שלטונות הכיבוש הישראלי הגבירו את קצב פרויקט ההתנחלות שלהם בגדה המערבית על ידי מתן מעמד חוקי לעשרות מאחזים חקלאיים שסווגו בעבר כבלתי חוקיים. מהלך זה נועד לבסס מציאות דמוגרפית וגיאוגרפית חדשה המשרתת את אסטרטגיית השליטה הכוללת על השטחים הפלסטיניים המסווגים כ'שטח C'.
ההתנחלות 'ארגמן', שהוקמה מצפון לעיר יריחו, מהווה דוגמה להתרחבות זו, והיא משתרעת על שטח של 4,500 דונם מאז הקמתה לאחר הכיבוש ב-1967. התנחלות זו מייצגת את חלוצת ההתיישבות החקלאית שישראל משתמשת בה כאמצעי יעיל להשתלטות על שטחים נרחבים של אדמה עם המספר הנמוך ביותר של מתנחלים.
מנגד, הקהילות הפלסטיניות הסמוכות להתנחלויות אלו סובלות מהיצרות חונקת, שכן שלטונות הכיבוש מסרבים להרחיב את תוכניות המתאר של כפרים כמו 'אל-זבידאת'. יותר מאלפיים פלסטינים חיים בשטח מגורים שאינו עולה על 20 דונם, בעוד עשרות בודדות של מתנחלים נהנים מאלפי דונמים חקלאיים.
שר הביטחון הישראלי, ישראל כץ, הודיע על תחילת מיידית של הליכי הכשרת 140 מאחזים, רובם בעלי אופי חקלאי ומרעה. כץ הדגיש כי החלטה זו נועדה לחזק את הנוכחות היהודית ולהחליש כל ניסיון פלסטיני להתבסס באזורים הנתונים לשליטה ביטחונית ומנהלית ישראלית מלאה.
תהליך ה'הכשרה' משמעותו מתן כיסוי חוקי ולוגיסטי מלא לאתרים אלו, כולל חיבורם לרשתות מים וחשמל וסלילת כבישים המובילים אליהם. מדיניות זו מובילה לסיפוח דה פקטו של שטח 'C', המהווה כ-63% משטח הגדה המערבית, על ידי חיבורו לרשת כבישים אסטרטגית עם העומק הישראלי.
מצידו, גינה דובר הרשות הפלסטינית, נביל אבו רודיינה, צעדים אלו, ותיאר אותם כהסלמה מסוכנת המקבעת את מדיניות ההתרחבות הגזענית. אבו רודיינה ציין כי חוות אלו אינן אלא מאחזים קולוניאליים המבצעים טרור נגד האוכלוסייה המקומית בחסות צבא הכיבוש.
הרשות הפלסטינית דרשה מהממשל האמריקאי להתערב באופן מיידי כדי לעצור מדיניות זו המערערת כל סיכוי להשגת יציבות באזור. היא הדגישה כי כל צורות ההתנחלות בטלות ובלתי חוקיות על פי החוק הבינלאומי והחלטות מועצת הביטחון, ובמיוחד החלטה 2334 הדורשת הפסקת ההתנחלות.
נתוני תנועת 'שלום עכשיו' מצביעים על כך שצעדים אלו יובילו להכפלת מספר ההתנחלויות בגדה המערבית בשיעור של עד 50%. מספר ההתנחלויות קפץ מ-141 בשנת 2022 לכ-210 התנחלויות, מה שמשקף האצה חסרת תקדים בקצב הבנייה בהתנחלויות.
מהלכים אלו מלווים בהקצאת תקציבים ענקיים בסך כ-841 מיליון דולר לחמש השנים הבאות לתמיכה בתשתיות ההתנחלויות. השר בצלאל סמוטריץ' מוביל את מה שמכונה 'תוכנית המיליון', שמטרתה להביא מיליון מתנחלים נוספים לגדה המערבית ולשנות את פני האזור באופן סופי.
על פי הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות, בשנת 2025 לבדה הוקמו 125 מאחזים חקלאיים חדשים ברחבי הגדה. מאחזים אלו מתפרסים על שטחים נרחבים, מה שהוביל לעקירה כפויה של כ-38 קהילות פלסטיניות כתוצאה מהתקפות המתנחלים המתמשכות והנתמכות על ידי הממשלה.
מקורות מקומיים דיווחו כי מיליציות המתנחלים משתמשות ב'טרור רועים' כאמצעי לגרש חקלאים ורועים פלסטינים מאדמותיהם ההיסטוריות. בחודשים האחרונים נרשמו 14 פלסטינים שנהרגו מירי מתנחלים, שכיום מחזיקים בעשרות אלפי כלי נשק בהקלות רשמיות.
רוב המאחזים החקלאיים הללו מרוכזים באזורי בקעת הירדן, המשתרעים מהכפר ברדלה בצפון ועד ים המלח בדרום, בשל פוריות הקרקע ושפע המים. חברות ההתנחלות מנצלות משאבים אלו לגידול תמרים וצמחי מרפא וייצואם לשווקים העולמיים, בעוד הפלסטינים נמנעים מגישה למקורות המים שלהם.
אקדמאים פלסטינים רואים בדפוס התנחלות חדש זה שינוי בתפקיד הממשלתי, כאשר המתנחלים הם אלה שיוזמים את השתלטות על הקרקע. הממשלה מסתפקת לאחר מכן במתן לגיטימציה ושירותים בסיסיים, מה שהופך את המתנחלים ל'חוד החנית' בפרויקט הסיפוח הזוחל.
המשך מדיניות זו מאיים לפרק את מה שנותר מהאחדות הגיאוגרפית של הגדה המערבית ולהפוך כפרים פלסטיניים למובלעות מוקפות בהתנחלויות. משקיפים מדגישים כי 'תוכנית המיליון' נועדה בסופו של דבר לכפות מציאות דמוגרפית שתמנע כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית רציפה גיאוגרפית בעתיד.
כל ההתנחלויות אינן חוקיות בשטח הפלסטיני הכבוש על פי החלטות הלגיטימציה הבינלאומית והחוק הבינלאומי, ובמיוחד החלטה 2334 של מועצת הביטחון.
שתף את דעתך
ישראל מכשירה 140 מאחזים חקלאיים כדי לכפות סיפוח דה פקטו בגדה המערבית