משרד האוצר הישראלי מזהיר כי תקציב עתודת המלחמה ייגמר בקרוב.

נציגי משרד האוצר הזהירו בישיבת ועדת הכספים של הכנסת כי התקציב שהוקצה להרחבת המלחמה בעזה במרץ האחרון במבצע צבאי שכונה "מבצע גדעון" "יגמר תוך שבועות, ועלינו להתחיל לחפש פתרונות", על פי עיתון ישראל היום ביום רביעי.

משרד האוצר הקצה 10 מיליארד שקלים בתקציב המדינה של השנה הנוכחית כתקציב עתודה למימון התפתחויות בלתי צפויות במלחמה.

העיתון ציין כי עד כה נוכו מסכום זה 4 מיליארד שקלים עבור הצבא הישראלי, 1.8 מיליארד שקלים עבור משרד הביטחון הלאומי בעקבות איומיו של בן גביר, ו-1.2 מיליארד שקלים עבור הארכת פינוי תושבי היישובים בדרום ובצפון הארץ. נותרים 3 מיליארד שקלים למימון התפתחויות בלתי צפויות במלחמה.

על פי העיתון, ממשלת ישראל לא הקצתה תקציב למבצע גדעון כאשר אישרה אותו. עם זאת, הצבא הישראלי גייס מספר רב של חיילי מילואים, בנוסף להוצאות על רכישת תחמושת, שצפויות להיות ממומנות מתקציב המילואים.

העיתון ציטט מקור במשרד האוצר שאמר, "נותרו לנו משאבים כספיים לעוד מספר שבועות של לחימה בצורתה הנוכחית. אם ייחתם הסכם לשחרור החטופים וייחתם הפסקת אש, נוכל להחזיק מעמד. אבל זה חייב לקרות עכשיו. אם הממשלה תחליט להמשיך במבצע הצבאי, ובמיוחד אם תחליט להעמיק אותו, אין לנו מספיק כסף. תקציב הרזרבה ייגמר למעשה בעוד מספר שבועות, ואז צריך לעשות משהו".

המקור הוסיף, "נראה שנצטרך לצמצם את כספי הקואליציה. אני לא רואה אפשרות אחרת אלא אם כן לממשלה תהיה תפיסה שונה לגבי מקורות המימון להעמקת המבצע הצבאי ולהמשכו. אבל עלינו להבין שכל מקור מלבד כספי הקואליציה יפגע ישירות בשירותים לאזרחים".

המקור דיווח כי העלות הממוצעת ליום לחייל מילואים היא 1,600 שקל, וכי בעיה נוספת היא שמשרד הביטחון והצבא חרגו מהתקציב שהוקצה להם מתחילת השנה.

הוא הוסיף, "משרד הביטחון והצבא התחייבו ליישם צעדי איחוד (הפחתת הוצאות), אך לרוע המזל, הם החלו בצעדים הונאה כמו עיכוב תשלומים כספיים לגופים המספקים את צרכי הצבא".

מקור אחר אמר לעיתון שבמקרה זה, "במקום שאלביט מערכות (המספקת לצבא אלקטרוניקה מתקדמת ונשק) תקבל את הכסף עכשיו, היא תקבל אותו בשנה הבאה מתקציב השנה הבאה. ומאיפה יגיע הכסף בשנה הבאה? אל תתפלאו אם הוא יגיע מהעלאת מיסים".

העיתון ציטט מקור כלכלי בכיר שאמר כי המשך המלחמה, במיוחד אם תסלים עוד יותר, יחייב חיפוש פתרונות. הוא הוסיף כי לא יהיה פתרון בתקציב השנה הבאה, במיוחד לאור העובדה שסכום החזרי החוב יעלה בשנה הבאה ל-80 מיליארד שקלים מדי שנה.