טראמפ מחדש את איומיו על איראן: פגיעה בגשרים ובתשתיות אנרגיה מחזירה את ההסלמה לקדמת הבמה ומעלה ספקות לגבי עתיד המשא ומתן

וושינגטון – סעיד עריקת – 7/7/2026

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חידש את הטון המאיים שלו כלפי איראן, כשהוא מאיים לפגוע בתשתיות חיוניות, כולל גשרים ומתקני אנרגיה, אם המשא ומתן המתנהל בין וושינגטון לטהראן לא יצליח להגיע להסכם. הסלמה זו מגיעה בזמן שבו נמשכים המגעים העקיפים בין הצדדים, על רקע פערים עמוקים במספר תיקים אזוריים ואסטרטגיים, מה שמעלה שאלות לגבי רצינות המסלול הדיפלומטי ויכולתו לעמוד בפני שפת האיומים ההדדית.

טראמפ אמר, במהלך שיחה עם עיתונאים בבית הלבן ביום שני, כי ארצות הברית "תשלים את המשימה" אם לא יושג הסכם עם איראן, והדגיש כי ארצו מסוגלת להרוס גשרים איראניים תוך שעה אחת, ולשתק את אספקת האנרגיה במדינה. הוא הוסיף כי הוא מעדיף להגיע להסכם מכיוון שאינו רוצה לפגוע בעם האיראני, אך הדגיש יחד עם זאת כי האופציה הצבאית עדיין עומדת על הפרק בעוצמה.

זו אינה הפעם הראשונה שטראמפ משתמש בשפת איום פומבית נגד איראן. ב-7 באפריל האחרון, הוא הצהיר כי ארצות הברית "תמחק את הציוויליזציה האיראנית מהקיום" אם תיאלץ להשתמש בכוח, הצהרה שעוררה אז ביקורת רחבה כחריגה מהשיח המסורתי המבחין בין המשטר השולט לעם האיראני, ונחשבה לאינדיקציה להסלמה חסרת תקדים בשיח הפוליטי האמריקאי כלפי טהראן.

להצהרותיו האחרונות של טראמפ חשיבות נוספת מכיוון שהן סותרות, לדברי משקיפים, את מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית לאיראן, הקובע כי שני הצדדים יימנעו מאיום בשימוש בכוח או משימוש בו במהלך תקופת יישום ההבנות המוסכמות. מומחים סבורים כי עצם האיום בתקיפת מתקנים אזרחיים ותשתיות חיוניות מחליש את האמון בין הצדדים, ומקשה על שמירת מסלול המשא ומתן.

הצהרותיו של נשיא ארה"ב הגיעו בזמן שבו התקיימה בבירה האיראנית טהראן הלוויה המונית למנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, שנהרג יחד עם מספר מבני משפחתו בהתקפה האמריקאית-ישראלית שפגעה באיראן ב-28 בפברואר האחרון, התקפה שהיוותה את תחילת המלחמה הרחבה שהתרחשה באזור.

טראמפ הודיע ​​מוקדם יותר כי העניק לאיראן "שבוע אבל" לפני חידוש הלחצים הפוליטיים, בהתייחסו להמשך המגעים העקיפים שאירחה קטאר בנוגע ליישום מזכר ההבנות בין שתי המדינות. עם זאת, המשא ומתן עדיין מתמודד עם חילוקי דעות מהותיים הנוגעים למלחמה הישראלית בלבנון, עתיד השיט במצר הורמוז, והכספים האיראניים המוקפאים בחו"ל.

משקיפים סבורים כי החזרה לשפת הכוח בעיתוי זה משקפת את הקושי ליישב בין הלחצים הצבאיים למסלול הדיפלומטי, במיוחד בהיעדר אמון מצטבר בין הצדדים, והמשך התיקים האזוריים המורכבים ללא פתרונות ברורים.

מצידו, אמר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ביום שלישי כי השיחות שמטרתן להגיע להסכם סופי בין טהראן לוושינגטון לא יחלו אם האיומים האמריקאים יימשכו, זאת בעקבות איומו של הנשיא טראמפ "לסיים את המשימה" במקרה של אי הגעה להסכם.

עראקצ'י כתב בפוסט ב-X: "המשא ומתן על ההסכם הסופי לא יתחיל אם האיומים יימשכו. כבדו את חתימתכם."

הפוסט של עראקצ'י התייחס להסכם זמני שנחתם על ידי איראן וארצות הברית בחודש שעבר, הקורא לשני הצדדים להימנע מאיום בשימוש בכוח או משימוש בו זה נגד זה.

הצהרותיו של טראמפ חושפות את המשך אימוץ מדיניות "הדיפלומטיה הכפויה", המבוססת על שילוב של משא ומתן ואיום צבאי בו זמנית. אולם, ניסיונות העבר בין וושינגטון לטהראן מצביעים על כך ששיטה זו מובילה לעיתים קרובות לתוצאות הפוכות, שכן היא דוחפת את ההנהגה האיראנית להקשיח עמדות במקום להציע ויתורים. כמו כן, פגיעה בתשתיות אזרחיות, אפילו ברמת האיום, מעלה שאלות משפטיות ומוסריות לגבי התאמת הצהרות כאלה לחוק הבינלאומי, ומערערת את האמון הדרוש להצלחת כל הסכם פוליטי עתידי.

העיתוי הפוליטי של הצהרות אלה משקף ניסיון אמריקאי לשמור על קלפי לחץ לפני כניסה לשלבים רגישים יותר של המשא ומתן. אולם, המשך השימוש בשיח מאיים עלול להעניק לזרם הקיצוני באיראן הצדקות נוספות לדחיית כל פשרה עם וושינגטון, בטענה שארצות הברית עדיין רואה בכוח צבאי את הכלי העיקרי לניהול היחסים עם הרפובליקה האסלאמית. מכאן, שהאיומים עלולים להפוך לגורם מעכב למשא ומתן במקום להיות אמצעי לחיזוק סיכויי הצלחתו.

ההשלכות של האיום בפגיעה בגשרים ומתקני אנרגיה חורגות מגבולות היחסים הבילטרליים בין וושינגטון לטהראן, שכן כל התקפה על מתקנים אלה עלולה להוביל להפרעות כלכליות ואזוריות נרחבות, הכוללות את שוקי הנפט, שרשרות האספקה ​​העולמיות ותנועת השיט במפרץ הפרסי ובמצר הורמוז. כמו כן, פגיעה בתשתיות אזרחיות עלולה לדחוף גורמים אזוריים אחרים להיכנס לעימות באופן ישיר או עקיף, מה שמעלה את הסבירות להתרחבות הסכסוך והפיכתו למשבר אזורי שקשה להכיל אותו פוליטית או צבאית.