הניו יורק טיימס תקף בחריפות את מדיניותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כלפי טהראן, וקבע במאמר המערכת האחרון שלו כי ארצות הברית יצאה מהעימות הצבאי האחרון במצב חלש יותר משהייתה. העיתון הסביר כי פזיזות בקבלת החלטות מלחמה הובילה לתוצאות הפוכות, שכן הכוח הדיפלומטי והכלכלי של וושינגטון נפגע באופן שיהיה קשה לתקן בטווח הנראה לעין.
למרות קבלת הפנים הראשונית של העיתון להשגת מסגרת להסכם שיסיים את הלחימה, הוא ראה בתנאים שהוכרזו כהודאה בתבוסה. טראמפ נסוג מהבטחותיו הקודמות להשיג ניצחון מלא ולאלץ את איראן להיכנע ללא תנאי, ובסופו של דבר קיבל תנאים הדומים מאוד להסכם הגרעין שחתם קודמו ברק אובמה בשנת 2015.
מקורות תקשורתיים ציינו כי המלחמה שנמשכה ארבעה חודשים הוכיחה את חוסר הדיוק בהערכות הבית הלבן לגבי יכולתו של המשטר האיראני לעמוד בלחץ. בעוד שטראמפ שאף לשנות את המשטר ולמנוע העשרת אורניום לצמיתות, הממשלה בטהראן עדיין אוחזת במושכות השלטון, כאשר תוכנית הגרעין נותרה קיימת כנושא למשא ומתן עתידי.
סגירת מצר הורמוז על ידי איראן בתגובה להתקפות אמריקאיות הייתה נקודת מפנה אסטרטגית בסכסוך, שכן היא גרמה לשיתוק חלקי של הספנות העולמית וללחצים כלכליים עצומים. העיתון סבור כי פתיחתו מחדש של המצר במסגרת הרגיעה אינה הישג עבור טראמפ, אלא רק חזרה למצב שלפני המלחמה שהוא עצמו גרם לפריצתה.
למרות האבדות הכבדות שספגה איראן בתשתיתה הצבאית ובהנהגתה הפוליטית, כולל אובדן המנהיג העליון, היא יצאה עם ניצחון מורלי ואסטרטגי. טהראן הוכיחה לעולם כי הכוח הצבאי האמריקאי, למרות עליונותו הטכנולוגית, אינו מסוגל להכריע את הסכסוך נגד יריב בעל רצון להילחם ויכולת תמרון.
מקורות דיווחו כי צבא ארה"ב בזבז כמויות אדירות של ארסנל הטילים המתקדמים ומטוסי היירוט שלו מבלי להשיג את היעדים הפוליטיים הרצויים. שחיקה זו מחלישה את יכולתה של ארצות הברית להרתיע יריבים בינלאומיים אחרים, וגורמת לבעלות בריתה באירופה ובאסיה לפקפק ביעילות המטריה הביטחונית האמריקאית במשברים גדולים.
מאמר המערכת מתח ביקורת על התעלמותו של טראמפ מחוקת ארה"ב באמצעות פתיחת מלחמה ללא אישור הקונגרס, מה שהעמיק את הפילוג הפנימי. כמו כן, התעלמותו מעמדות בעלות הברית הבינלאומיות שהתנגדו להסלמה הצבאית הובילה לבידודה של וושינגטון, וגרמה לה לשאת בתוצאות המלחמה הכלכליות והפוליטיות לבדה ללא כיסוי בינלאומי מספק.
הדיווחים מצביעים על כך שטראמפ הסתמך יתר על המידה על הערכותיו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שחזה קריסה מהירה של המשטר האיראני. התברר כי תחזיות אלו היו 'מגוחכות' ולא מציאותיות, שכן הנשיא האמריקאי התעלם מעצות עוזריו הצבאיים שהזהירו מפני מורכבות הגיאוגרפיה והיכולות ההגנתיות של איראן.
לפני פרוץ המתקפה הנרחבת בפברואר 2026, איראן סבלה ממשברים כלכליים וממחאות עממיות נרחבות שכמעט הפילו את המשטר. אולם המלחמה, לדברי העיתון, העניקה למשטר האיראני נשיקת חיים חדשה ואפשרה לו לגייס את החזית הפנימית תחת הסיסמה של התמודדות עם תוקפנות חיצונית, ובכך החמיצה את ההזדמנות לשינוי מבפנים.
האיומים שהשמיע טראמפ להשמיד את 'הציוויליזציה האיראנית' לא הצליחו להפחיד את היריב, אלא תרמו לערעור מעמדה המוסרי של ארצות הברית. הצהרות אלו גרמו לוושינגטון להיראות ככוח תוקפני שאינו מכבד את המורשת האנושית, מה שעורר אי שביעות רצון רחבה גם בקרב עמים ידידותיים לארצות הברית באזור ומחוצה לו.
העיתון סבור כי איראן, למרות היותה 'כוח רשע' המדכא את עמה ותומך בטרור, צברה השפעה חדשה שלא חלמה עליה לפני שנתיים. העולם הבין כי כוח צבאי לבדו אינו מספיק כדי לפתוח נתיבי מים חיוניים, וכי לטהראן יש כעת נשק כלכלי יעיל שבו היא יכולה להשתמש בכל עימות עתידי.
הפנטגון זקוק כעת לתהליך מקיף של מודרניזציה והערכה מחדש של אסטרטגיות מלחמות העתיד לאחר הלקחים הקשים שלמד בעימות זה. עם זאת, העיתון מפקפק ביכולתה של הממשל הנוכחי לבצע רפורמות הכרחיות אלו, לאור היעדר תכנון מחושב והסתמכות על החלטות מאולתרות ועמדות אישיות.
תיקון הנזק שנגרם לבריתות האמריקאיות במזרח התיכון ובאירופה דורש מאמץ דיפלומטי אדיר שעשוי להימשך שנים. מדינות שנפגעו מתוצאות המלחמה הכלכליות לא יבטחו בקלות בהנהגה האמריקאית שוב, במיוחד לאחר שראו כיצד החלטה פזיזה יכולה לאיים על יציבות הכלכלה העולמית כולה.
לסיכום, מסגרת השלום הנוכחית מהווה נסיגה היסטורית למדיניות החוץ האמריקאית, שכן היא לא השיגה אף אחד מיעדיה המוצהרים אלא קיבעה מציאות חדשה שבה איראן נועזת יותר. ניסיון זה הוכיח כי יהירות פוליטית וחוסר כבוד לחוקים בינלאומיים מובילים בהכרח לתוצאות הרסניות המחלישות את האומה ומרוקנות את משאביה לשווא.
המלחמה העניקה לאיראן השפעה שלא הייתה לה בתחילת 2026, ומשטרה הוכיח את יכולתו לעמוד בפני גלי התקפות מצד שני אויביה המרים.





שתף את דעתך
ניו יורק טיימס: טראמפ גורר את ארצות הברית לתבוסה אסטרטגית מול איראן