מחוז ירושלים פרסם דו"ח המפרט את ההתקפות הישראליות המתגברות בירושלים הכבושה במהלך המחצית הראשונה של 2025, והפכו אותה לזירת קרב לתוקפנות מקיפה המכוונה נגד אנשים, מבנים ואתרים קדושים, בניסיון שיטתי לבסס את השליטה הקולוניאלית וליהד את העיר.
קדושים מעונים וגופות עצורים
על פי דיווח של מחוז ירושלים, עשרה שהידים מירושלים או מאדמתה נהרגו במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה, בעוד שרשויות הכיבוש ממשיכות לעכב את גופותיהם של 47 שהידים, כמדיניות תגמול המפרה את החוקים הבינלאומיים וההומניטריים.
הסלמה של מתקפות מתנחלים
ארגוני זכויות אדם תיעדו 143 פיגועים שבוצעו על ידי מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים בירושלים, כולל 26 תקיפות פיזיות ישירות, שכולן התרחשו תחת חסות צבא הכיבוש. פיגועים אלה כללו חילול מקומות קדושים והסתה נגד תושבים פלסטינים בשכונותיהם.
הגדלת זיהומים
מספר הפצועים בקרב ירושלמים הגיע ל-128, כולל ילדים, נשים ופועלים, בסצנה המשקפת את היקף האלימות שהופעלה נגד האוכלוסייה האזרחית בעיר.
פשיטות על מסגד אל-אקצא
ההפרות נגד מסגד אל-אקצא נמשכו, כאשר 33,634 מתנחלים הסתערו על המתחם, כולל 26,012 תחת מסווה של "תיירות". בינתיים, "צעדת הדגלים" הייתה עדה להתקפות על ירושלמים ועיתונאים, מה שהדגיש את אופיו הפרובוקטיבי והמתסיס של אירוע שנתי זה.
מיקוד באתרים קדושים ומאמינים נוצרים
הקהילה הנוצרית הפלסטינית לא ניצלה מהתקפות, כאשר מתפללים הותקפו במהלך שבת הקודש וכנסיית הקבר נסגרה למשך 12 ימים. נוצרים בגדה המערבית גם כן נמנעה כניסה לירושלים זו השנה השנייה ברציפות, הפרה בוטה של חופש הפולחן.
מיקוד בדמויות לאומיות
צעדי הכיבוש השפיעו על אישים פלסטיניים בולטים. מושל ירושלים, עדנאן ר'ית', נאסר על כניסתו לגדה המערבית, ושר לענייני ירושלים, ד"ר אשרף אל-עואר, גורש מהעיר לשישה חודשים.
קמפיינים נרחבים של מעצרים
כוחות הכיבוש ביצעו 404 מעצרים בירושלים במהלך המחצית הראשונה של השנה, בהם 33 נשים ו-43 ילדים, בנוסף לעיתונאים, סטודנטים ואסירים משוחררים, כחלק ממדיניות הפחדה שמטרתה לשבור את עמידתם האיתנה של תושבי ירושלים.
גזר דין, מעצר בית וגירושים
הכיבוש גזר 166 עונשי מאסר, כולל 99 עונשי מעצר מנהליים ללא אישום, והטיל 45 צווי מעצר בית כחלק ממדיניות של ענישה קולקטיבית.
הוא גם הוציא 107 צווי גירוש, כולל 69 ממסגד אל-אקצא, יחד עם שלושה איסורי נסיעה, כחלק ממדיניות המגבילה את חופש התנועה.
החרמה והריסה שיטתית
הכיבוש הוציא 188 החלטות ישירות והפרות נגד רכוש, כולל 149 צווי הריסה והפסקת בנייה, 31 צווי תפיסת קרקעות ו-6 צווי פינוי כפוי, שפגעו בשכונות כמו סילוואן, עיסאוויה, שייח' ג'ראח, בית חנינא ואל-ג'יב.
ירושלים חוותה גם 186 הריסות ופעולות דחפורים במהלך ששת החודשים, שכוונו נגד בתים, מתקנים ותשתיות פלסטיניות.
התמקדות במוסדות ובאתרי התיירות של ירושלים
הפרות הכיבוש התפשטו גם למגזר החינוך, עם האיסור על חלוקת תוכניות לימודים פלסטיניות בבתי הספר של חוק אל-אקצא, סגירת ספריות ומעצר מורים ותלמידים. יתר על כן, נערכו פשיטות חוזרות ונשנות על אוניברסיטת אל-קודס באבו דיס והפצת עלונים מאיימים בקמפוס.
כחלק מדיכוי חופש התקשורת, גירשו שלטונות הכיבוש עיתונאים ממסגד אל-אקצא במהלך חודש הרמדאן, עצרו אנשי תקשורת ופשטו על ספריות בעיר העתיקה.
אונר"א גם ספגה התקפות חוזרות ונשנות, כולל פשיטות על מטה החברה, סגירת בתי הספר שלה והסרת הסמלים הרשמיים שלה.
בינתיים, תלמידי תיכון בירושלים התמודדו עם דחיית בחינותיהם עקב הכרזת מצב חירום על ידי הכיבוש ביוני, דבר ששיבש את תהליך הלימודים.
פרויקטים קולוניאליים
במחצית הראשונה של 2025 הושקו 41 פרויקטים חדשים של התנחלויות, כולל 12 תוכניות שהוגשו רשמית, 17 שאושרו, שני פרויקטים שפורסמו במכרז, שבעה פרויקטים הנמצאים בביצוע ושני פרויקטים שכבר נפתחו.
Powered by Froala Editor
שתף את דעתך
שישה חודשי תוקפנות: הכיבוש הופך את ירושלים לזירה לתוקפנות כוללת.