רצח העם נמשך... המטרה היא לעקור אנשים כדי לבנות את הריביירה של טראמפ.

מוסטפא אברהים: העיכוב בשיקום והיעדר כל סביבת מחיה מאשרים את קיומה של מדיניות שנועדה לשלול מהפלסטינים את זכותם לאדמה ולהישרדותם.

ד"ר מנסור אבו כרים: ישראל משתמשת במצור, רעב ומשא ומתן ככלי מלחמה כדי להסתיר את מטרתה העיקרית של עקירת האוכלוסייה.

ד"ר עבדאללה נמה: ממשלת הכיבוש פועלת להגבלת הפלסטינים לאזורים צרים כחלק מפרויקט שמטרתו לרוקן את האדמה ולכפות רצח עם ועקירה.

ואדיה עוואודה: הטבח המתמשך והרעב המלאכותי ברצועת עזה לא היו נמשכים ללא שתיקה פנימית ישראלית.

ד"ר האני אל-ג'מאל: ישראל משתמשת במצור הזה כנשק כדי לכפות עקירה בכפייה על פלסטינים וליישם מדיניות של "אדמה חרוכה".

הכיסוי המלא שסיפק ממשל ארה"ב תחת הנשיא דונלד טראמפ למדינת ישראל הכובשת הוא שהמשיך את מלחמת ההשמדה המשתוללת ברצועת עזה במשך יותר מ-21 חודשים, וגרמה לאובדן הרסני בנפש וברכוש. מספר ההרוגים מתקרב ל-60,000, עם יותר מ-150,000 פצועים, והרס חסר תקדים שמשפיע על יותר מ-80 אחוז מהמבנים והתשתיות.

בניגוד למטרות המוצהרות מאז תחילת מלחמת ההשמדה, המדינה הכובשת לא הותירה אבן על אבן בהפיכת חייהם של אנשים לגיהנום חי, שהאחרונה שבהן היא רעב, במסגרת תוכנית מוגדרת בבירור שמטרתה לרוקן את רצועת עזה מאוכלוסייתה, ביישום חזונו של נשיא ארה"ב השואף להפוך אותה ל"ריביירה" בבעלות ארצות הברית. זהו החזון שאימץ ראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו, והוא פועל ליישומו בשטח, ללא קשר לעמדות הדחייה הבינלאומיות, ובניתוק מכל מה שמתרחש במשא ומתן המתנהל בקטאר בין המדינה הכובשת להתנגדות באמצעות מתווכים.

סופרים, אנליסטים ומומחים שדיברו עם "אני" אמרו כי ישראל משתמשת במצור, ברעב ובמשא ומתן ככלי מלחמה כדי לכסות על מטרתה העיקרית של עקירת האוכלוסייה מרצועת עזה. הם ציינו כי העיכוב בשיקום והיעדר כל סביבת מחיה מאשרים את קיומה של גישה שמטרתה לשלול מהפלסטינים את זכותם לאדמה ולהישרדות.

הם הסבירו כי ממשלת הכיבוש פועלת להגבלת הפלסטינים לאזורים צרים כחלק מפרויקט שמטרתו לרוקן את הארץ ולכפות מציאות של רצח עם ועקירה בכפייה. הם הדגישו כי ישראל משתמשת במצור זה כנשק כדי לכפות את עקירת הפלסטינים וליישם מדיניות של אדמה חרוכה.

הם הדגישו כי ארצות הברית שותפה של המדינה הכובשת במלחמת ההשמדה שלה נגד העם הפלסטיני ברצועת עזה, וציינו כי מעשי הטבח והרעב המלאכותי המתמשכים ברצועת עזה לא היו נמשכים ללא שתיקה פנימית של ישראל.

ההרס הנרחב ברצועת עזה הוא חלק מתוכנית עקירה.

הסופר והפרשן הפוליטי מוסטפא אברהים אמר כי ישראל מעולם לא חדלה ליישם את תוכניותיה לעקירה בכפייה של פלסטינים. תוכניות אלו החלו להתגבש עם פרוץ המלחמה האחרונה, המכונה "מלחמת ההשמדה", אשר התרחשה במקביל ללחץ האמריקאי על מצרים לפתוח את מה שנקרא מסדרונות הומניטריים.

הוא הוסיף כי השיחה שהתקיימה באותה תקופה בין נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן למזכיר המדינה שלו לא נועדה למטרה הומניטרית, כפי שנטען, אלא באה בתגובה ללחץ ישראלי לגרש פלסטינים למצרים, שם כבר החלו דיונים רציניים ליישום הגירוש.

אברהים הסביר כי הוצעו מספר תוכניות לעקירת פלסטינים בממשלת ישראל, כולל אחת שהוצגה על ידי שרת המודיעין והעניינים האסטרטגיים גילה גמליאל, ולאחריה הצהרות חוזרות ונשנות מצד חברי כנסת, שרים, קצינים וגנרלים ישראלים.

הוא ציין כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ דיבר במפורש על הצורך בעקירת פלסטינים בתירוץ של שיקום עזה והפיכתה ל"ריביירה של המזרח", ואישר כי תוכניות אלה אינן התפתחות חדשה, אלא מושרשת באידיאולוגיה הציונית הרשמית.

הוא הצהיר כי ההרס הנרחב בעזה, ובמיוחד בערים כמו רפיח, חאן יונס וצפון רצועת עזה, הוא חלק מתוכנית זו, כאשר שכונות שלמות נהרסות באופן שמותיר אנשים ללא יכולת אפילו לחשוב על הישרדות. העיכוב בשיקום והיעדר כל סביבת מחיה מאשרים גישה שיטתית לשלילת זכותם של הפלסטינים לאדמה ולהישרדות.

המחבר אברהים גילה כי ישראל הקימה לאחרונה גוף רשמי בתוך הצבא לטיפול בסוגיות עקירה. דיווחים ישראליים מצביעים על כך שראש המוסד ניהל קשר עם מדינות כמו אתיופיה, לוב וכמה מדינות אסייתיות כדי לשכנע אותן לקבל פליטים פלסטינים, בין אם באמצעות לחץ ובין אם באמצעות תמריצים כספיים.

הוא ציין כי כ-107,000 פלסטינים הגיעו למצרים, רובם מחפשים טיפול רפואי או נמלטים מהמלחמה, וכיום מתגוררים שם, בעוד שמספר גדול עדיין מעוניין לחזור. עם זאת, ישראל ממשיכה ללחוץ על העקירה להימשך, נתמכת, למרבה הצער, על ידי שתיקה אמריקאית ברורה או עידוד.

עמדת הנשיא סיסי הדוחה את עקירת הפלסטינים

אברהים סבור כי העמדה המצרית, שהוכרזה על ידי הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, הדוחה את העקירה וסגרת את מעבר רפיח, היוותה מכשול עיקרי ליישום תוכניות אלה. אף על פי כן, ישראל ממשיכה בפעולותיה הצבאיות, כולל מבצע גדעון, שהושק באפריל האחרון, אשר לווה במצור חונק ובעקירה פנימית נרחבת של תושבי צפון ומזרח עזה לעיר עזה, בה מתגוררים כיום יותר מ-1.1 מיליון עקורים.

הוא הוסיף כי כ-800,000 פלסטינים מתגוררים כיום באזור מוואסי הסמוך לרפיח וחאן יונס, בעוד ששאר רצועת עזה מוגבלת לאזור המרכזי, אותו מכנה ישראל "האזור המרכזי".

הוא ציין כי הדיבורים על הקמת עיר הומניטרית שם הם ניסיון להסוות תוכנית לעקירה המונית לכיוון הגבול המצרי.

הוא ציין כי רעיון העקירה אינו חדש, אלא מקורו בתוצאות הנכבה של 1948 וחודש לאחר מלחמת 1967, כאשר ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ושר הביטחון שלה משה דיין ניסו ללא הצלחה לדחוף פלסטינים להגר לירדן ולאל-עריש. נשיא מצרים המנוח חוסני מובארק דחה גם הוא הצעות דומות מצד ישראל בשנת 2006 ושוב בשנת 2018.

אברהים סיכם את דבריו בטענה כי "תוכניות העקירה לא צלחו עד כה, הודות לעמידתם האיתנה של הפלסטינים למרות ההרג, ההרס והסבל. עם זאת, התנאים הקשים שהם חווים גורמים לתוכניות אלה להימשך, כחלק ממאמצי ישראל להשיג את מטרתה ההיסטורית לרוקן את השטחים הפלסטיניים, ובמיוחד את רצועת עזה, מתושביהם, ולכפות עקירה בכפייה המונית שנותרה חלום ישראלי שטרם התממש".

הנדסה מחדש של המציאות הדמוגרפית במגזר

חוקר לענייני פוליטיקה, ד"ר מנסור אבו כרים, מאמין שישראל משתמשת בעקירה, ממשיכה בפעולותיה הצבאיות, מגבירה את הלחץ, המצור ויוצרת כאוס וחוסר ביטחון כדי לדחוף את התושבים לחפש אפשרויות אחרות.

הוא הסביר שמדובר במדיניות שיטתית שבאמצעותה ישראל שואפת לעצב מחדש את המציאות הדמוגרפית ברצועת עזה ולדחוף את התושבים להגר הרחק מהרצועה.

ד"ר אבו כרים ציין כי המלחמה המתמשכת מאשרת כי מטרתה הסופית של ישראל אינה להחזיר שבויים או להביס את חמאס, אלא לעקור את אוכלוסיית רצועת עזה, תוך שימוש במטרות המלחמה המוצהרות ככיסוי.

הוא הוסיף: "ישראל משתמשת במצור, ברעב ובמשא ומתן ככלי מלחמה כדי לכסות על מטרתה העיקרית של עקירת האוכלוסייה מרצועת עזה.

הוא הסביר שישראל ראתה בהצהרותיו של טראמפ מוקדם יותר השנה הזדמנות להעלות את רעיון עקירת מספר רב של תושבי עזה כדי לחסל את הגוש הדמוגרפי, שמבחינתה היווה מכשול.

החוקר אבו כרים הסביר כי עזה הפכה בשנים האחרונות לפצצה דמוגרפית, המהווה איום דמוגרפי וביטחוני על ישראל. ישראל ראתה באירועי ה-7 באוקטובר ובהשלכותיהם הזדמנות פז להשיג מטרה זו, בין אם באמצעות עקירה, הרג או הטלת מצור ורעב.

אבו כרים סיכם את דבריו בטענה כי ישראל, באמצעות הפצצה מתמשכת על רצועת עזה במשך יותר מ-21 חודשים, מבקשת להסיר את הנטל הדמוגרפי בכל האמצעים הדרושים.

נוהלי הכיבוש משפיעים לרעה על המשא ומתן המתמשך.

הפרשן הפוליטי הלבנוני ד"ר עבדאללה נחמה אמר מצידו כי ישראל ממשיכה לנהל מלחמת השמדה ורעב נגד רצועת עזה והגדה המערבית הכבושה, וציין כי פרקטיקות אלו עלולות להשפיע לרעה על המשא ומתן המתמשך בנוגע להפסקת אש וחילופי שבויים.

הוא הסביר כי הפלסטינים בעזה נתונים לרצח עם שיטתי ומלחמת רעב שמנהלת ממשלת הכיבוש הישראלית, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתמיכה אמריקאית ובמעורבות בינלאומית ברורה. זאת למרות הצהרות שפרסמו גופים כמו האיחוד האירופי ומוסדות הקהילה הבינלאומית, אשר מביעים גינוי בלבד מבלי לנקוט בפעולה של ממש.

נחמה הוסיף: "מלחמה מקיפה זו, הכוללת הפצצות, הרג והרס, יחד עם מצור רפואי והומניטרי, שואפת לשעבד את העם הפלסטיני. ממשלת הכיבוש נושאת באחריות מלאה למדיניות כושלת זו שבוצעה נגד שני מיליון פלסטינים ברצועת עזה."

ד"ר נחמה הדגיש את הצורך לעצור את המלחמה הזו באופן מיידי ולא לאפשר את המשך התוקפנות האכזרית הזו, שמטרתה לעקור בכוח פלסטינים בחו"ל וליישב אותם במדינות אחרות.

הוא הדגיש כי ממשלת הכיבוש פועלת להגבלת הפלסטינים לאזורים צרים, כחלק מפרויקט שמטרתו לרוקן את האדמה ולכפות מציאות של רצח עם ועקירה בכפייה.

הוא ציין כי המשך גישה זו מצד ממשלת נתניהו מאיים על תהליך המשא ומתן ופותח פתח לאפשרות של הסלמה מסוכנת, אותה מבקש נתניהו כדי להבטיח את המשך אחיזתו בשלטון ולפייס את הפלג הימני הקיצוני ביותר בממשלתו, הדוחה את סיום המלחמה.

הפרשן הלבנוני נחמה סיכם באומרו: "ישראל, אשר כבשה אדמות ושטחים פלסטיניים בסוריה ובלבנון במשך עשרות שנים, מסרבת לסגת מהם, דוחה את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית ואינה מאמינה בפתרון שתי המדינות".

ישראל כבר לא מתעניינת בשום שיקול הומניטרי או בדעת הקהל.

מצידו, העיתונאי וואדי עווודה, מומחה לענייני ישראל, טען כי כל דבר מותר ואפשרי תחת ממשלה ישראלית שאיבדה שליטה ואינה אכפת לה עוד משיקולים הומניטריים או דעת קהל, מקומית או בינלאומית.

הוא הוסיף, "הממשלה הזו עושה כל מה שהיא רוצה, וככל שיותר חייליה נהרגים ונפצעים, כך תגובתה הופכת לאכזרית יותר".

עווודה ציין כי מעשי הטבח והרעב המלאכותי המתמשכים ברצועת עזה לא היו נמשכים ללא שתיקה פנימית בישראל. הוא אמר, "אם הישראלים, כציבור, היו באמת לא מרוצים, הם היו יוצאים לרחובות. אבל אין מה לדבר על הפגנות".

הוא המשיך: "כאשר חלק מהישראלים מדברים על הצורך להפסיק את המלחמה או על ההרג והרעב, הם לא מדברים מתוך חששות מוסריים, אלא מתוך חישובי רווח והפסד: כיצד המלחמה הזו מציגה אותנו בחו"ל? כיצד היא פוגעת בכלכלה שלנו ובתדמית שלנו?"

העיתונאית עוואודה הסבירה כי מה שקורה אינו מוגבל לישראל בלבד, אלא שגם מדינות המערב צידדו במערכת האינטרסים על חשבון מערכת הערכים והמוסר.

הוא הוסיף, "מדינות אלו מציעות לישראל הצהרות מילוליות, אך ללא צעדים מעשיים או סנקציות, בניגוד למה שקרה עם רוסיה בנושא אוקראינה".

גינויים אירופיים ביישנים כדי לספוג כעס ולהפסיק לגנות

הוא אמר, "הגינוי הביישני נועד רק לספוג כעס או להסיט את האשמה. בינתיים, רבות מהמדינות הללו ממשיכות לספק לישראל נשק, ציוד ותחמושת."

ברמה הערבית, אמר עווודה, "זה בלתי נתפס שלמדינות אלו יש רמת השפעה והשקעה כזו באמריקה, ועדיין אינן מסוגלות להשפיע על טראמפ או ללחוץ על נתניהו לעצור את המלחמה!"

הוא המשיך, "נראה שחישובים צרים מניעים עמדות, גם אם העם הפלסטיני ימות ברצועת עזה. זהו עניין מסוכן מאוד שיהיו לו השלכות אסטרטגיות על כל הערבים".

עווודה הזהיר כי גישה זו עלולה להשפיע על כולם: "התפנית הבאה עלולה להיות סוריה, הפלסטינים, העיראקים או הלובים... אף אחד לא יהיה בטוח. מי שחושב שהוא בטוח ימצא את עצמו בסופו של דבר מושפל, גם אם זו לא תוצאה של כיבוש ישיר".

"ערי אוהלים" פותחות בתי כלא

בתורו, הפרשן הפוליטי המצרי ד"ר האני אל-גמאל טען כי השימוש הנוכחי של ישראל בסיוע הומניטרי כפול הוא חלק ממדיניות הרעבה שיטתית נגד הפלסטינים.

הוא הסביר כי הגבלת הסיוע לקרן עזה, שמימונה חשוד כלא קשור, הביאה למותם של יותר מ-1,000 פלסטינים, בנוסף לפציעות שונות, כתוצאה מהבהלה להשיג סיוע זה.

הוא הוסיף כי ישראל משבשת את מערכת אספקת הסיוע, ובראשן תוכנית המזון העולמית, וחוסמת את כניסתה דרך מעברי הגבול, במיוחד עם מצרים, דבר המשקף בבירור גישה מכוונת זו.

אל-ג'מאל ציין כי ישראל משתמשת במצור זה כנשק כדי לכפות עקירה בכפייה על פלסטינים וליישם מדיניות של "אדמה חרוכה", לא רק על ידי העברת האוכלוסייה מצפון לדרום, אלא גם על ידי הגבלתה לאזור שאינו עולה על 25% מרצועת עזה.

הוא ראה בהתנהגות זו הפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ושל הוראות אמנת רומא, ובמיוחד פרק VII, הקובע את ההגנה על אזרחים.

הוא המשיך ואמר כי מה שישראל עושה מייצג גישה שיטתית שמטרתה להרחיב התנחלויות על חשבון אדמות פלסטיניות ולהקים אזורי חיץ שאינם נגישים לפלסטינים.

כיסוי אמריקאי לפרקטיקות ישראליות

גרוע מכך, לדברי אל-ג'מאל, הקמתן של "ערי אוהלים" המשמשות כבתי כלא פתוחים, הכופים על פלסטינים להתגורר בהן ללא אפשרות לעזוב, בניסיון לכפות מציאות דמוגרפית חדשה.

אל-ג'מאל הדגיש כי לצערנו, מדיניות זו נהנית למידה מסוימת של לגיטימציה אמריקאית, המעניקה לישראל כיסוי נוסף להמשך שיטות הדיכוי וההתפשטות שלה.

עם זאת, האנליסט המצרי הצביע על פעולה אירופאית אחרונה, המיוצגת על ידי קבוצת מדינות שהכריזו על דחייתן את הגישה הישראלית. הוא קרא לתרגם עמדות אלו לצעדים מעשיים, כגון הפעלת סעיף 2 בהסכם הסחר עם ישראל והקפאתו, והפעלת לחץ כלכלי על ידי הפסקת הסחר, במיוחד בכל הנוגע למוצרים שמקורם בהתנחלויות.

אל-ג'מאל סבר כי צעדים אלה יגבילו את תוכניתה של ישראל להשתמש במדיניות של דלת פתוחה כדי לעקור פלסטינים מעבר לגבולותיה או לכפות מולדות חלופיות. ישראל הציעה גם ליישב אותם במדינות כמו לוב, אתיופיה, סודן, אוגנדה או אפילו אינדונזיה. אלה רעיונות שנדחו על ידי הקהילה הבינלאומית וסותרים את אמנות ז'נבה השונות.