וושינגטון מקשרת את נסיגת ישראל מדרום לבנון לנסיגת הנשק של חיזבאללה.

בלבנון קיימת דאגה נרחבת שארצות הברית תימנע מלהתערב ישירות או באמצעות ועדת המעקב הבינלאומית המפקחת על יישום הסכם הפסקת האש עם ישראל. הדבר עלול למנוע מישראל להרחיב את תקיפותיה האוויריות, כפי שקרה לאחרונה בפרברים הדרומיים של ביירות. הדבר נכון במיוחד בהתחשב בכך שהתקיפות הללו היו האלימות ביותר, והביאו להרס של מספר מבני מגורים, למרות טענת ישראל כי היא כיוונה את המרתפים, בהם חיזבאללה משתמש לייצור רחפנים.

החששות הלבנוניים התגברו לאור העובדה שישראל הודיעה בעבר לארצות הברית על כוונתה לפגוע בבניינים אלה, אשר מאוחר יותר התברר שלא שימשו את חיזבאללה לייצור רחפנים.

זה מה שוושינגטון הודתה בכך שהטילה את האשמה על תל אביב, כפי שאמרו מקורות לבנוניים רשמיים לאשרק אל-אווסט, בטענה שתירוצים אלה אינם תקפים.

האשמה בלי לחץ

עם זאת, הנזיפה האמריקאית בישראל לא תשמש כדי להפעיל עליה לחץ להפסיק את התקפותיה, לאור החששות מהתרחבותן בהיעדר בקרות הרתעה. מצב זה מחמיר עוד יותר בשל כישלונה של ועדת הפיקוח לפקח על הפרות ולהרתיע את ישראל מלהמשיך בהן. חיזבאללה עומד מאחורי המדינה הלבנונית במאמציה הדיפלומטיים לאלץ את ישראל לסגת, ונמנע מלהגיב להפרותיה את הפסקת האש.

לכן, האשמתה של וושינגטון את ישראל לא תשנה את המציאות בשטח, כל עוד היא נהנית מכיסוי אמריקאי המאפשר לה להמשיך להפעיל לחץ על לבנון כדי לחייב אותה לקבוע לוח זמנים לנסיגת נשק חיזבאללה ולקשר אותו לנסיגתה מהדרום. זאת למרות העובדה שהנשיא ג'וזף עאון מחויב להתחייבותו לשמור על הנשק בידי המדינה בלבד ולא ייסוג ממנה.

זה חל אוטומטית על ממשלתו של ראש הממשלה נוואף סלאם. שניהם מתעקשים לשמור על שליטה בלעדית בידי המדינה, ללא שותף, וקוראים לקהילה הבינלאומית, בראשות ארצות הברית, ללחוץ על ישראל לסגת מדרום לבנון.

בהקשר זה, מקורות שרים אומרים כי הנשיא עאון איתן בעמדתו והוא מקיים קשר עם הנהגת חיזבאללה כהכנה לדיאלוג שמטרתו להבטיח את החזקת הנשק הבלעדית על ידי המדינה לאחר שייווצרו התנאים המתאימים ליישומו.

בחירת המפלגה

מקורות אישרו בפני אשרק אל-אווסט כי למפלגה אין ברירה אלא לקיים דיאלוג רציני, שאינו נועד לקנות זמן בזמן ההמתנה לתוצאות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן בנושא הגרעין. עם זאת, אי אפשר לקשר את הדיאלוג למאמצים הלבנוניים להשתלט על בקרת הנשק בידי המדינה על מנת להרחיב את ריבונותה על כל שטחה.

היא מציינת כי האשמת הממשלה במשיכת נשק חיזבאללה באיטיות אינה מדויקת, אינה הוגנת ומוטה למדי, בהתחשב בסירובה של ישראל ליישם את הסכם הפסקת האש. אלא אם כן שני הצדדים יידרשו להיכנס לעימות עקוב מדם עם חלק גדול מהאוכלוסייה הלבנונית, הדבר לא ישיג את מטרותיו המיועדות, שכן הדבר יכניס את המדינה למשבר פוליטי המאיים על שלום האזרחי ומערער את יציבותה.

היצמדו לוועדת הפיקוח

מקורות מאשרים כי לבנון מחויבת להמשך נוכחותה של ועדת הפיקוח המפקחת על יישום הפסקת האש. היא רואה בהצהרת פיקוד הצבא, שאיים להימנע מללוות את הוועדה בבדיקת אתרים לפירוק אם יאושר כי הם משמשים את חיזבאללה לאחסון נשק כחלק מהתשתית הצבאית שלו, כחלק ממאמץ לדחוק בישראל להתערב כדי להפסיק את הפרותיה ולמנוע את התרחבותן. זאת על רקע חששות לגיטימיים כי הם מרעילים את האטמוספירה עם בוא הקיץ, לו מצפים הלבנונים, מחיים את הכלכלה ומוציאים את לבנון מהקיפאון בו היא שקועה.

מקורות מציינים כי הדיאלוג המובטח עם חיזבאללה להשגת מונופול נשק הוא חלק מאסטרטגיית הביטחון הלאומית של לבנון. הוא לא יישאר פתוח ואינו נועד לבזבוז זמן, שכן לבנון, במצבה הנוכחי, אינה יכולה להרשות לעצמה לפספס את ההזדמנות להיחלץ ממשבריה על ידי בחירתו של עאון לנשיא והקמת ממשלה בראשות סלאם. המקורות מגלים כי עאון לא יאפשר להזדמנות זו להתבזבז.

זה מה שהדגיש כאשר קיבל פניות של שליחים זרים וערבים שיעצו לו לזרז את יצירת התנאים שיאפשרו למדינה להשתלט על נשק ללא שותף. זוהי הסיבה לפירוש עצה זו כחלק מקביעת לוח זמנים לפירוק הנשק של המפלגה.

מקורות שואלים על היעדר פעולה אמריקאית בלבנון, במיוחד בכל הקשור לזירה הצבאית כתוצאה מההסלמה הישראלית, במיוחד לאור העובדה שלבנון עוברת נסיבות אפלות ביותר כאשר וושינגטון משחררת את סגנית השליח המיוחד של נשיא ארה"ב למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, מתפקידה לטפל בתיק הלבנוני. דבר זה הכניס את שגרירת ארה"ב בלבנון, ליסה ג'ונסון, ועימה את המדינה הלבנונית על כל מוסדותיה, למצב של בלבול, בהמתנה שוושינגטון תשלח לביירות, כפי שמועות, את שגריר ארה"ב בטורקיה, תומאס ברק, שמונה לאחרונה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשליחו המיוחד לסוריה, אף שאיש לא קיבל הודעה על תאריך הגעתו.

מסר כפול

היא גם שואלת האם ישראל, על ידי הרחבת פשיטותיה, שואפת לשלוח מסר כפול עם חותמת אמריקאית:

הראשון הוא עבור איראן, בטענה שביקורו של שר החוץ שלה, עבאס עראקצ'י, בביירות לא יאפשר לה להחזיר את תפקידה בלבנון. השני הוא עבור חזבאללה, שמא ישקול מחדש את חישוביו ויפעל כאילו הנסיבות עדיין מאפשרות לו להחזיר את יכולותיו הצבאיות לקדמותן לפני תמיכתו בעזה, וכי אין זה מותר לחזור אחורה. יש לציין כי עראקצ'י הגביל את עניינו לפתיחת דף חדש בין שתי המדינות, ולא התייחס לנושאים החמים שעל סדר היום הלבנוני בשלב הנוכחי. משמעות הדבר היא שהוא משוכנע שהעבר התהפך עקב התמורות שחווים באזור ובלבנון.

מקורות סבורים כי למפלגה אין הצדקה להציב את המדינה ברשימת המתנה, עד לתוצאות המשא ומתן האיראני-אמריקאי, משום שמה שנכתב על לבנון נכתב.

עקרון הקשר

לעומת זאת, גורמים פוליטיים עוסקים בהיעדר פעולה אמריקאית כרגע, ובאישורה של ישראל לעשות כל מה שתמצא לנכון, מנקודת מבט של שמירה על ביטחונה על ידי השמדת יכולותיה הצבאיות הנותרות של המפלגה. הם מקשרים את נסיגתם מהדרום לקביעת לוח זמנים לבלימת כלי הנשק שלה והשארתם בידי המדינה באופן בלעדי, שבלעדיו היא לא תוכל להרחיב את ריבונותה על כל שטחיה בהתאם להחלטה 1701.

היא טוענת כי בכירים במדינה הודיעו לה, וכך גם כמה חברי פרלמנט המבקרים לעתים קרובות בוושינגטון, כי הבית הלבן מאמץ את עקרון הקוהרנטיות משום שהוא נוצר בארצות הברית, וכי ללבנון אין ברירה אלא לדבוק בו כדרך חובה להסתיר את המסך הפוליטי על העידן האיראני באזור עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד וכניסת לבנון לשלב פוליטי חדש, שאחת מתוצאותיו הייתה דעיכת המפלגה לאחר שטעתה בתגובת ישראל לתמיכתה בעזה.