איך הכיבוש מפריע לכניסת הסיוע לעזה?.. נהגים וארגוני סיוע עונים

במרחק של כמה מטרים ממעבר رفח היבשתי עם מצרים, עומדת משאית וטריילר עמוסים בקופסאות סיוע הומניטרי המיועדות לרצועת עזה, לאחר שהשיבה אותן הכיבוש הישראלי. המראה הזה משקף את המציאות המרירה שחיים בה יותר משני מיליון פלסטינים מוקפים, כאשר ההאשמות כלפי הכיבוש על כך שהוא מעכב את הגעת המזון והתרופות אליהם הולכות ומתרבות.

מספר אנשי רווחה ונהגי משאיות אישרו שהכיבוש מחזיר את המשלוחים מסיבות שווא, כמו הערות פשוטות על האריזות או המסמכים, בנוסף לבדיקה מופרזת בטענה של אפשרות שימוש צבאי כפול בחלק מהחומרים. צעדים אלה משקפים מדיניות שיטתית שמטרתה לעכב את הגעת הסיוע.

המשלוח שתועד נשא סמלים של ארגון הבריאות העולמי, אך הכיבוש מנע אותו בטענה שהוא מכיל תרופות לא חוקיות, טענות שהסוכנות לא הצליחה לאמת. למרות זאת, לא ענתה יחידת תיאום פעולות הממשלה הישראלית על שאלות העיתונאים לגבי סיבות המניעה.

בביקור שטח של קבוצת החכמים, הביעה ראש ממשלת ניו זילנד לשעבר הלן קלארק את תדהמתה מגובה הסיוע המוחזר, והדגישה שהמעבר צריך להיות מקום לתקשורת ולחופש תנועה, ולא מקום למצור.

למרות שהכיבוש הודיע על צעדים להקל על כניסת הסיוע, סוכנויות הרווחה אישרו שמה שנכנס בפועל מהווה רק חלק זעיר מהצרכים. מאז ההודעה הישראלית נכנסו 1334 משאיות, בעוד הנדרש הוא 600 משאיות ביום.

כמו כן, הכיבוש הטיל תנאים חדשים על הסיוע המגיע ממצרים, מה שהוסיף מכשולים ביורוקרטיים ועלויות נוספות על סוכנויות הרווחה. למרות שהוחרגו חלק מהסוכנויות מהעמלות, ההחרגה הזו לא הוארכה באופן רשמי.

משרד הבריאות בעזה דיווח כי יותר מ-200 אנשים נהרגו כתוצאה מרעב ותת תזונה מאז תחילת המלחמה, בנוסף ליותר מ-61 אלף הרוגים כתוצאה מהתקפה. האומות המאוחדות הזהירו שהמספרים האמיתיים עשויים להיות גבוהים הרבה יותר.

הנהג המצרי קמאל עטיה מוחמד אמר כי מתוך 200 עד 300 משאיות שמנסות לעבור מדי יום, רק 30 עד 50 משאיות מורשות להמשיך לעזה. למרות שמעבר رفח פועל 24 שעות ביממה, מעבר כרם אבו סלימסוגר מחוץ לשעות העבודה הרשמיות.

המראה על הקרקע חושף מדיניות מצור שיטתית, כאשר שיירות הומניטריות נעצרות, ומוטלים מכשולים ביורוקרטיים מכוונים, ומוחזר סיוע מסיבות פורמליות, בזמן שהרעב והמחלות הולכות ומתרקמות.

הכיבוש מתעקש שהוא לא מטיל מגבלות כמותיות על הסיוע, אך המספרים בשטח ועדי הנהגים וסוכנויות הרווחה מספרים סיפור שונה לחלוטין, כאשר עזה עדיין תחת מצור והסיוע נמנע.