ניו יורק טיימס: כך נפלה קבוצה התומכת בפלסטין קורבן לחוק בר

ההחלטה של הממשלה הבריטית לכלול את תנועת העבודה למען פלסטין (פלסטין אקשן) ברשימת הארגונים הטרוריסטיים עוררה דיון רחב בקרב המגזר המשפטי והפוליטי. החלטה זו, שהתקבלה על ידי ממשלתו של ראש הממשלה קיר סטארמר ב-5 ביולי, משקפת מתיחות גוברת סביב גבולות חופש הביטוי ושימוש בסמכויות המבצעות לדיכוי הפגנות.

הסיפור החל ביוני האחרון כאשר פעילים מתנועת פלסטין אקשן פרצו לבסיס של חיל האוויר המלכותי, שם ריססו צבע אדום על מנועי המטוסים במחאה על מעורבות הצבא הבריטי במלחמה הישראלית בעזה. אירוע זה עורר ביקורת רחבה, במיוחד לאור העובדה שהממשלה התייחסה באופן שונה לחלוטין בהשוואה לאירועים קודמים.

האיסור התבסס על 'חוק הטרור משנת 2000', המגדיר טרור באופן רחב, כך שיכלול גרימת נזק לרכוש במטרה להשפיע על הממשלה. סעיף זה לא שימש בעבר כדי לסווג קבוצת מחאה לא אלימה כארגון טרור, מה שהופך את ההחלטה הזו להיסטורית בבריטניה.

בהצדקת האיסור, הדגישה שרת הפנים יפת קופר כי מעשי תנועת פלסטין אקשן מהווים איום על הביטחון הלאומי הבריטי. עם זאת, רבים מהפעילים לזכויות האדם מתחו ביקורת על הצדקה זו, וטוענים שהיא מהווה חציית גבולות חמורה של סמכויות המאבק בטרור.

השופט הבריטי מרטין צ'מברלין ציין כי המשטרה טעתה בפרשנות החוק, דבר שעשוי להרתיע את מי שמעוניינים לבטא עמדות פוליטיות לגיטימיות. עורך הדין רזא חוסיין, המייצג את התנועה, תיאר את החלטת הממשלה כהתעללות אוטוריטרית בשימוש בסמכות החוקית.

השלכות ההחלטה הזו החלו להופיע במהירות, כאשר 29 אנשים נעצרו ביולי האחרון באשמת הבעת תמיכה בתנועת פלסטין אקשן במהלך הפגנה שקטה. מעצרים אלו מהווים צעד מסוכן לקראת הגבלת חופש הביטוי בבריטניה.