על רקע התקפות ישראליות על איראן, מאות פתחו בשביתת רעב בעזה

יותר מ-650 ישראלים, פלסטינים ופעילי שלום מרחבי העולם השתתפו ב"שביתת החירות" - יוזמה של תנועת לוחמים לשלום.

"ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה בין ישראל לאיראן – בה נהרגו עשרות, מאות נפצעו, והשמיים מעל טהרן ותל אביב התמלאו בטילים ובכלי טיס בלתי מאוישים – תנועת לוחמים לשלום, בשיתוף פעולה עם ארגוני שלום אחרים, ארגנה "שביתת חופש": אירוע מחאה מקוון שנמשך כל היום, בהשתתפות מאות ישראלים, פלסטינים ופעילי שלום מיותר מ-25 מדינות, בקריאה דחופה לעצור את הרעב בעזה ולסיים את המלחמה", נמסר בהצהרה של התנועה.

על רקע הרעב הגובר ברצועת עזה, שם כמעט שני מיליון בני אדם נאבקים על הישרדותם, והמצור המתמשך בגדה המערבית, התעקשה לוחמת לשלום לא לעצום עין, גם כאשר תשומת הלב התקשורתית והציבורית עברה לפתע לזירה החדשה בין ישראל לאיראן. יותר מ-650 איש נרשמו לאירוע, חלקם צמו מבתיהם, ותמכו בקריאה להשמיע קול מוסרי בתקופות של הפצצה, מלחמה ופחד מהסלמה אזורית.

במהלך היום, יותר מ-200 איש השתתפו במפגשי דיאלוג מקוונים ששודרו בשלוש שפות - עברית, ערבית ואנגלית - כדי ללמוד יחד על המצב המידרדר בעזה ועל ההיסטוריה של צום ושביתות רעב כצורות מחאה והתנגדות לא אלימה. בין המפגשים נערך דיון משפטי על איסור חנינות ביהדות, בהנחייתה של הרב יעל ורגן; מפגש "עדויות מהארץ" בהשתתפות בני משפחה פלסטינים מעזה ופעילים ישראלים משדרות, אזור עוטף עזה; פאנל דיון קהילתי רב-לשוני בהשתתפות עשרות משתתפים מישראל, פלסטין, דרום אפריקה, ארצות הברית ומדינות אחרות, שדיברו בגלוי על פחדים, חרדות ובדידות, לצד תקווה, סולידריות ומחויבות עמוקה לפעולה; ומפגש קהילתי בינלאומי בהובלת ידידי לוחמי השלום מארצות הברית, בהשתתפות הרב אלי תקווה שרה, תחיה וקאלו ודוד קטבאה.

"ברגע זה, כאשר מלחמה נוספת משתוללת ואזרחים משלמים שוב את המחיר, בחרנו להתאחד, לצום ולצעוק", אמרה מיה בירן, מנהלת הפעילות של לוחמים לשלום. "למרות ההפצצה, אנו מסרבים להסיט את המבט מעזה. זה בדיוק מה שהמנהיגים רוצים - שנשכח. ואנחנו מסרבים לשכוח".

"שביתת הרעב היא זעקה הומניטרית לעזרה נגד הרעב בעזה", אמר הפעיל סייל ג'בארין, מנהל הקמפיינים של תנועת לוחמים לשלום. "כל ביס אוכל שאני מוותר עליו הוא תזכורת לכך שעזה גוועת ברעב. זהו מעשה של סולידריות עם אלה שאין להם עוד מה לאכול".