מקורות תקשורת עבריים חשפו משבר אמון הולך וגובר בין תל אביב לוושינגטון, לאחר שדחיית הממשל האמריקאי בקשה רשמית שהגישה ממשלת ישראל לעיין בתוכן מזכר ההבנות שנחתם עם איראן. דחייה זו מגיעה בתקופה רגישה ביותר, כאשר הצדדים המעורבים מתכוננים לחתום על ההסכם הצפוי ביום שישי הקרוב בשוויץ, מה שמותיר את הצד הישראלי במצב של אי ודאות לגבי הנוסח הסופי של המזכר.
דיווחים עיתונאיים ציינו כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר את כוונתו לבדוק את המסמך בקפדנות רבה, והבטיח לקרוא אותו 'מילה במילה' לפני החתימה הסופית, אך נמנע מלקבוע מועד לפרסום הפרטים לציבור. בהיעדר מידע רשמי, דלפו הדלפות איראניות המצביעות על כך שההסכם מורכב מ-14 סעיפים עיקריים, שמטרתם להפחית את ההסלמה הכוללת באזור ולסיים את מצב העוינות המתמשך.
הסעיפים המופצים כוללים התחייבויות הדדיות להפסקת פעולות האיבה בין טהראן לוושינגטון ובעלות בריתן, עם התייחסות ברורה לכך שהזירה הלבנונית כלולה בהרגעת המצב. ההסכם קובע גם התחייבות איראנית מפורשת שלא לפתח או להחזיק נשק גרעיני, ופתיחת תיק העשרת האורניום לדיון טכני כדי להבטיח שתוכנית הגרעין תישאר במסגרת השלום המוסכמת במהלך תקופת המשא ומתן.
במישור הכלכלי והימי, המזכר מציע לא להטיל סנקציות חדשות על טהראן ולהקל את ההגבלות על נמלי איראן, בנוסף להסדרים ביטחוניים להבטחת חופש השיט במצר הורמוז למשך 60 יום ללא עמלות. ההבנות כוללות גם מתן גישה לנכסים איראניים מוקפאים לשימוש ביישום סעיפי ההסכם, עם אפשרות להקמת קרן בינלאומית לשיקום איראן במקרה של הגעה להסדר סופי.
בתגובה זועמת, מיהרה ההנהגה הפוליטית בישראל להכריז על אי הכרתה בכל הבנות שלא הייתה שותפה בניסוחן, כאשר שר החינוך יואב קיש הדגיש כי ארצו אינה צד להסכם זה ולא תהיה מחויבת לסעיפיו. קיש הדגיש כי הפעולות הצבאיות בעומק לבנון יימשכו בהתאם לאינטרסים הביטחוניים של ישראל, ללא קשר למסלולים הדיפלומטיים שמובילה וושינגטון.
מצידו, שגריר ישראל בוושינגטון, יחיאל ליטר, הצהיר כי צה"ל אינו מתכוון לסגת מדרום לבנון בשלב זה, ותיאר את הכללת התיק הלבנוני בהסכם הגרעין כצעד 'לא מועיל'. ליטר ציין כי לישראל אין את התמונה המלאה של המתרחש מאחורי הקלעים בשוויץ, מה שמחזק את חששות תל אביב מכך שוושינגטון תעניק ויתורים שיפגעו בביטחונה הישיר.
התגובות הישראליות לא הסתכמו בהצהרות פוליטיות בלבד, אלא התרחבו לאיומים צבאיים ישירים שהשמיע שר האנרגיה אלי כהן, שהזהיר כי כל חידוש של הפעילות הגרעינית האיראנית ייתקל בתגובה צבאית אלימה. כהן הוסיף כי ישראל לא תהסס לתקוף יעדים אסטרטגיים בתוך בירת לבנון ביירות ובפרבריה הדרומיים אם תותקף מהחזית הצפונית.
מתחים אלו מגיעים בעקבות תיווך פקיסטני שהוביל להתקרבות אמריקאית-איראנית שמטרתה לסיים את המלחמה שפרצה בפברואר האחרון, שבה היו מעורבות וושינגטון ותל אביב נגד יעדים איראניים. טהראן מתעקשת כי הפסקת האש בלבנון ונסיגת הכוחות הישראליים מהשטחים הכבושים שם מהווים אבן יסוד להצלחת כל הסכם דיפלומטי ארוך טווח.
בשטח, מכונת המלחמה הישראלית ממשיכה בפעולותיה האינטנסיביות בדרום לבנון מאז תחילת מרץ 2026, מה שגרם לאסון הומניטרי גדול שהביא לאלפי הרוגים ופצועים. משרד הבריאות הלבנוני מאשר כי מספר הקורבנות עלה על 3800 הרוגים, בעוד כוחות ישראליים ממשיכים בניסיונות להרחיב את חדירתם היבשתית ולבסס נקודות כיבוש חדשות באזורי הגבול.
משקיפים רואים כי העמדה הישראלית הנוקשה נועדה ללחוץ על ממשל טראמפ כדי להשיג ערבויות ביטחוניות נוספות לפני חתימת הסכם שוויץ, במיוחד בכל הנוגע להגבלת ההשפעה האזורית של איראן. תל אביב חוששת כי הסרת הסנקציות וזרימת הכספים לטהראן יחזקו את יכולות בעלות בריתה באזור, מה שישנה את מאזן הכוחות שישראל מנסה לכפות באמצעות כוח צבאי.
בהקשר קשור, ההסכם הצפוי כלל סעיפים הנוגעים למתן פטורים זמניים לאיראן למכירת נפט ודלק במהלך תקופת המשא ומתן, מה שישראל רואה כ'גלגל הצלה' למשטר האיראני. המזכר כולל גם קריאה לקיים שיחות עם מדינות המפרץ לארגון השיט והשירותים הימיים, בניסיון לשרטט מפת דרכים חדשה לביטחון האזורי הרחק מההיגיון של עימות צבאי ישיר.
לסיכום, התמונה נשארת פתוחה לכל האפשרויות עם התקרבות יום שישי, כאשר האזור מתנדנד בין הזדמנות היסטורית להרגעת המצב בהובלת המעצמות הגדולות, לבין התעקשות ישראלית לערבב את הקלפים בשטח. השאלות נותרו פתוחות לגבי יכולתה של וושינגטון לרסן את בעלת בריתה הקרובה ולהבטיח את יישום סעיפי ההסכם הכוללים נסיגת כוחות אמריקאים והסרת סנקציות מקיפות בשלבים מאוחרים יותר.
ישראל אינה מחויבת להסכם האמריקאי-איראני, ופעולותינו הצבאיות בלבנון נמשכות ולא נסוג מדרום.
שתף את דעתך
ישראל מכריזה על התקוממות נגד ההסכם האמריקאי-איראני הצפוי ודבקה באופציה הצבאית