הכנסת מאריכה את החוק המאפשר מעצר תושבי עזה ללא כתב אישום ומונעת מהם להיפגש עם עורכי דין.

הכנסת, ברוב של 30 מול 6, האריכה ביום רביעי את "הצו הדחוף", המאפשר מעצר של פלסטינים מרצועת עזה ללא הגשת כתב אישום ולמנוע מהם גישה לייעוץ משפטי לתקופות ממושכות במסגרת חוק "לוחמים בלתי חוקיים".

על פי "הארץ", התיקון החדש לחוק מעניק לבתי המשפט סמכות להאריך את תקופת האיסור על פגישות עם עורך דין ב-30 יום נוספים בכל שלב של המעצר, לא רק בתקופה הראשונית.

ישראל מחזיקה כיום בכ-2,850 עצורים מעזה, כולם מוגדרים כ"לוחמים בלתי חוקיים", כולל 450 במחנות מעצר צבאיים.

החוק נחקק לראשונה בשנת 2002, אך לא נעשה בו שימוש נרחב עד ה-7 באוקטובר 2023, אז הוצגו תיקונים שאפשרו הוצאת צווי מעצר תוך 30 יום ממעצר, והבאת עצורים בפני שופט באמצעות שימוע בזום לאחר 45 יום.

החוק מאפשר איסור על פגישות עם עורך דין למשך 45 יום, שניתן להאריך אותו ב-30 יום נוספים בצו בית משפט. כעת הורחב הדבר כך שיכלול גם תקופות נוספות.

הוועד הישראלי נגד עינויים, שהגיש עתירה נגד החוק, קבע כי התיקון משמעותו שניתן יהיה להטיל מחדש את איסור המפגשים גם לאחר שהעצור נפגש עם עורך דין, ובכך לפגוע בזכויות יסוד.

למרות ירידה במספר העצורים, על פי נתונים רשמיים שפרסמה הוועדה - 1,272 עצורים שוחררו בין דצמבר 2024 ליולי 2025, רובם כחלק מעסקת חילופי אסירים - בתמורה ל-545 מעצרים בלבד באותה תקופה - הממשלה מתעקשת להאריך את החוק מבלי לקצר את תקופות המעצר או למנוע גישה לייצוג משפטי.

הוועדה גם מתחה ביקורת על חוסר השקיפות בנוגע לביקורים של פקחים רשמיים אצל עצורים, למרות שהחוק מחייב ביקורים כאלה, וציינה כי זהותם של הפקחים ומספר הביקורים, או האם הם בוצעו, לא נחשפו.

בהסבר החוק נכתב כי "המצב הביטחוני הנוכחי, מספר העצורים על פי החוק והצרכים המבצעיים מונעים עמידה בפרקי הזמן שנקבעו בנוסח המקורי של החוק", מה שמחייב הארכת הצו הזמני, לרבות הסדרת ביקורים רשמיים והליכים משפטיים מרחוק.