מה נשאר מפתרון שתי המדינות?

החלטות בינלאומיות הקובעות את פתרון שתי המדינות, שעל בסיסו התבססו תהליך השלום והמשא ומתן להסדר כולל ומלא בין הצד הפלסטיני והצד הישראלי, והוויתור ההיסטורי שעשה הארגון לשחרור פלסטין, כשהסכים ל- מדינה פלסטינית שתקום על שטח של 22 אחוז, משטחה הכולל של פלסטין, והקונצנזוס הבינלאומי האינטרנציונל, שתמך ודחף את גלגל ההתנחלויות במשך שנים, הופסק על ידי הימין הקיצוני בישראל. תחילת האלף השני.

מאז, אנחנו משוטטים באזורים מעורפלים ואפורים תחת הבטחות שווא כאן והבטחות שם, ולא היה ברור שהעובדות בשטח הגיעו לרמות כאלה שדרכן יהיה קשה להקים מדינה בעלת הרחבה טבעית. ריבונות ועצמאות, עם המשך תוכניות ההתנחלות והסיפוח, ומדיניות הערים המבודדות. הגדה המערבית מחולקת לקנטונים קטנים, מוקפת בהתנחלויות ובמחסומים, והעיר ירושלים מבודדת לחלוטין מסביבתה הפלסטינית. מכל הערים והעיירות הסמוכות לה.

רצונו של הכיבוש ברור, אם באמצעות הצהרות ותוכניות, ואם באמצעות בריתות והבנות פנימיות, לגבי כוונותיהם לעקור את הפלסטינים, לספח את אדמותיהם ולהגליתם ממפת הקיום, גם אם אותה גלות היא לשמים כפי שהם עושים. בעזה. דעה גזענית המובעת על ידי מנהיגי הקיצוניות והטרור בממשלת הכיבוש, ואנו רואים את נוהגיהם בשטח בכל פרט ופרט בחיינו ובכל דקה בתקופתנו.

צריך להבין שמצב ההיעדרות הבינלאומית וההטיה של מדינות מסוימות, ובראשן אמריקה, דחפו את הכיבוש לגזענות זו. חשוב גם להכיר את המציאות הערבית ואת חולשתה מה שקרה ומתרחש ברמת האזור והאזור, מה שהכניס את העניין הפלסטיני ואת העם הפלסטיני כולו תחת המקל הכיבוש, מדיניות ההטרדות והמחנק, שיטות ההרג והעינויים. חוסר החזון של הקהילה הבינלאומית, וחוסר הרצינות של ארצות הברית של אמריקה, עצם הדיבור על פתרון שתי המדינות הוא אשליה ותעתוע, והימור על זה הוא בזבוז זמן. זה הזמן שהכיבוש רוצה להמשיך ביישום תוכניותיו.

מצב הייאוש אליו הגיעו עמנו בכל הנוגע לתהליך ההתיישבות, ומכל ההבטחות והסיסמאות סביבו, נובע מהחוויה החיה, שלא הביאה להחזרת הזכויות הבסיסיות ביותר, והכובש לא עצר. התקפותיה, והפלסטינים לא השיגו את מה שהם חלמו עליו, ובימים אלה חופפים את יום השנה ה-31 לחתימת ההסכם, שבמשך שלושה עשורים לא ייצר מדינה, וגם אחרי שנים אלו אנו חיים היום במלחמה מקיפה ושלמה של רצח עם, והרס גדול שהרס את כל צורות החיים בעזה, ואנו עדים לחוסר יכולת בינלאומית לעצור את רצח העם הזה.

אוסלו התקבל על ידי הפלסטיני, למרות כל מה שלא בסדר בו, אבל באמצעותה הוא שאף למדינה, לריבונות ולהצלה, גם אם חלקית, מהכיבוש, אבל בסופו של דבר זה לא הוביל למדינה, כמו הימין הקיצוני בישראל הרג אותו, רקד על גביו ומיהר לספח ולספח אדמות, להקים התנחלויות ולכפות גיאוגרפיה אחרת לגמרי. אזורים כבושים המכונים אזור A, שהם הערים מהן נסוג הכיבוש בהתאם להסכמים.

תחת ממשלת המלחמה עם המבנה הגזעני הקיצוני שלה, הדיבור על פתרון שתי המדינות הוא שקר גדול, והרדמה כושלת ופג תוקפו, כי מציאות הניסיון בעיני צעירים ומבוגרים יודעת היטב שהעניין הוא בלתי אפשרי, אלא אם כן ירצה הרצון הבינלאומי והמעצמות הגדולות יסכימו, ויכפו פתרון צודק ורציני על פי חזון זמן ספציפי, והחלטות המחייבות את הכיבוש, ובלעדיו, השלום נשאר נשחט על ידי חרב הכיבוש, רוביו והעדרים. של מתיישביה.

תחת ממשלת המלחמה עם המבנה הגזעני הקיצוני שלה, הדיבור על פתרון שתי המדינות הוא שקר גדול, והרדמה כושלת שפג תוקפו, כי מציאות הניסיון בעיני צעירים ומבוגרים יודעת היטב שזה בלתי אפשרי.