קמפיין הסתה ישראלי מכוון למותג 'פראדה' ולשגרירו הפלסטיני בגלל שרשרת 'מפת פלסטין'

פלטפורמות המדיה החברתית היו עדות לגל תקיפות נרחב נגד בית האופנה האיטלקי המפורסם 'פראדה', לאחר שהזמר הפלסטיני מרואן עבד אל-חמיד, הידוע בכינויו 'סנט ליוואנט', הופיע כפנים פרסומיות ושגריר של המותג. המתיחות הזו הגיעה לאחר שהחשבון הרשמי של החברה פרסם סרטון של האמן במהלך תצוגת אופנת הגברים במילאנו, שם הופיע כשהוא עונד שרשרת המגלמת את מפת פלסטין ההיסטורית.

חשבונות התומכים בכיבוש הישראלי ראו בהופעת השרשרת מסר פוליטי הקורא למה שהם תיארו כ'מחיקת ישראל', בטענה שהמפה הכוללת את הארץ מהנהר ועד הים מהווה הסתה ישירה. העניין לא הסתכם בביקורת על הסמל הוויזואלי, אלא הקמפיין התרחב וכלל האשמות נגד המותג העולמי באימוץ עמדות פוליטיות אנטישמיות וקריאות מפורשות לחרם על מוצריו.

מקורות מעורים דיווחו כי המחלוקת החלה מיד עם השקת תגית תצוגת האופנה לאביב-קיץ 2027, כאשר התגובות בעברית ובאנגלית התמקדו בפרטי הופעתו של סנט ליוואנט. חשבונות אלה טענו כי פראדה מקדמת מוצר הנושא 'מפה מזויפת', מה שנחשב בעיניהם 'אגרוף בבטן' ואכזבה עמוקה לתומכי הכיבוש ברחבי העולם.

הקמפיין הדיגיטלי התפתח לכיוון חריף יותר, כאשר דמויות משפיעות דרשו מבית 'פראדה' להבהיר את עמדתה הרשמית לגבי בחירת אמן פלסטיני כשגריר שלה. חלק מהפרסומים אף הרחיקו לכת וראו בצעד זה הכרזה מפורשת על מגמות החברה, מה שהוביל לגל של תגובות שהסתיימו בביטויי פרידה מהמותג כמעין מחאה צרכנית.

הלחצים לא נעצרו בגבולות השרשרת, אלא החשבונות המסיתים העלו עמדות קודמות של האמן מרואן עבד אל-חמיד הנוגעות לרצועת עזה ולסוגיה הפלסטינית. המסיתים ניסו לקשור את שמו של האמן לאירועי אמסטרדם שהתרחשו בסוף 2024, בניסיון למסגר את הופעתו העולמית כתמיכה במה שהם מתארים כאלימות או עוינות כלפי יהודים.

דובר ממשלת ישראל לשעבר, אילון לוי, השתתף בקמפיין ההסתה באמצעות פרסום מחדש של תמונות האמן עם תגובה סרקסטית בהשראת סרט מפורסם, באומרו: 'לפעמים השטן לובש פראדה'. סוג זה של שיח נועד להפעיל לחץ מוסרי ופוליטי על חברות עולמיות כדי להרתיע אותן משיתוף פעולה עם דמויות פלסטיניות משפיעות.

ניתוח טכני של רשת האינטראקציה הראה שהקמפיין לא היה ספונטני, אלא הובל על ידי חשבונות מאורגנים הפועלים לניטור מה שהם מכנים 'אנטישמיות'. חשבונות אלה התפזרו בין מספר שפות, כולל איטלקית, גרמנית ועברית, מה שמעיד על ניסיון לבינאום הלחץ על החברה האיטלקית בשווקיה האירופיים העיקריים.

באיטליה, פרסומים בשפה המקומית האשימו את בית 'פראדה' בקידום סמלים פוליטיים הקוראים להסרת ישראל באמצעות שגרירה החדש. בגרמניה, חזרה אותה נרטיב הרואה במפת פלסטין ההיסטורית סמל בלתי קביל בזירה הבינלאומית, ודרשו מהחברה לבחון מחדש את חוזי הפרסום שלה באופן מיידי.

נתוני קוד פתוח חשפו כי החשבון הרשמי של 'פראדה' הפך לצומת הגדול ביותר ברשת האינטראקציה, לא כצד משתתף אלא כיעד ישיר לאלפי תגובות וציטוטים. טקטיקה דיגיטלית זו נועדה להציף את חשבונות המותג בביקורת כדי לדחוף אותה להתנצל או לבטל את שיתוף הפעולה עם האמן הפלסטיני.

שמות כמו 'הן מזיג' ו'היידי בכרם' בלטו כגורמים פעילים בקידום נרטיב זה והרחבת תפוצתו בקרב עוקבים מערביים. חשבונות אלה פעלו להפוך פרט קטן בתצוגת אופנה לסוגיה ציבורית בינלאומית הנוגעת לסכסוך במזרח התיכון, והזהירו מפני השלכות 'פוליטיזציה של האופנה'.

האמן סנט ליוואנט, יליד ירושלים ובעל שורשים מעזה וירדן, ידוע בעמדותיו הברורות התומכות בזכויות העם הפלסטיני בשיריו ובהצהרותיו. נראה כי הגעתו לפלטפורמה עולמית כמו 'פראדה' עוררה את חמתם של החוגים התומכים בכיבוש, המבקשים להעלים את הנרטיב הפלסטיני מהמרחבים התרבותיים והאסתטיים.

הקמפיין, שכלל יותר מ-2800 פרסומים, ניסה להפעיל 'טרור אינטלקטואלי' על מותגים המעניקים מקום ליוצרים פלסטינים. האינטראקציות כללו מסרים ישירים לארגונים בינלאומיים הדורשים מהם להתערב נגד מה שהם תיארו כ'קידום אג'נדות קיצוניות' דרך חזית האופנה העילית.

למרות הלחצים הגדולים, 'פראדה' לא פרסמה עד כה הודעה רשמית החוזרת בה מבחירת סנט ליוואנט, מה שנחשב על ידי פעילים פלסטינים כעמידה איתנה מול ניסיונות הביטול. משקיפים מדגישים כי קמפיין זה משקף את החשש הישראלי הגובר מחדירת סמלים לאומיים פלסטיניים לתרבות הפופולרית העולמית.

שרשרת 'פלסטין ההיסטורית' נותרה סמל זהות עבור מיליוני פלסטינים ותומכי עניינם ברחבי העולם, למרות ניסיונות להפליל אותה. אירוע זה חושף את היקף האתגרים העומדים בפני אמנים פלסטינים בזירה הבינלאומית, כאשר האשמות פוליטיות רודפות אותם גם בתחומי האמנות והאופנה.

לפעמים השטן לובש פראדה... תגובה סרקסטית של אילון לוי בניסיון לקשור את המותג לעמדות פוליטיות עוינות לכיבוש.