מהלכים ישראליים מפתיעים להחייאת תוכניות עקירת תושבי עזה תחת מסווה 'הגירה מרצון'

סוגיית עקירת הפלסטינים מרצועת עזה שבה לכותרות הזירה הפוליטית והביטחונית בישראל, כאשר מקורות תקשורתיים חשפו מהלכים אינטנסיביים בהובלת ראש המועצה לביטחון לאומי החדש, שמואל בן עזרא. מהלכים אלו עוררו תדהמה בקרב הממסד הביטחוני לאור עיתויים הרגיש, במיוחד לאחר הקריאה לישיבת חירום לדון במה שמכונה 'עידוד הגירה מרצון'.

הישיבה, בראשות בן עזרא, כללה השתתפות רחבה של נציגי משרד הביטחון וצה"ל, בנוסף למפקדים מהמוסד ומהשב"כ. צעד זה מגיע כשבועיים בלבד לאחר כניסתו של בן עזרא לתפקידו במקומו של צחי הנגבי, שפוטר באוקטובר אשתקד, מה שמעיד על כיוונים חדשים בניהול תיק זה.

במהלך הדיונים, נציגי המוסד הודו בקיומם של מכשולים מהותיים המונעים את יישום התוכניות הללו בשטח. המקורות אישרו כי המוסד לא הצליח עד כה למצוא אף מדינה בעולם שתביע נכונות ממשית לקלוט מאות אלפי תושבים מהרצועה, מה שמציב את התוכנית במבוי סתום לוגיסטי ופוליטי גדול.

גורמים ביטחוניים הביעו הפתעה מהמהירות שבה הועלה התיק מחדש, כאשר הדיונים סביב 'הגירה מרצון' הופסקו לפני חודשים ארוכים. משקיפים רואים בקריאה למפקדי גופי הביטחון באופן זה סימן ללחצים פוליטיים עליונים להחיות פרויקט שתואר בעבר כבלתי ניתן ליישום.

במסגרת החיפוש אחר מניעי מהלך זה, ציטטו מקורות גורמי ביטחון ששללו שינוי בינלאומי כלשהו שיאפשר צעד זה ללא תיאום מורכב. עם זאת, עלתה השערה כי החייאת התוכנית עשויה להיות קשורה להבנות סודיות שהתקיימו לאחרונה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

ההערכות מצביעות על כך שוושינגטון אולי העניקה אור ירוק מרומז למהלכים אלה כסוג של 'פיצוי' לישראל על ויתורים שנתנה בתיקים אזוריים אחרים, ובמיוחד בנוגע להסכם עם איראן. קישור זה בין התיקים משקף את מורכבות החישובים הפוליטיים השולטים בגורל רצועת עזה במסדרונות קבלת ההחלטות הבינלאומיות.

מצדו, גורם פוליטי בכנסת המעיט בערכם המעשי של מהלכים אלה, ותיאר אותם כחסרי הכיסוי הבינלאומי והפוליטי הנדרש. המקור הדגיש כי הדחייה הערבית המוחלטת והעמדה הבינלאומית המאוחדת נגד העקירה הופכות תוכניות אלה לכלי בלבד שנתניהו משתמש בו לצריכה פנימית או לתמרון פוליטי.

שר הביטחון ישראל כץ השמיע הצהרות שבהן הבטיח ליישם את תוכנית העקירה, והדגיש כי 'הכל יקרה בזמנו'. למרות הקמת 'מנהלת המעבר מרצון של תושבי עזה' מוקדם יותר בשנת 2025, גוף זה לא רשם צעדים מעשיים מוחשיים בשטח מאז הקמתו, ונשאר מבנה מנהלי בלבד ללא תוצאות.

בניסיונות קודמים, דיווחים חשפו כי קרולין גליק, יועצת נתניהו לעניינים בינלאומיים, קיימה מגעים עם גורמים אפריקאים כמו 'סומלילנד' והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מגעים אלה נועדו למצוא דריסת רגל לפלסטינים העקורים, אך מאמצים אלה נכשלו ולא הניבו הסכמים רשמיים כלשהם.

מהלכים אלה מצטלבים עם הצעת 'ריביירת עזה' שקידם דונלד טראמפ, הקובעת להפוך את הרצועה לאזור תיירות יוקרתי לאחר פינויה מתושביה. תפיסה זו מסתמכת בעיקר על הרעיון של העברת הפלסטינים למדינות שלישיות, כאשר ארצות הברית תפקח באופן מלא על ניהול ושיקום האזור.

במקביל, ארגוני ימין קיצוני כמו ארגון 'עד כאן' פעילים בארגון נסיעות חשאיות להעברת מספרים מוגבלים של פלסטינים למדינות כמו דרום אפריקה ואינדונזיה. ארגונים אלה משתמשים בעמותות מתווכות כדי להסתיר את קשרם הישיר לכיבוש, בניסיון ליצור מציאות דמוגרפית חדשה, גם אם השפעתה עדיין מוגבלת.

מהלך זה מגיע בתקופה שבה רצועת עזה סובלת מאסון הומניטרי חסר תקדים, כאשר התוקפנות המתמשכת מאז אוקטובר 2023 הותירה למעלה מ-73 אלף הרוגים והרס עצום בתשתיות. שלטונות הכיבוש מהמרים כי מדיניות 'האדמה החרוכה' והגיהינום היומיומי עשויים לדחוף את התושבים לחפש מוצא כפוי תחת השם 'הגירה'.

למרות כל הלחצים הללו, הפלסטינים ברצועת עזה ממשיכים להפגין את דבקותם באדמתם ואת דחייתם המוחלטת לכל פרויקטי העקירה, בין אם בכפייה ובין אם תחת שמות 'מרצון'. תושבי עזה מדגישים כי הישארות במחנות ובבתים ההרוסים נותרה האפשרות היחידה מול תוכניות הטיהור האתני שישראל מנסה לכפות.

לסיכום, פרויקט העקירה הישראלי ממשיך להיתקל בחומה בצורה של דחייה פלסטינית, ערבית ובינלאומית, למרות הניסיונות החוזרים ונשנים להחיותו. המהלכים האחרונים של המועצה לביטחון לאומי בישראל נשארים אינדיקציה להמשך המנטליות הביטחונית בחיפוש אחר פתרונות דמוגרפיים רדיקליים החורגים מזכויות האדם והחוקים הבינלאומיים.

צעד זה חסר תועלת פוליטית ובינלאומית, במיוחד עם הדחייה המוחלטת מצד המדינות הערביות והקהילה הבינלאומית, אך נתניהו מוצא בו הצדקה משכנעת.