סופרת ישראלית: סיבות מצטברות שמניעות לסיום מלחמת עזה

פרסמה העיתון "ידיעות אחרונות" בעברית, במאמר המערכת שלו מיום 3 בספטמבר 2025, מאמר מאת הכותבת מירב פטיטו, שבו היא מפרטת מספר סיבות לסיום המלחמה, ומציגה סדרת הצדקות שהיא רואה כמספיקות כדי לשים קץ לאגרסיה של הכיבוש הישראלי הבלתי מרוסן בעזה.

פטיטו ציינה כי: "מה שאמר הרמטכ"ל, כמקור סמכות צבאית עליונה ושותף מלא בהחלטות ברמה הפוליטית". המאמר הזהיר גם כי: "מהלך כיבוש עזה מסכן את חיי החטופים, שאין משמעות לכניסה לעיר הצפופה בלוחמים ובמנהרות ללא תוכנית מסודרת מראש לשלטון צבאי, בזמן שהחיילים סובלים מעייפות ומעומס"

היא הפנתה את תשומת הלב לכך שישראל כמדינה יהודית אסור לה, לפי התורה, להקריב את ילדיה, והוסיפה כי: "האסירים והחיילים הפכו לחלק מטקסי פולחן מתמשכים של דם ואדמה", תוך שהיא מציינת כי: "ללא רב אחד שמפסיק את ה'פולחן הזה, אלא מנהיגי המלחמה ממשיכים במה שהיא תיארה כ'חילול בשם ה'' דרך מיצוי משפחות נוספות."

הכותבת התבססה על ההיסטוריה כדי להדגיש כי מלחמות ארוכות אינן מביאות לתוצאות טובות יותר, וציינה את עדות אב אחד מהחיילים שהשווה בין מלחמת עזה הנמשכת שנתיים, לבין מלחמת וייטנאם, שנמשכה עשרים שנה, וקראה ל"ניקסון ישראלי" להשתחרר מהאשליות, והזכירה כי רוב המלחמות המוצלחות במאה האחרונה היו קצרות יחסית.

הכותבת סברה כי מדינת ישראל אינה מוכנה באמת להמשיך להילחם, שכן נתוני הגיוס אינם משקפים את המציאות, כאשר הסירוב השקט לשירות מילואים הולך ומתרקם, בעוד שהצבא מת manipulates את האחוזים המוצהרים של הציות, בעוד שרבים מהחיילים מעדיפים להישאר עם משפחותיהם לאחר סבבים חוזרים של גיוס.

הכותבת ציינה כי: "הרמטכ"ל שצועק לשינוי, וראש השב"כ שהתפטר ולקח על עצמו את האחריות, עד למבקר המדינה ומנהיגי המשטרה שרואים כי אמון הציבור נמצא במצב קשה."

היא הוסיפה כי: "משרד הבריאות שפרסם מחקר חדש המראה כי אחד מתוך שלושה ישראלים סובל מחרדה או דיכאון בגלל המלחמה, שזה פי שניים מהאחוז בהשוואה לתקופה שלפני 7 באוקטובר, על רקע קריסת שירותי בריאות הנפש וחוסר יכולת הממשלה לספק תגובה הולמת."

הכותבת דנה בעלות הכלכלית, וציינה כי: "יוקר המחיה הגיע לרמות שיא כאשר כספי המדינה הולכים למימון פצצות יותר מאי פעם, ותקציבי המשרדים האזרחיים נתונים לקיצוצים מתמשכים, בעוד שהבורסה צונחת ודירוג האשראי נחלש, בעוד שחיילי המילואים בעלי האינטרסים והעובדים משלמים את המחיר על היעדרם הארוך מעבודותיהם."

היא הזכירה את הבידוד הבינלאומי, והדגישה כי מדינת ישראל הפכה לנודית במערב, וכי ראשי המדינות חוזרים מהבטחות קודמות ומתעלמים מהעלייה באנטישמיות במדינותיהם.

הכותבת סברה כי ממשלת הכיבוש הישראלית מחזיקה בסיסמא "עם אחד בלבד שגר" בעוד שהעולם החיצוני הוא זה שקובע את המילה האחרונה.

והיא הוסיפה סיבה נוספת, שהיא אובדן האמונה באדם ובאחדות האזרחית וביכולת לשיקום לאומי, והזהירה כי: "המשך המלחמה ללא סוף מקטין את המשאבים המוקדשים לריפוי הפצ