סימני המאבק הפוליטי במרוקו החלו להתגבש בבירור עם התקרבות מועד הבחירות לפרלמנט שנקבעו לספטמבר הקרוב, כאשר מספר אישים מובילים בולטים כמועמדים פוטנציאליים לראשות הממשלה. מהלכים אלו מתרחשים על רקע ציפייה ציבורית ופוליטית רחבה לגבי זהות המפלגה שתצליח להוביל בתוצאות, בהתאם לסעיף 47 בחוקה המרוקאית.
מקורות תקשורתיים דיווחו כי הזירה האלקטורלית מצטמצמת בעיקר לשלוש מפלגות גדולות: האספה הלאומית של העצמאים, האותנטיות והמודרניות, ומפלגת אל-איסתקלאל. מפלגות אלו, המרכיבות את הקואליציה הממשלתית הנוכחית, שואפות לחזק את מעמדן כדי להבטיח את זכייתן בתפקיד ראש הממשלה, הממונה על ידי מלך מרוקו מבין המפלגה המובילה.
שמו של ניזאר ברקה, המזכיר הכללי של מפלגת אל-איסתקלאל, בולט כאחד המועמדים החזקים והמנוסים ביותר במנגנוני המדינה המרוקאית. ברקה, שכיהן בעבר כשר האוצר וכראש המועצה הכלכלית והחברתית, נחשב לדמות מרגיעה עבור האליטה הפוליטית והכלכלית בזכות השכלתו האקדמית המוצקה וההיסטוריה העשירה של מפלגתו.
למרות נקודות החוזק של ברקה, חלק מהאנליסטים מצביעים על אתגרים הקשורים לכריזמה וליכולת לתקשר עם הציבור הרחב בזמני משבר. עם זאת, מפלגתו עדיין נהנית מבסיס ארגוני איתן ונוכחות חזקה בשטח במחוזות השונים של מרוקו, מה שהופך אותו לגורם משמעותי במשוואה הבאה.
במחנה מפלגת האספה הלאומית של העצמאים, נאדיה פתאח עלאווי, שרת הכלכלה והאוצר הנוכחית, מופיעה כ'קלף מנצח' פוטנציאלי למפלגה. עלאווי, שמגיעה מעולם הפיננסים והעסקים, הצליחה לבנות אמינות בינלאומית רחבה במהלך ניהולה של תיקים כלכליים גדולים, מה שמחזק את סיכוייה להיות האישה הראשונה שתעמוד בראש הממשלה.
מצד שני, באותה מפלגה, בולט שמו של מוחמד שוקי, איש עסקים וחבר פרלמנט שעלייתו הייתה מהירה בתוך מבני המפלגה. למרות חוסר ניסיונו הממשלתי הקודם, הוא נשען על מנגנון מפלגתי חזק ומאורגן שירש מההנהגה הנוכחית, למרות ספקות לגבי יכולתו לעצמאות פוליטית מלאה.
מפלגת האותנטיות והמודרניות חווה חוויה ייחודית של הנהגה קולקטיבית, כאשר פאטמה א-זהרא אל-מנסורי, ראש עיריית מרקש ושרת השיכון, בולטת כפנים מובילות בתחרות. אל-מנסורי מחזיקה בהשפעה פוליטית רבה וברשת קשרים ענפה, מה שמציב אותה ברשימת המועמדים הרציניים לתפקיד במקרה של ניצחון מפלגתה.
לצד אל-מנסורי, מופיע אל-מהדי בן סעיד, שר התרבות הצעיר, כפנים המייצגות את הדור החדש בתוך מפלגת 'הטרקטור'. בן סעיד מנסה למשוך את קהל הצעירים באמצעות רטוריקה מודרנית, אך חילוקי דעות פנימיים בתוך המפלגה עלולים להשפיע על סיכויי הצגת מועמד אחד מוסכם סופית.
יונס א-סקורי, שר השילוב הכלכלי והתעסוקה, מציג את עצמו גם כאופציה מודרנית המשלבת יעילות טכנית ומיומנות פוליטית. א-סקורי, שהצליח לנהל תיקים מורכבים של דיאלוג חברתי עם האיגודים, נחשב למהנדס המסוגל לבנות הסכמות, וזה מה שמרוקו עשויה להזדקק לו בשלב הבא.
הדיווחים מצביעים על כך שהתחרות לא תהיה קלה, במיוחד עם קיומן של ביקורות נגד חלק מהמועמדים הנוגעות לניגוד עניינים או סוגיות ניהוליות קודמות. ויכוח פוליטי זה מזין את הדיון הציבורי על הצורך להציג פנים המסוגלות להגיב לאתגרים הכלכליים והחברתיים הנוכחיים, הרחק משיקולים צרים.
המקורות אישרו כי סדר שלוש המפלגות הגדולות בתוצאות ההצבעה יכריע במידה רבה את זהותו של ראש הממשלה הבא. החוקה המרוקאית מקשרת את המינוי המלכותי לתוצאות הבחירות, מה שהופך כל קול בקלפי למכריע בקביעת כיווני המדיניות הכללית של המדינה לחמש השנים הבאות.
האתגר הגדול ביותר העומד בפני מועמדים אלו הוא לשכנע את הבוחר המרוקאי בתוכניות הבחירות שלהם וביכולתם לחולל שינוי אמיתי. הרחוב המרוקאי מצפה לפתרונות מוחשיים לבעיות האבטלה, החינוך והבריאות, ואלו יהיו בראש סדר העדיפויות של כל ממשלה עתידית, ללא קשר לזהות ראשיה.
הגיוון ברקע של המועמדים, בין טכנוקרטים לפוליטיקאים מסורתיים, משקף את חיוניותה והתפתחותה של הזירה הפוליטית המרוקאית. בעוד שחלקם נוטים ליציבות ולניסיון שמייצג ברקה, אחרים שואפים לחידוש ולדינמיות שמייצגים שרים צעירים כמו א-סקורי או נשים מוכשרות כמו עלאווי ואל-מנסורי.
לסיכום, כל האפשרויות נשארות פתוחות במערכת בחירות המאופיינת בריבוי מפלגות ובקושי לחזות את התוצאות הסופיות. החודשים הקרובים יהיו עמוסים במהלכים פוליטיים ובבריתות שיקדמו את יום ההצבעה, ובסופו של דבר יציירו את קווי המתאר של הרשות המבצעת החדשה בממלכת מרוקו.
התחרות על ראשות הממשלה במרוקו נשארת פתוחה בין ניסיון פוליטי ונוכחות ציבורית, בציפייה למה שיניבו הקלפיות.
שתף את דעתך
המירוץ לראשות ממשלת מרוקו: קריאה בסיכויי הדמויות הפוליטיות הבולטות המועמדות להחליף את אח'נוש