חשפו אקדמאים ממדינת הכיבוש כי הסיפוח של הגדה המערבית הכבושה כבר התרחש דרך השינויים הבירוקרטיים והמנהליים במהלך השנתיים האחרונות, ולא דרך הכרזות רשמיות או חוקים. פרופסור יעל ברדה מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ד"ר תמר מגידו מהחוג ליחסים בינלאומיים וד"ר רונית לוין-שנור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, תקפו את ההנחה השלטת כי הסיפוח דורש הליך חקיקתי רשמי.

טוענים האקדמאים הללו כי ההצבעה בכנסת בחודש שעבר, המכירה ב'זכות מדינת הכיבוש ליהודה ושומרון' ומחזקת את הריבונות על ההתנחלויות באזור C, היא רק 'מסך עשן' שנועד להסתיר את הסיפוח שכבר התרחש דרך אמצעים מנהליים. הם ציטטו מחקר מדעי שפרסמו בכתב העת אוקספורד ללימודים משפטיים, שבו הם רואים כי הסיפוח ניתן להגדיר דרך המסגרת הרגולטורית הנורמטיבית ומבנה המדינה הרגולטורי והפרקטיקה הסימבולית של השלטון.

מדווח הדו"ח על השינויים המבניים החשובים שהוטלו במהלך השנתיים האחרונות, כאשר השליטה האזרחית מחליפה את השלטון הצבאי, ופירקו את המנגנון הצבאי המסורתי ששלט בגדה המערבית הכבושה, והפכו המשרדים האזרחיים של מדינת הכיבוש לשליטים ישירים. כמו כן, משרדי התחבורה, החינוך והחקלאות פועלים ישירות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, תוך שימוש בצבא הכיבוש כקבלן משנה לפרויקטים שמטרתם להעמיק את השליטה באזור C וחלקים מהאזור B.

הזהירו האקדמאים כי תהליך זה יוצר 'מערכת אפרטהייד' שבה חיות שתי קבוצות אוכלוסייה באותו אזור תחת שני מערכות חוק שונות, עם אי שוויון בזכויות ובייצוג פוליטי. הם הדגישו כי ההשפעות של הליך זה חורגות מהאפליה נגד הפלסטינים, תוך שהם מצביעים על עליית אלימות המתנחלים הציוניים ועל שחיקת שלטון החוק המאיימת על המוסדות הדמוקרטיים בתוך מדינת הכיבוש עצמה.

מגיע ניתוח זה על רקע הגברת המיקוד הבינלאומי בעזה המוקפת בעקבות התקפות השביעי באוקטובר 2023 וההתקפה שלאחר מכן, כאשר מציינים המחברים כי הקשר הזה סיפק כיסוי לפעולות הסיפוח המואצות בגדה המערבית הכבושה. הם הגיעו למסקנה כי הסיפוח הפך למציאות ללא קשר להכרזות רשמיות, וכי הוא תורם לשחיקת החוק הבינלאומי והמוסדות הדמוקרטיים של מדינת הכיבוש עצמה.