישראל מייצגות תחנה מכרעת עבור מחנה הימין, לא רק מכיוון שהן יקבעו את זהות הממשלה הבאה, אלא מכיוון שהן יכריעו, במידה רבה, את אופייה של מדינת ישראל ואת כיווניה הפוליטיים והאידיאולוגיים בשנים ובעשורים הבאים, על רקע שאיפת הימין לבסס את פרויקטו הפוליטי ולעצב מחדש את מוסדות המדינה באופן שיבטיח את המשכיותו. הוא מבהיר כי הימין הישראלי מציב בראש סדרי העדיפויות שלו את שמירת פרויקטו האידיאולוגי המבוסס על הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית, וחיסול כל סיכוי להקמת מדינה פלסטינית, וסבור כי השנים האחרונות, ובמיוחד מה שאירע לאחר המלחמה ברצועת עזה, כללו צעדים שנועדו להטיל עובדות חדשות בשטח המשרתות מגמה זו. עתיד הנהגת הימין. בשקאר מציין כי הימין פעל גם לעיצוב מחדש של היחסים בין הרשויות, באמצעות דחיפה לצמצום סמכויות הרשות השופטת וחיזוק השפעת הממשלה והכנסת, באופן המבסס את המשך פרויקטו הפוליטי, ומציין כי הבחירות קשורות גם לעתיד הנהגת הימין, ובראשה בנימין נתניהו, שהפסדו עשוי להעיד על סיום שלב פוליטי שנמשך שנים ארוכות, ולפתוח את הדרך להופעת הנהגה חדשה מתוך המחנה עצמו. בשקאר מציין כי הימין רואה בשינויים הדמוגרפיים והפוליטיים הזדמנות היסטורית לבסס את שליטתו, תוך ניצול הגידול במשקל האלקטורלי של הזרמים הדתיים והלאומיים, ומדגיש כי החברה הישראלית הפכה נוטה יותר לימין, דבר שהופך את הפסד הימין, אם יתרחש, לא מעיד על סיום פרויקטו הפוליטי או שינוי מהותי במגמות ישראל. אין השתקפות בבחירות על היעדים האסטרטגיים. בשקאר מדגיש כי כל שינוי בשלטון עשוי להשתקף בסגנון ניהול המלחמה והתיק הפלסטיני יותר מאשר בהשתקפותו על היעדים האסטרטגיים, ומבהיר כי רוב המפלגות הציוניות מסכימות על הסוגיות הביטחוניות הבסיסיות, בעוד שהמחלוקת ביניהן מוגבלת לאמצעים ולמנגנוני הביצוע. הוא מציין כי השלב הבא עשוי לכלול האטה, ולא ביטול, של פרויקטי הסיפוח וההתנחלויות, עם אפשרות להסלמה בלחצים הבינלאומיים להחייאת המסלול הפוליטי, ושיקום היחסים עם מדינות אירופה אם תוקם ממשלה מרכזית יותר, לצד פתיחה מחדש של תיק הרפורמה המשפטית וחזרה מחלק מהחקיקה שהעמיקה את הפילוג הפנימי לפני המלחמה. בשקאר סבור כי מחנה הימין עשוי להתמודד עם מאבק פנימי על ההנהגה בין מפלגות הימין הלאומי והדתי לבין מפלגת הליכוד, מה שעשוי להוביל לעיצוב מחדש של המפה המפלגתית הישראלית. בשקאר מדגיש כי הגעת ממשלת מרכז או מרכז-שמאל לא תוביל לשינוי מהותי במדיניות הקשורה לביטחון, התנחלויות וירושלים, אלא עשויה להצטמצם לשיח פוליטי גמיש יותר ופחות חד בניהול חלק מהתיקים, תוך שמירה על עקרונות היסוד של המדיניות הישראלית. מאבק על הנהגת מחנה הימין וקביעת כיוון המדינה. הסופר והחוקר המומחה לענייני ישראל יאסר מנאע סבור כי הבחירות לכנסת המתוכננות ל-27 באוקטובר 2026, מייצגות תחנה מכרעת עבור מחנה בנימין נתניהו, שכן הן יקבעו את יכולתו להמשיך בעיצוב מחדש של מוסדות מדינת ישראל על פי חזונו הפוליטי, ובמיוחד בכל הנוגע למערכת המשפט, התקשורת ומעמד היועצת המשפטית, לאחר אישור סדרת חוקים וצעדים שחיזקו את סמכויות הממשלה, וחלקם ייכנסו לתוקף לאחר הבחירות. מנאע מדגיש כי הימין הישראלי אינו מהווה גוש פוליטי הומוגני, אלא כולל זרמים מרובים הכוללים את הימין הלאומי של נתניהו, והימין הדתי ההתיישבותי, לצד כוחות ימניים המתחרים בנתניהו מחוץ לקואליצייתו, מה שהופך את הבחירות הקרובות לא מוגבלות לתחרות בין הימין לאופוזיציה, אלא מייצגות גם מאבק פנימי על הנהגת מחנה הימין וקביעת הכיוון העתידי של מדינת ישראל. הפסד בבחירות יעיד על קריסת הברית הקיימת. מנאע מציין כי הפסד הימין השולט יוביל, ככל הנראה, לקריסת הברית הקיימת בין נתניהו למפלגות הציונות הדתית והמפלגות החרדיות, ועשוי להוביל לבדיקה או עצירה של מספר צעדים מוסדיים שנקטה הממשלה הנוכחית, וכן עשוי לפתוח את הדלת להקמת ועדת חקירה רשמית לבחינת כשלי השבעה באוקטובר, וארגון מחדש של היחסים בין הממשלה לרשות השופטת. שינויים בסגנון ניהול השלטון וצורת הבריתות. עם זאת, מנאע מדגיש כי ירידת הקואליציה השלטת אינה מעידה על תבוסת הפרויקט הימני בתוך ישראל, ומבהיר כי האלטרנטיבה המוצעת כוללת אישים וכוחות השייכים גם לזרם הימני או למערכת הביטחון, וזה מה שמעיד על שינויים בסגנון ניהול השלטון וצורת הבריתות הפוליטיות, מבלי שיוביל הדבר לשינוי מהותי במדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים או סוגיות ההתנחלויות והביטחון.