תצפיתו של צבי ברייל, אנליסט לענייני המזרח התיכון, היא שההחלטה של ישראל לאמץ את אפשרות הכיבוש המלא של רצועת עזה מהווה שינוי משמעותי בכיוון המלחמה, כאשר נושא השבויים נדחק לשוליים לטובת המטרה הגדולה יותר של חיסול שלטון חמאס.
ההחלטה שהוציא הקבינט הישראלי המינימלי לעניינים פוליטיים וביטחוניים ביום שישי האחרון, הפכה את המטרה של שחרור השבויים למטרה שולית, מה שמעיד על אמונת ההנהגה הישראלית כי שליטה צבאית ישירה היא הדרך היחידה להבטיח שחמאס לא יחזור לשלטון.
ברייל מאמין כי שליטה זו לא תוגבל רק להיבט הביטחוני, אלא תטיל על ישראל אחריות משפטית והומניטרית רחבה בהתאם לחוק הבינלאומי, כולל שיקום מוסדות השלטון והשירותים בעזה שהושמדו לחלוטין.
אם הכיבוש לא יושג, האיום עצמו עליו נועד להיות 'נשק יום הדין' שמח obl את כל צורות החיים ברצועה המוקפת, ומראה לחמאס שהיא עלולה לאבד את השליטה על האדמה ומקורות ההכנסה.
ברייל מציין כי איום זה מבטל את ההנחה הקודמת ששבויים מהווים 'ערך אסטרטגי' ביד חמאס, כאשר כבר אין צורך לנהל מו"מ על שחרורם לאור אפשרות הכיבוש.
המצב הנוכחי שונה באופן קיצוני מהתקופה שלפני הנסיגה בשנת 2005, כאשר הייתה קיימת תשתית מנהלית וכלכלית בגדה ובעזה, מה שהקל על ניהול הנסיגה. כיום, המוסדות האזרחיים של חמאס מתמוטטים, מה שאומר שישראל תצטרך לשוב ולהקים את תחומי החינוך, הבריאות והשירותים.
מסלול זה כרוך בסיכונים אסטרטגיים, שכן הכיבוש יתמודד עם עם סובל שמחשב את ישראל כאחראית על האסון שלו, מה שעלול להוביל להיווצרות דור חדש של התנגדות חמושה.
ללא פתרון פוליטי כולל, ייתכן שדור זה לא יחפש מטרות מחוץ לגבולות הרצועה, אלא ימצא אותן קרובות בכוחות הישראליים ובממשלה הצבאית.
ברייל מזהיר כי הניסיון של הכיבוש האמריקאי בעיראק עשוי לחזור על עצמו בעזה, כאשר לא ניתן פשוט להדיר עשרות אלפי אנשים שעבדו תחת שלטון חמאס בהיעדר חלופה מוסמכת.
בסופו של דבר, הכותב רואה את ישראל מול משוואה מורכבת מאוד, שכן הפלת חמאס צבאית לא מבטיחה יציבות, אלא עשויה לפתוח את הדלת לסכסוך ארוך טווח אלא אם כן הצעד ילווה במסלול פוליטי אמיתי.
הפלת חמאס צבאית לא בהכרח מבטיחה יציבות או ביטחון, אלא עשויה לפתוח את הדלת לסכסוך ארוך טווח.
שתף את דעתך
מאמר בהארץ: ישראל מתכננת לכבוש את עזה אך אינה רוצה לשאת באחריות להחלטתה