האקונומיסט: נתניהו ממשיך להתחמק כדי להישאר בשלטון על חשבון דם עזה

המגזין הבריטי "איקונומיסט" עסק בדו"ח המפורט שלו על ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כיצד הטקטיקות הפוליטיות שלו נועדו רק להאריך את משך כהונתו, גם אם המחיר כבד על תושבי עזה והאסירים הישראלים. לאחר שישה חודשים מאז כניסתו לתפקיד, הפר את הרמטכ"ל החדש של צה"ל, אייל זמיר, בפומבי את מדיניות ממשלת נתניהו, מה שהראה הבדל ברור באסטרטגיות.

ב-24 באוגוסט, במהלך ביקורו בבסיס ימי, ציין זמיר כי הצבא הכין את התנאים לשחרור האסירים, מה שמשקף מסרים ישירים לנתניהו. זמיר מתנגד לתוכנית של נתניהו לכבוש את העיר עזה לחלוטין, והוא רואה בהפסקת אש את האפשרות היעילה ביותר, אך הוא נאלץ לבצע את הפקודות הפוליטיות.

היעדר אסטרטגיה ברורה מצד ממשלת הכיבוש יצר מתח גובר בין המוסד הצבאי לממשלת נתניהו, מה שמשקף מצב של חוסר יציבות פנימית. המגזין ראה כי התחמקותו של נתניהו הגיעה לרמות חסרות תקדים, מה שמגביר את הסבל של תושבי עזה ומאיים על חיי האסירים הישראלים.

בחודש יולי האחרון, ביקש נתניהו מהצבא להכין תוכנית להקמת מחנה מעצר בדרום עזה כדי לאסוף את תושבי הרצועה, אך הצבא דחה את התוכנית כלא מעשית, מה שגרם לנתניהו לצמצם אותה למטרה צרה יותר שמתמקדת בעיר עזה.

בהיבט ההומניטרי, ממשלת הכיבוש מנעה הכנסת סיוע לעזה במשך יותר משני חודשים, לפני שהסכימה מאוחר יותר להעביר כמויות זעירות דרך ערוצים עקיפים, מה שהוביל למותם של מאות תושבי עזה ברעב במהלך ניסיונם להגיע למרכזי חלוקת מזון.

הדו"ח מציין כי חלקים נרחבים מעזה סווגו בשלב רעב, דבר שהכיבוש מכחיש. בהיבט הדיפלומטי, מדינת הכיבוש ממשיכה בשיחות בלתי ישירות עם חמאס על הסכם חילופי אסירים, אך נתניהו מסרב לכל הסכם שאינו תואם את תנאיו.

אסטרטגיית נתניהו מתמקדת בשמירה על בריתו הימנית הקיצונית, וניסיון לשווק "ניצחון" צבאי בעזה כדי לשחזר את אמון הציבור הישראלי. עם זאת, סקרים מראים ירידה משמעותית בפופולריות שלו, מה שמציב אותו במצב חלש.

שלושה רבעים מהישראלים תומכים בעסקת חילופי אסירים הכוללת סיום המלחמה, בעוד מאות אלפים יוצאים לרחובות בדרישה לכך. ובכל זאת, נתניהו ממשיך להתעלם קולות אלו, מתעקש על שפת המלחמה.

המגזין מציין כי נתניהו חשב כי המבצעים הצבאיים שלו נגד חיזבאללה והמלחמה הקצרה עם איראן יחזקו את דמותו כמנהיג, אך התוצאות היו הפוכות, מה שמגלה את כישלונה של ממשלתו להכריע את ההתמודדות עם חמאס.

בעוד מדינת הכיבוש מתקרבת לבחירות המתוכננות באוקטובר 2026, התחזיות מצביעות על ירידה בפופולריות שלו, אך הוא מהמר על החלשת האופוזיציה כדי למנוע הקמת חלופה פוליטית מגובשת.

איקונומיסט רואה כי המניפולציות הללו עשויות להועיל לו טקטית, אך הן כרוכות בסיכונים אסטרטגיים, במיוחד כאשר העדיפויות ההומניטריות הדחופות בעזה ומצב האסירים עדיין מחוץ לחשבונותיו.