הערות על יישום מערכת החינוך הפתוח בבתי ספר יסודיים

חינוך פתוח הוא אמנות של הנחיה וניצול משאבי למידה ופעילויות העשרה בבתי ספר לשיפור איכות החינוך ועידוד התלמידים.

ישנן שאלות רבות המעיקות עליי ועל רבים מהמתעניינים שהביעו את הערותיהם בעיתונים וברשתות החברתיות, ואלו שאלות למחשבה:

1-מהם הנימוקים ליישום חינוך פתוח בכיתות הנמוכות?

2-האם ניתן להסתמך על תוצאות מחקר אחד ולהכליל את תוצאותיו על בתי ספר, בידיעה שבמחקר מדעי אם משתנה אחד משתנה, התוצאות משתנות?

3-האם הוכנו חדרים ומשאבי למידה ופינות למידה לכל התמחות, כגון פינת אנגלית, פינת ערבית, פינת מתמטיקה, פינת מדעים, פינת אמנויות, פינת ספורט?

4-כל פלטפורמות החינוך הפתוח הן באנגלית, אז איך מפיקים מהן תועלת?

5-האם התנאים שבהם חיים משפחות ובתי ספר פלסטיניים מסייעים לאימוץ חינוך פתוח?

6-מהי דעת המועצה למחקר מדעי?

7-בכל האוניברסיטאות הפלסטיניות ישנם מאות מחקרים מדעיים שפורסמו בכתבי עת אמינים בתחומי תכניות לימודים, הכשרת מורים, פיקוח פדגוגי, מנהיגות, הערכה, יזמות וחשיבה ביקורתית. האם נעשה בהם שימוש?

8-נערכו עבודות דוקטורט ותואר שני רבות באוניברסיטאות הפלסטיניות בנושאי למידה פעילה, למידה שיתופית, למידה באמצעות חקירה, תכניות לימודים, מנהיגות חינוכית, חשיבה ביקורתית והערכה, ומחקרים ניסויים רבים. האם נעשה בהם שימוש?

9-אם התלמיד אינו קורא, איך יבין מתמטיקה ומדעים?

10-האם המורים המשתתפים הוכשרו להשתמש בחינוך פתוח מדי יום?

11-האם מספר התלמידים הגדול בכיתות מסייע ליישום חינוך פתוח ודיגיטציה?

ישנו מחקר ברמת אוניברסיטאות במדינות ערב הקובע כי בשנת 2025 נדונו 2500 עבודות דוקטורט בנושאים שונים, אך לא הופקה מהן תועלת ולא יושמו.

מדוע הולנד אסרה לפני חודשיים על תלמידים מתחת לגיל 16 להשתמש בטלפונים ניידים בבתי ספר ודרשה לחזור לעט, לספר ולנייר?

ומדוע בריטניה חוקקה לפני מספר חודשים חקיקה מחייבת לכל בתי הספר לאסור הכנסת טלפונים ניידים לבתי ספר וכן לחייב בתי ספר לספק פעילויות העשרה לכל הנושאים?

אנחנו דור שלמד ערבית מהספר של המנוח ח'ליל אל-סקאקיני (דאר דור ראס רוס), רצוי לחזור מעט אחורה ולהפיק ממנו תועלת. אנחנו לא נגד דיגיטציה כי היא מספקת הזדמנות להסתכל על החינוך מזוויות חדשות, אבל המעבר לדיגיטציה בתנאים כלכליים וחברתיים קשים וקשיי ניידות מחייב את המשפחות לספק את דרישות הדיגיטציה כמו מכשירים וגישה לאינטרנט, מה שיגדיל את הפער בין מי שיכול למי שאינו יכול.

בנוסף לכך, בתי הספר, האם כל בתי הספר מסוגלים לספק את הנדרש לדיגיטציה? ישנם בתי ספר שיכולים ובתי ספר שאינם יכולים.

ולבסוף אומר, אנחנו, אנשי החינוך הדיאלוגיים שהבינו הכל, זקוקים לכדור ארץ שני כדי לזרוע בו את רוח המוסר, החינוך, הגידול והענווה. אנחנו בעלי העירנות, בעלי המצפן, אנו יוצרים את המצפן ליום המחרת ולא מחכים לו.