תחקיר עיתונאי עדכני חשף הסלמה בקצב ההתנחלויות בגדה המערבית הכבושה, כאשר ממשלת הכיבוש החלה בבניית 103 מאחזים חדשים תחת הכינוי 'חוקיים'. מהלך שיטתי זה נועד לכפות עובדות גיאוגרפיות ודמוגרפיות שיהיה קשה לשנותן בעתיד, ובכך למעשה לחסל כל סיכוי ליישום פתרון שתי המדינות.
מקורות תקשורת ציינו כי הכיבוש מקדם תוכנית אסטרטגית לייהוד הגדה באמצעות פיזור התנחלויות באתרים חיוניים ורגישים. מומחים סבורים כי התפשטות התנחלויות זו תוכננה להיות מכשול קבוע בפני כל הסדר מדיני אפשרי, כך שיהיה קשה לכל ממשלה עתידית לסגת משינויים רדיקליים אלה בשטח.
מהלכים אלה הם תרגום ממשי להצהרות של שרים קיצוניים בממשלה, ובראשם בצלאל סמוטריץ', שאישר כי המדינה הפלסטינית נמחקת מהמציאות באמצעות פעולות בשטח. סמוטריץ' ראה בכל יחידת דיור חדשה הנבנית בגדה כיתד נוסף בארון הקבורה של השאיפות הלאומיות הפלסטיניות.
הסכנה של ערעור פתרון שתי המדינות אינה מוגבלת רק למעשי הימין הקיצוני, אלא מתרחבת וכוללת היעדר חזון מדיני חלופי במחנה האופוזיציה בישראל. ממשלות קודמות הסתפקו בניהול הסכסוך והסלמת הפעולות הצבאיות בגדה המערבית, ובכך סיפקו כיסוי להמשך ההתפשטות ההתנחלותית בשתיקה.
'חוות המרעה' בולטות ככלי אסטרטגי חדש לעיצוב מחדש של הגיאופוליטיקה בגדה המערבית, כאשר הן הפכו מיוזמות פרטיות למדיניות ממשלתית נתמכת. חוות אלה מקבלות תמיכה כספית, משפטית וביטחונית נרחבת, כחלק מחזון הכיבוש לביטחון תזונתי ארוך טווח עד שנת 2050.
מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, פיתחה תנועת ההתנחלויות את מודל המאחזים והחוות כדי לעקוף לחצים בינלאומיים וירידה בבנייה הרשמית. קריאתו של אריאל שרון בשנת 1999 להשתלט על הגבעות היוותה נקודת מפנה מכרעת, כאשר המדינה סיפקה תמיכה לוגיסטית למתנחלים כדי לשלוט על הגבהים האסטרטגיים.
חוות 'גבעת עולם' שהוקמה בשנת 1996 נחשבת למודל הראשון שעל בסיסו התפשטו חוות ההתנחלויות באזורים שונים בגדה. חוות אלה הפכו לחממה למה שמכונה 'נוער הגבעות', קבוצות המבצעות תקיפות שיטתיות נגד פלסטינים כדי לגרשם מאדמותיהם.
הנתונים מצביעים על כך שחוות אלה צברו חשיבות כפולה לאחר שנת 2009, כחלק מתוכנית נגד פרויקטי בנייה ומוסדות פלסטיניים. המתנחלים שואפים באמצעותן למנוע כל התרחבות עירונית פלסטינית באזורים הפתוחים, ולבסס שליטה ישראלית מלאה על משאבי הטבע.
באזור בקעת הירדן, הואצה התפשטות המאחזים בסמוך לאזורי אימונים צבאיים ושמורות טבע מאז שנת 2016. מספר חוות אלה הגיע לכ-130 חוות השולטות כיום על למעלה מ-780 אלף דונם, שהם כמחצית משטח מה שהכיבוש מסווג כשטחי מדינה.
בהתפתחות מסוכנת, המנהל האזרחי של הכיבוש הקצה כ-16 אלף דונם נוספים לחוות אלה בפברואר 2025. ישויות התנחלותיות אלה ממלאות תפקיד מרכזי בהפחדת קהילות בדואיות פלסטיניות ובאילוצן לעזוב בכפייה את שטחי המרעה ההיסטוריים שלהן באמצעות אלימות ואיומים מתמשכים.
הדיווחים חושפים את שילובן ההדרגתי של חוות אלה במערכת הכלכלית והחקלאית של הכיבוש, כאשר הן הפכו לפרויקטים השקעתיים המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות. שרים קיצוניים, כמו אבי דיכטר, מפקחים על מתן כיסוי רשמי לפרויקטים אלה, ומדגישים כי המדיניות החקלאית אינה מכירה עוד בגבולות הקו הירוק.
במהלך ביקורים בשטח בהתנחלויות, הצהירו גורמים בממשלת הכיבוש כי התמיכה הממשלתית מתרחבת מהים עד הנהר ללא הבחנה. מגמה זו משקפת רצון אמיתי למחוק את ההבדלים המשפטיים בין השטחים הכבושים בשנת 1948 לאלה שנכבשו בשנת 1967, כהכנה לסיפוח בפועל של הגדה המערבית.
מצד שני, חוקרים ומפקדים לשעבר בצבא הכיבוש מזהירים כי מדיניות זו מובילה את ישראל למציאות של 'מדינה אחת' לא דמוקרטית. אלה סבורים כי חיסול פתרון שתי המדינות יחזיר את הסכסוך לנקודת ההתחלה שלו בשנת 1948, ובכך יאיים על הזהות שישראל שואפת לשמר בפני העולם.
משקיפים מדגישים כי המשך ההתנחלויות יהפוך את ישראל בסופו של דבר למשטר אפרטהייד שבו מיעוט שולט על רוב אוכלוסייה. מנהיגים לשעבר הזהירו כי מציאות זו לא תעמוד בפני הלחצים הבינלאומיים הגוברים, ועלולה להסתיים בשינויים דמוגרפיים ומדיניים שאינם משרתים את הפרויקט הציוני בטווח הארוך.
כל התנחלות, כל שכונה וכל יחידת דיור היא מסמר נוסף בארון הקבורה של רעיון המדינה הפלסטינית.
שתף את דעתך
תחקיר חושף תוכניות כיבוש לקבור את פתרון שתי המדינות באמצעות 103 מאחזים חדשים