עם התקרבות הבחירות האמריקאיות: על מקורותיה ההיסטוריים של הציונות הנוצרית

"הציונות הנוצרית" (המורכבת מנוצרים ציונים) הוא השם שניתן בדרך כלל לאמונה של קבוצת נוצרים, שמקורם לרוב בכנסיות פרוטסטנטיות פונדמנטליסטיות, המאמינות כי הקמת מדינת ישראל ב-1948 הייתה הכרח בלתי נמנע, כי הוא מגשים את נבואות התנ"ך בשני העידנים שלו: הישן והחדש. הם מאמינים כי הקמת מדינת ישראל מהווה הקדמה לביאתו השנייה של ישו ארצה כמלך מנצח במשך אלף שנים, לאחר מלחמה שהוא ינהל נגד ה"רע" בעולם. גם "הציונים הנוצרים" מאמינים שחובתם להגן על העם היהודי בכלל, ועל המדינה העברית בפרט. הם מתנגדים לכל ביקורת או התנגדות לישראל, במיוחד בארצות הברית של אמריקה, שם הם חלק מהשדולה הפרו-ישראלית.
לציונות הנוצרית יש מקורות ישירים בדיספנציונליזם, אותה גישה תיאולוגית (קרא: מערכת) המתמקדת בפרשנות מילולית של הנבואה המקראית, מכירה בהבדל בין ישראל לכנסייה ומחלקת את התנ"ך לתקופות שונות, שהופיעו באנגליה ב המאה התשע-עשרה, הודות למאמצים של (ג'ון נלסון דארבי) מכנסיית האחים פלימות', אך חלקם מתחקים אחר מקורותיה עוד יותר לבריטניה של המאה ה-17.
אשר ל"ציונות הדתית", היא נולדה בתחילת המאה העשרים מנישואים בלתי חוקיים של דת וציונות מדינית! הוא נתמך על ידי אברהם קוק, הרב הראשי של הקהילה היהודית שהתקיימה בארץ ישראל לפני 1948, שטען כי "התנועה הלאומית החילונית היהודית" מהווה מכשיר אלוהי וצעד לקראת הישועה הסופית באחרית הימים, ולפניו. מותו ב-1935 הסכים להקמת מדינה יהודית מנהר הירדן ועד לים התיכון, בה חיים יהודים בריבונות עצמית מוחלטת, מה שהניח את היסודות לשיתוף פעולה בין האגפים הדתיים והחילוניים של התנועה הציונית. זאת, והציונות הדתית סותרת את "התנועה היהודית הפונדמנטליסטית", שסבורה כי יש להקים את מדינת ישראל רק כאשר המשיח המושיע יופיע, וכי הפעילות להקמתה לפני כן מפרה את ההלכה היהודית.
בעשורים שקדמו להקמתה של ישראל ב-1948, התומכים הבולטים והפעילים ביותר בציונות הנוצרית האמריקאית היו ליברלים ופרוטסטנטים מרכזיים, שתמיכתם בתנועה לא הייתה קשורה לרוב לפרשנותם לתנ"ך.
ה"נוצרים" הפרו-ציוניים הללו ראו בפלסטין מקלט בטוח הכרחי ליהודים הנמלטים מרדיפות גוברות באירופה, ולעתים קרובות האמינו שתמיכתם בתנועה היא חלק ממאמץ רחב יותר להתקרבות בין-דתית. לדוגמה, האיחוד הפרו-פלסטין, ארגון נוצרי פרו-ציוני שנוסד ב-1930, קרא לקדם: "רצון טוב וכבוד בין יהודים ללא-יהודים", וקרא לממשלת בריטניה לציית לתנאיו של המנדט על פלסטין, אשר בתורו התחייב לתמוך בהקמת "מולדת לאומית ליהודים".
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ועם המודעות הגוברת שלהם לשואה, סייעו ציוני ארצות הברית יהודים בתיאום הקמתם של שני ארגונים ציוניים לא יהודים: הוועד האמריקני לארץ ישראל והמועצה הנוצרית של פלסטין, שאוחדו מאוחר יותר לתוך הארגון האמריקאי. הוועד הנוצרי למען פלסטין (ACPC)' שהורכב ברובו מליברלים ופרוטסטנטים עיקריים; השדולה הנוצרית האמריקאית המובילה בתמיכה בהקמת "מדינה יהודית" בפלסטין.
הקמת מדינת ישראל ב-1948 נתנה תנופה חזקה לאמצי הציונות הנוצרית, ועבורם הייתה מלחמת יוני 1967 כמו נס אלוהי בו הצליחו היהודים להביס כמה צבאות ערבים יחדיו בו-זמנית. במהלכו הידקה המדינה העברית את שליטתה בשאר אדמות ארץ ישראל ההיסטורית, במיוחד ירושלים המזרחית ואתרי הדת הקדושים שלה. עבור הדיספנסציונליסטים (המוזכרים קודם לכן), עם כיבוש ירושלים והגדה המערבית על ידי ישראל, התגשמו "נבואות התנ"ך. ואכן, סימנים "אלוהיים" אלו (!!!) עודדו נוצרים אוונגליסטים אחרים להצטרף לשורות מגיני ישראל, ולדחוף את ארצות הברית להישאר "בצד הנכון" בהגשמת הנבואות הללו!!!

............

הקמת מדינת ישראל ב-1948 נתנה תנופה חזקה לאמצי הציונות הנוצרית, ועבורם הייתה מלחמת יוני 1967 כמו נס אלוהי בו הצליחו היהודים להביס כמה צבאות ערבים יחדיו במקביל.