תוכנית ישראלית להרחבת התוקפנות בגדה: תגבורות צבאיות ופרויקטים התיישבותיים גדולים

מערכת הביטחון הישראלית נערכת להשקת שלב חדש של פעולות צבאיות אינטנסיביות בגדה המערבית הכבושה, עם התמקדות מיוחדת במחנות הפליטים בצפון. מהלכים אלו מגיעים בתירוץ של פעולות מנע לקראת עונת החגים היהודיים בספטמבר הקרוב, על רקע הסלמה בהתנגדות בשטח והתרחבות העימותים במחוזות השונים.

על פי הערכות ביטחוניות, ממשלת בנימין נתניהו שואפת להעביר את הכובד הצבאי שוב לזירת הגדה המערבית, תוך ניצול השקט היחסי בחזיתות אחרות. מגמה זו נועדה להשיג רווחים פוליטיים ובחירותיים לקראת הבחירות לכנסת המתוכננות לשנת 2026, באמצעות שמירה על התיק הביטחוני הפלסטיני בראש סדר היום הציבורי.

מקורות עיתונאיים דיווחו כי צה"ל מתכוון לתגבר את פריסתו בשטח כך שמספר הגדודים הפועלים בגדה יגיע ל-26 גדודים, עלייה של שלושה גדודים מהמצב הנוכחי. התגבורות כוללות חטיבות עילית כמו הצנחנים ו'נח"ל', מה שמעיד על היערכות לפעולות צבאיות ממושכות החורגות מהפשיטות השגרתיות הרגילות.

מהלכים צבאיים אלה מתרחשים במקביל לפרויקט התיישבותי ענק שמטרתו לשנות את המפה הדמוגרפית בצפון הגדה המערבית. התוכנית כוללת הקמת 18 התנחלויות חדשות והקמת שמונה בסיסים צבאיים, בצעד שמחזיר נוכחות ישראלית קבועה לאזורים שפונו לפני כשני עשורים במסגרת תוכנית ההתנתקות.

בהקשר קשור, דוחות בינלאומיים חשפו את היקף האסון ההומניטרי הנובע מהפלישות החוזרות ונשנות, כאשר יותר מ-40 אלף פלסטינים נעקרו ממחנות טולכרם, ג'נין ונור שמס. הפעולות הצבאיות גרמו להרס נרחב של תשתיות והריסת עשרות בתים, כחלק ממדיניות שמטרתה להצר את צעדי הנוכחות הפלסטינית.

מצידו, שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי ממשלתו מובילה מהפך היסטורי שמטרתו להביא מיליון מתנחלים לגדה המערבית. סמוטריץ' אישר את אישורן של למעלה מ-100 התנחלויות נוספות והקצאת תקציבים ענקיים לפיתוח תשתיות המשרתות את הפרויקט ההתיישבותי ומקבעות את השליטה על הקרקע.

גורמי ביטחון ישראליים טוענים לקשרים הולכים וגוברים בין כוחות אזוריים כמו איראן וטורקיה לבין קבוצות ההתנגדות בגדה המערבית. מקורות אלה טוענים כי מימון מתבצע באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, בעוד ציוד לחימה מוברח דרך הגבולות המזרחיים, וזה מה שישראל לוקחת כתירוץ להסלמת פעולותיה.

כמו כן, מקורות צבאיים הביעו חשש מהתפתחות יכולות ההתנגדות הפלסטינית, במיוחד בכל הנוגע לאפשרות של שימוש ברחפנים ממולכדים. למרות שעד כה לא נצפה שימוש בפועל בטכניקה זו, הצבא מתייחס לכל רחפן בשמי הגדה כאיום ישיר המחייב תפיסה וחקירה.

התוכנית הצבאית החדשה, שנחשפה על ידי מקורות תקשורת המקורבים לימין, כוללת התמקמות מחדש בהתנחלות 'קדומים' המפונה. משקיפים רואים בקשר זה בין פעולה צבאית והרחבת ההתנחלויות מטרה ליצור מציאות בשטח שקשה יהיה לסגת ממנה בכל הסדרים פוליטיים עתידיים.

שר הביטחון הישראלי ישראל כץ תיאר את מחנות הפליטים כ'מחנות טרור', והודיע על כוונת הצבא להרחיב את מעגל היעדים כך שיכלול אזורים חדשים. הצהרות אלה נועדו לסלול את הדרך לגל חדש של פלישות שעשויות לפגוע במרכזי כובד פלסטיניים שלא חוו הסלמה משמעותית בחודשים האחרונים.

במסגרת ההידוק הכלכלי, פיקוד מרכז בצה"ל מנהל קמפיין לרדיפת מקורות מימון של הפלגים הפלסטיניים והחרמת חומרים 'דו-שימושיים'. צעדים אלה כללו החרמת דשנים חקלאיים וחומרים אזרחיים, בטענה לאפשרות השימוש בהם לייצור חומרי נפץ, מה שמחמיר את סבלם של החקלאים והתושבים.

מערכת הביטחון מציבה את האסירים המשוחררים תחת פיקוח הדוק, כאשר היא מבצעת פשיטות חוזרות ונשנות על בתיהם בשכם, חברון ורמאללה כדי להעביר מסרים אזהרה. דוחות מודיעיניים טוענים כי המשוחררים מהווים את המניע העיקרי לבנייה מחדש של תאים חמושים, וזה מה שמצדיק את המשך רדיפתם והתעללות בהם.

אנליסטים רואים כי צמצום הפעולות בחזית הצפונית עם לבנון אפשר לצה"ל למשוך יחידות סדירות ולהפנות אותן לגדה המערבית. עודף זה בכוח אדם צבאי משמש כעת ליישום חזון הימין הקיצוני להכרעה בשטח באמצעות עקירה כפויה והרחבת מוקדי ההתיישבות.

החששות הישראליים נותרו קיימים מפני התפוצצות כוללת של המצב, במיוחד במקרה של ביצוע פעולות איכותיות החורגות מקו המגע. פיקוד הצבא רואה בגדה מצב של פוטנציאל גבוה להתפוצצות, מה שהופך כל חיכוך בשטח לניצוץ לעימות רחב שישראל עלולה שלא להיות מסוגלת להכיל את השלכותיו.

"אנחנו רוצים להביא מיליון מתנחלים ליהודה ושומרון כדי שחמאס לא ישלוט בה, והמדיניות הנוכחית שינתה את פני האזור באופן דרמטי."