גורם איראני חושף מכתב סודי לג'יי.די. ואנס המאשים את קושנר וויטקוף בשיבוש המשא ומתן

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 18/7/2026

אתר "דרופ סייט" (Drop Site) חשף, בדו"ח שהתבסס על ראיון בלעדי עם גורם איראני בכיר שביקש להישאר בעילום שם מכיוון שאינו מורשה לדבר עם התקשורת, כי טהראן שלחה במהלך סבב המשא ומתן העקיף עם ארצות הברית בעיר לוצרן שבשוויץ בסוף יוני מכתב סודי לסגן נשיא ארה"ב ג'יי.די. ואנס, ובו הזהירה כי המשך השתתפותם של השליח האמריקאי המיוחד סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר בתהליך המשא ומתן עלול לערער את הסיכויים להפוך את ההבנות שהושגו ב-17 ביוני להסכם קבוע.

לדברי הגורם האיראני, המכתב הועבר לוואנס באמצעות מתווך, וכלל האשמות ישירות נגד ויטקוף וקושנר כי הם מנצלים את גישתם למידע סודי על המשא ומתן כדי להשיג רווחים כספיים בשווקים, במקום להתמקד בהצלחת התהליך הדיפלומטי. טהראן גם הביעה דאגה ממה שתוארו כהדלפות חוזרות ונשנות המגיעות לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וטענה כי הדלפות אלו פגעו בהתנהלות השיחות והחלישו את האמון בין הצדדים.

הדו"ח ציין כי הגורם האיראני הדגיש כי ארצו שלחה לפני כן מספר מכתבים לממשל הנשיא דונלד טראמפ, באמצעות מתווכים פקיסטנים, ובהם הזהירה מפני "התפקיד החתרני" שממלא ויטקוף במשא ומתן, אך מכתבים אלו לא השיגו את התוצאה הרצויה, מה שדחף את המשלחת האיראנית לנסות להעביר את עמדתה ישירות לסגן נשיא ארה"ב.

הגורם הסביר כי טהראן בחרה לפנות לוואנס בלבד מכיוון שהמסרים העוברים דרך הערוצים המסורתיים מגיעים לכל הצוות האמריקאי, כולל קושנר, למרות שאינו ממלא תפקיד רשמי כלשהו בממשל האמריקאי. הוא הוסיף כי האיראנים העבירו לוואנס "נתונים והערכות" דרך ערוץ מיוחד, והדגישו כי ויטקוף וקושנר "מנצלים לרעה את התהליך הדיפלומטי ומשבשים את אווירת המשא ומתן".

למרות ש"דרופ סייט" הבהיר כי לא הצליח לאמת באופן עצמאי את הגעת המכתב לוואנס, הגורם האיראני הדגיש כי טהראן בטוחה שסגן הנשיא אכן קיבל אותו.

מנגד, הממשל האמריקאי הכחיש את הגרסה הזו באופן מוחלט. גורם אמריקאי אמר כי סגן הנשיא וצוותו לא קיבלו כל מכתב בעל תוכן כזה, ותיאר את ההאשמות האיראניות כחסרות בסיס. דוברת הבית הלבן, אנה קלי, תקפה גם היא את אתר "דרופ סייט", וטענה כי הדו"ח מקדם את מה שתוארה כגרסה האיראנית, והדגישה כי שום מכתב מסוג זה לא הגיע לוושינגטון.

אך מקורב לוואנס אישר, על פי הדו"ח, כי האיראנים לא הסתירו את התנגדותם להשתתפותם של ויטקוף וקושנר בשיחות, אף שלא אישר את קבלת המכתב המוזכר.

בחלק אחר של הגרסה האיראנית, אמר הגורם כי ארצו הגישה במהלך השבועות שקדמו לחתימה על מזכר ההבנות מסמכים כתובים למתווכים, בטענה כי יש בידיה ראיות לכך שאישים מקורבים לטראמפ ניצלו את התפתחויות המלחמה והמשא ומתן כדי להשפיע על השווקים הפיננסיים ולהשיג רווחים עצומים.

הוא הוסיף כי טהראן העריכה את היקף הרווחים הללו בכשמונה מיליארד דולר, ודרשה רשמית לקבל כמחצית מהם, כלומר כ-4.5 מיליארד דולר, בהתחשב בכך שההתפתחויות הקשורות לאיראן היו הסיבה הישירה לרווחים הכספיים הללו, וציין כי כל ההתכתבויות הללו יהפכו לחלק מהתיעוד ההיסטורי של המשא ומתן.

הגורם האיראני האשים גם את ויטקוף בהעברת עמדות טהראן לנשיא טראמפ באופן שגוי, במיוחד בכל הנוגע למלאי האורניום המועשר מאוד, וטען כי השליח האמריקאי הפגין חוסר ניסיון טכני בתיק הגרעין, וכי המשלחת האמריקאית השתתפה בחלק מהסבבים ללא מומחים בתחום הגרעין או בענייני איראן.

על פי הגרסה האיראנית, המשלחת האיראנית הציגה במהלך הפגישות בעומאן ובשוויץ הצעה מפורטת לגבי תוכנית הגרעין שלה, והביעה נכונות רבה להפגין גמישות כדי להגיע להסכם היסטורי, אך עמדות אלו, לדברי הגורם, עוותו מאוחר יותר בוושינגטון.

הגורם סבר כי ואנס נהנה מראייה מציאותית ומקצועית יותר בהשוואה לשאר חברי הצוות האמריקאי, והדגיש כי שליחת המכתב אליו נעשתה בהסכמה מלאה של צוות המשא ומתן האיראני, עם נכונות להרחיב את המשלחות המשא ומתן ולשלב מומחים טכניים ומומחים בתיק האיראני.

מנגד, הדו"ח ציטט מקור אמריקאי המקורב לוואנס שאמר כי סגן הנשיא אכן שואף לבנות ערוצי תקשורת רחבים יותר עם הצד האיראני, בהתחשב בכך שדיפלומטיה מוצלחת מבוססת על ריבוי ערוצי תקשורת ולא על הסתפקות באדם אחד.

הדו"ח עסק גם בהערכתו של רוברט מאלי, המשא ומתן הראשי האמריקאי לשעבר בהסכם הגרעין משנת 2015, שסבר כי ניסיונה של טהראן לפתוח ערוץ ישיר עם ואנס הוא צעד הגיוני מבחינה אסטרטגית, אך הטיל ספק ביכולתו של סגן הנשיא לספק ערבויות בלתי תלויות בעמדות הנשיא טראמפ, ואמר כי המילה האחרונה תישאר בידי הנשיא האמריקאי, יהיה אשר יהיה השפעת סגנו.

הדו"ח מסכם בכך שעתידו של כל הסכם בין וושינגטון לטהראן נותר מעורפל, על רקע ההסלמה הצבאית המתמשכת וההצהרות הקיצוניות של הנשיא טראמפ, שטהראן רואה בהן ערעור מאמצי המשא ומתן ואישור לכך שוושינגטון משתמשת בדיפלומטיה במקביל ללחצים צבאיים, מה שהופך את הסיכויים להגיע להסדר יציב למורכבים יותר מאי פעם.

גרסה זו, ללא קשר למידת נכונותה, חושפת משבר אמון עמוק בתוך תהליך המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן. כאשר אחד הצדדים מאמין שחברים בצוות הנגדי משתמשים במידע רגיש כדי להשיג רווחים כספיים או כדי להזין חשבונות פוליטיים פנימיים, המשא ומתן הופך להיות בן ערובה של חשדות יותר מאשר זירה להחלפת פתרונות. ההאשמות האיראניות משקפות גם הבנה שמרכזי קבלת ההחלטות בתוך הממשל האמריקאי אינם מאוחדים, וכי ריבוי מרכזי ההשפעה עלול להיות גורם מסוכן לא פחות מההבדלים המהותיים סביב תיק הגרעין עצמו.

הבולט בדו"ח הוא ניסיונה של איראן להבחין בין דמותו של ג'יי.די. ואנס לבין הנשיא דונלד טראמפ, מה שמרמז שהיא מהמרת על קיומו של זרם בתוך הממשל האמריקאי הנוטה יותר לייצב הסדרים מאשר להמשיך בהסלמה. עם זאת, ניסיונות העבר ביחסי ארה"ב-איראן מצביעים על כך שכל משא ומתן נותר תלוי בהחלטת הנשיא האמריקאי בסופו של דבר, יהיה אשר יהיה טווח התמרון של עוזריו. לכן, הימור על ערוצים מקבילים עשוי לתרום לשיפור התקשורת, אך אינו מבטיח בהכרח יציבות של כל הסכם ארוך טווח או הגנה עליו מתנודות פוליטיות.

בין אם ההאשמות הנוגעות למניפולציה בשווקים הפיננסיים יוכחו כנכונות ובין אם יישארו בגדר טענות, עצם העלאתן משקף את הפיכת מלחמות ומשברים בינלאומיים לגורמים המשפיעים ישירות על שוקי האנרגיה וההשקעות העולמיים. מידע פוליטי וצבאי הפך לבעל ערך כלכלי עצום, מה שמגביר את הדרישות להטיל פיקוח הדוק יותר על ניגודי עניינים בקרב פקידים ומקבלי החלטות. זה גם מדגיש את הקשר ההולך וגובר בין ביטחון לאומי לכלכלה העולמית, כאשר כל התפתחות דיפלומטית או צבאית יכולה להשתקף באופן מיידי בתנועת הון ובמחירי אנרגיה.