צבא הכיבוש הישראלי ממשיך לנקוט במדיניות הטעיה כלפי הקהילה הבינלאומית, באמצעות המשך ביצוע מעשי טבח ברצועת עזה ובלבנון למרות ההכרזות החוזרות ונשנות על הסכמי הפסקת אש. פרקטיקות אלו משקפות את אי-מחויבותה של תל אביב להבנות אמיתיות כלשהן, שכן היא ממשיכה בפעולות הרג והרס באזורים שסווגו בעבר כבטוחים.
בסטטיסטיקה עדכנית שפורסמה על ידי משרד ההסברה הממשלתי, חשפו מקורות כי הפרות הכיבוש להסכם הפסקת האש ברצועת עזה הגיעו לכ-3338 הפרות. הפרות אש אלו הביאו למותם של למעלה מאלף הרוגים ולפציעתם של למעלה מ-3249 אזרחים, בנוסף למעצרם של עשרות פלסטינים באזורים שונים.
בשטח, צבא הכיבוש פועל להרחבת מה שמכונה 'הקו הצהוב' ולהשתלטות על שטחים נוספים מאדמות רצועת עזה, כאשר דיווחים מצביעים על שליטתו כיום על למעלה מ-60% משטח הרצועה. זאת במקביל למהלכים דומים בדרום לבנון, שם הכיבוש שואף לכפות מציאות גיאוגרפית חדשה בתירוץ הקמת אזור חיץ.
המומחה לענייני ישראל, אמטנס שחאדה, סבור כי מדינת הכיבוש מתייחסת להסכמי ההפוגה על פי פרשנויותיה שלה, המעניקות לה חופש פעולה צבאי. שלטונות הכיבוש טוענים כי הסכמים אלו אינם מונעים מהם לבצע מכות מנע להסרת מה שהם מכנים 'איומים ביטחוניים עתידיים' או הגנה עצמית.
שחאדה ציין כי ישראל ממשיכה במלחמתה בעזה בקצב שלעיתים עשוי להיראות נמוך יותר, אך היא נמשכת במהותה בשל היעדר לחץ בינלאומי או ערבי אמיתי שיאלץ אותה לעצור. הוא הסביר כי הכיבוש מנסה לתמרן בחזית הלבנונית כדי להרוויח זמן ולחפש 'תמונת ניצחון' שחסרה לו מאז תחילת העימותים הצבאיים.
בהקשר המשבר הפנימי, הדגישו אנליסטים כי בנימין נתניהו וקואליציית הממשלה שלו נמצאים במבוי סתום אסטרטגי בשל אי-השגת יעדי המלחמה העיקריים בעזה או בלבנון. למרות היקף ההרס העצום שהותיר המכונה הצבאית, ההישגים הצבאיים לא תורגמו לרווחים פוליטיים שיבטיחו את יציבות הממשלה הישראלית.
ישראל שואפת לכפות משוואה חדשה המבוססת על 'חופש פעולה צבאי' כדי לפגוע בכל ניסיונות לשיקום יכולות ההתנגדות בעזה או חיזבאללה בלבנון. עם זאת, משוואה זו נתקלת בסירוב בשטח, בעוד תל אביב מהמרת על מרווח הזמן העומד לרשותה לפני כל שינוי בממשל האמריקאי.
מצדו, הסביר המומחה לענייני פלסטין וישראל, חסן לאפי, כי הבנת המדיניות הישראלית הנוכחית דורשת צלילה לאישיותו של נתניהו ושיקוליו האישיים. לאחר אירועי השבעה באוקטובר, נתניהו אובססיבי לשיקום תדמיתו בפני קהלו הימני הקיצוני, המתנגד לכל נסיגה צבאית.
לאפי ציין כי וושינגטון אינה עוד הגורם היחיד המשפיע על החלטות נתניהו, אלא סקרי דעת הקהל הפנימיים הם המניע העיקרי לצעדיו. הוא מבין שעתידו הפוליטי יוכרע בקלפיות הישראליות ולא בבית הלבן, מה שדוחף אותו לנקוט עמדות נוקשות כדי לרצות את בסיס הבוחרים שלו.
ראש ממשלת הכיבוש מתנגד לעיתים בכוונה לרצונות האמריקאים כדי להצטייר כמנהיג חזק המסוגל לומר 'לא' לבעלת הברית הגדולה ביותר כשמדובר בביטחון ישראל. מסר זה זוכה לתהודה רחבה בקרב הימין הישראלי, השואף לבנות מדינה שתכפה את רצונה ללא כניעה ללחצים חיצוניים, מה שמסביר את ההסלמה המתמשכת.
כמו כן, נתניהו מבין עובדה קשה לפיה הישארותו בשלטון היא הערובה היחידה לחסינותו הפוליטית והמשפטית, שכן אובדן תפקידו משמעו התמודדות עם משפטים ובידוד. לכן, הוא מעדיף להמשיך באופציית ההסלמה הצבאית ובתמרון בהסכמים פוליטיים כדי להבטיח את הארכת תקופת שלטונו.
לסיכום, הכיבוש ממשיך לדחוק מאות אלפי עקורים בעזה לשטחים צרים מאוד, תוך המשך הפעולות הצבאיות המכוונות לתשתיות ולמה שנותר מאמצעי הקיום. ההימור נשאר על לחצים בינלאומיים אמיתיים לעצור את ההפרות הללו החורגות מכל האמנות והנורמות הבינלאומיות.
ישראל פועלת מתוך הפרשנות שהיא רוצה להסכם הפסקת האש, בטענה שהוא אינו מונע ממנה לבצע תקיפות בטענה להסרת איומים עתידיים.
שתף את דעתך
הפרות הכיבוש בעזה ובלבנון: אלף הרוגים והרחבת התנחלויות בחסות 'ההפוגה'