העיר חברון עדה להסלמה התיישבותית חסרת תקדים בעקבות החלטות שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ', שהורו על שלילת סמכויות עיריית חברון בתחומי התכנון והבנייה. צעד זה עורר חששות נרחבים בקרב תושבי העיר העתיקה, המתמודדים עם הגבלות יומיומיות ותקיפות מתמשכות שמטרתן לדחוק אותם לעזיבה כפויה מבתיהם ומרכושם ההיסטורי.\n\nרשויות הכיבוש החלו בפועל בביצוע עבודות בנייה ותוספות לישיבה התלמודית הידועה בשם 'שבי חברון' הממוקמת בתוך ההתנחלות 'בית רומנו'. פרויקט התיישבותי זה הוקם במקור בתוך בניין בית הספר ההיסטורי 'אוסאמה בן מונקד' מאז 1983, והוא מהווה כיום חוד חנית בניסיונות להשתלטות מלאה על לב העיר העתיקה.\n\nמשקיפים מזהירים כי צעדים אלה מהווים למעשה סיום להסכם חברון שנחתם בינואר 1997, שחילק את העיר לשני אזורים: 'H1' ו-'H2'. בעוד שהאזור הראשון נתון לשליטה פלסטינית, האזור השני נמצא תחת שליטת הכיבוש, והוא זה שחווה כיום את פעולות היהוד והשינוי הדמוגרפי השיטתי האכזריות ביותר.\n\nמקורות מקומיים דיווחו כי עבודות ההרחבה בישיבה החלו לפני כחודשיים בכניסה לעיר העתיקה, מה שמאיים בסגירה מוחלטת של הדרך המובילה למערת המכפלה. הרחבה זו נועדה לספק דיור לכ-200 מתנחלים, בתמורה לשלילת זכותם הבסיסית של אלפי פלסטינים לתנועה ולגישה לבתיהם ולעסקיהם.\n\nהפעיל עיסא עמרו הדגיש כי הסכנה טמונה בבידודם של כ-50 אלף פלסטינים המתגוררים באזור הנתון לשליטה ישראלית, והגברת סבלם היומיומי באמצעות מחסומים ושערים צבאיים. עמרו ראה בהצהרות סמוטריץ' הכשרה למציאות של טיהור אתני שהחלה לפני שנים, והתגברה באופן מטורף לאחר התוקפנות האחרונה על רצועת עזה.\n\nנתונים מהשטח מצביעים על כך שהכיבוש שואף להשתלט על 'נכסי נפקדים' בעיר העתיקה כדי להפוך אותם למוקדי התיישבות חדשים. מהלכים אלה מתרחשים במקביל לסגירת הכניסות הדרומיות למערת המכפלה, מה שהוביל לירידה חדה במספר המתפללים, שהגיעה ל-80%, בניסיון ברור לכפות ריבונות מלאה על המסגד.\n\nבמישור המשפטי, עיריית חברון ניהלה מאבקים ארוכים בפני בתי המשפט של הכיבוש כדי לשמור על הבעלות על המבנים ההיסטוריים, ולמרות פסקי דין המוכיחים את בעלות הפלסטינים על חלק מהנכסים, הכיבוש עוקף החלטות אלה. המתנחלים מנצלים פרצות משפטיות כדי להשתלט על גגות הבניינים ועל השטחים הסובבים אותם, בתמיכת החלטות פוליטיות של הממשלה הימנית הקיצונית.\n\nהחוקר המשפטי הישאם אל-שרבאתי הסביר כי הוספת כל מוקד התיישבותי משמעותה בהכרח הגדלת מספר המתנחלים החמושים והגברת הנוכחות הצבאית להגנתם. מציאות זו מתורגמת בשטח לעוד סגירות והגבלות שמטרתן לצמצם את הנוכחות הפלסטינית לרמותיה הנמוכות ביותר, וליצור רצף גאוגרפי בין ההתנחלויות המבודדות.\n\nההפרות לא הוגבלו לאזור 'H2', אלא התרחבו לכלול השתלטות על אדמות בהר הרחמים המסווגות כחלק מאזורי השליטה הפלסטינית 'H1'. התפשטות זו מצביעה על רצון הכיבוש לעקוף את כל ההסכמים שנחתמו בעבר, ולכפות מדיניות של עובדות בשטח בכוח הנשק ובחקיקה הגזענית החדשה.\n\nתושבי השכונות הדרומיות בחברון סובלים מקושי רב להגיע למרכז עירם, שכן הם נאלצים לעבור מרחקים ארוכים עקב סגירת הדרכים הישירות. מדיניות זו נועדה לבודד את השכונות זו מזו ולהרוס את המרקם החברתי והכלכלי של העיר, מה שדוחף סוחרים ותושבים להגירה מרצון תחת לחץ הצורך והביטחון.\n\nמצדו, ראש עיריית חברון, יוסף אל-ג'עברי, הצהיר כי העירייה לא קיבלה הודעה רשמית על החלטות שלילת הסמכויות, אך העובדות בשטח מאשרות קיומה של מתקפה התיישבותית אכזרית. אל-ג'עברי הדגיש כי ישראל מנסה להעניק תוקף חוקי כוזב לפעולותיה, והדגיש כי צעדים אלה חסרי כל לגיטימציה על פי המשפט הבינלאומי וההסכמים שנחתמו.\n\nאל-ג'עברי ראה בקריאות סמוטריץ' לביטול הסכם חברון כגינוי לזכויות הפלסטינים כחלק מתעמולת בחירות שמטרתה לרצות את קיצוני המתנחלים. הוא ציין כי הסכסוך בחברון עבר לשלב העימות הישיר על סמכויות וקיום, כאשר רשויות הכיבוש מכוונות באופן גלוי למבני העירייה ולמתקניה החיוניים.\n\nעיריית חברון שואפת כעת להסלים את הנושא בינלאומית באמצעות יצירת קשר עם אונסק"ו ועם עיריות עולמיות עמן היא מקושרת בהסכמי ערים תאומות. מהלכים אלה נועדו לחשוף את המעשים הישראליים המכוונים לעיר הרשומה ברשימת אתרי המורשת העולמית, ולדרוש מהקהילה הבינלאומית להתערב באופן מיידי כדי לעצור את פעולות היהוד.\n\nבסיום הדרישות הפלסטיניות, הפעילים הלאומיים בחברון הדגישו את הצורך בהחזרת כוח הנוכחות הבינלאומית הזמנית (TIPH) כדי להגן על אזרחים מפני תקיפות מתנחלים. כמו כן, הם קראו לאיחוד האירופי לשלוח משקיפים בינלאומיים לתיעוד ההפרות היומיומיות, והדגישו כי השתיקה הבינלאומית מעודדת את הכיבוש להמשיך במדיניות הטיהור האתני.\n\nישראל החליטה להפסיק את סמכויות העירייה כדי להעניק תוקף חוקי לכל פעולותיה בתוך חברון, אך הדבר אינו מגן עליה בפני המשפט הבינלאומי.
שתף את דעתך
הכיבוש מתחיל להרחיב מאחזים בחברון וחושש מערעור הסכם 1997