נתניהו והכיסוי האיראני בגדה המערבית

המערכה הרחבה שערכה ישראל בגדה המערבית, שהתרכזה לראשונה בצפון, ואין שום מניעה להתרחב לכל הגדה המערבית. אין שום דבר חדש במערכה הזו, מלבד הקשר שלה למלחמה עזה, והקשר האובייקטיבי שלה לשריפות המתרחשות ביותר מאזור אחד.

הגדה המערבית וירושלים, ליבה, העורקים והוורידים שלה, הן זירת הסכסוך הבסיסי בין הפרויקט הישראלי, שלא הושלם, לבין הגורל הפלסטיני, שבסיסו הוא הקמת מדינה עצמאית על אדמות פלסטין. הגורל נותר לא שלם אם הוא לא מבוסס על כל מה שנכבש בעולם ב-1967, ואם הוא לא כולל פתרון לסוגיית הפליטים בהתאם להחלטות הבינלאומיות.

הכישורים הסובייקטיביים והאובייקטיביים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שהושלמה על אדמתה בנוכחות עם המוכשר לקבל את עצמאותו, ובתמיכה בינלאומית מקיפה, שרובן הכירו בה מראש, ואחרים הכירו בזכות של אנשיה אליה, ואפילו בישראל יש כוחות רבי עוצמה שאינם רואים ישועה למדינה העברית ממצוקותיה אלא באישור הקמת מדינה פלסטינית.

הגורמים הישראלים שהתלבטו בפסיקה לפי הרוב הפרלמנטרי מודעים לכך, אך אינם מסכימים כיצד להשיג או לבטל את מה שהם מבינים, ולמרות שכולם חשים במבוי סתום שמבוסס על אי סיום הסוגיה הפלסטינית בחיסול או פתרון, המצב הפנימי בישראל הוא הבסיס להחלטות לכל הכיוונים. עוקב אחריו ביישומו, אם כי במסווה שונה.

מי שחי באופן אישי וסמכותי על מצב עניינים זה הוא בנימין נתניהו, השואף להתאר כמי שסיים את האפשרות של הקמת מדינה פלסטינית, ומה שהוא מדבר על ניצחון מוחלט הוא לא מעצר או הרג של סינוואר, גם לא הרס עזה ופגיעה בגדה המערבית ככל שהוא יכול, אלא הרג של המדינה, בראש ובראשונה, בגדה המערבית, גורלם יוכרע, וגורל כולם. הנושא יוכרע גם כן.

לנתניהו לא חסר ידע בעובדות שהפכו את המדינה הפלסטינית לנושא קונצנזוס עולמי בדבר ההכרח של הקמתה כעמוד יסוד ליציבות המזרח התיכון, עם האינטרסים הבינלאומיים שלו שאינם יכולים לסבול את הלהבות העומדות לא פעם. על סף מלחמה אזורית ואפילו בינלאומית הוא גם יודע שהאנשים שהוא נלחם על כל הגיאוגרפיה הפלסטינית של רפיח ועד ירושלים, ולכל מקום בגדה המערבית, הוא עם מוסמך בכל ההיבטים, בונה את חייהם. מה הם יכולים לשחרר אותם מציפורני הכיבוש האכזרי שלהם, ולבסס את התשתית למדינתם העתידית, באופן שהופך את חלומו של נתניהו לבלוע את הגדה לבלתי אפשרי, וזה מה שהוביל אותו לאבד את טיעוניו למניעתה. הממסד, סוף סוף ותמיד נעזר בכיסוי האיראני, שלא מצא אחר מי להסתתר מאחוריו, והוא מתנגד לכל העולם בסוגיית הקמת המדינה הפלסטינית.

המחסום האיראני הוא למעשה לא הגיוני ולא מציאותי, ואינו משפיע למעשה על המצוקה הישראלית שנבעה בעיקר מהכיבוש, שקדם להולדת הרפובליקה האסלאמית בשנים רבות, וקדמה לו גם ההתנגדות הלאומית שהקימו הפלסטינים כבשו אדמה, והביאו לכך שעניינה תפס את מקומו הראוי ברמה הבינלאומית, באזור ובעולם.

אין להכחיש את התפקיד האיראני באזור ואת האג'נדות והזרועות שלו הנובעות מהשאיפה להשיג מעמד של אימפריה, הניזונה מקריאה מיוחדת של ההיסטוריה העתיקה, ומובלת על ידי נטייה להשפעה קשה ביותר שהאיראני. המדינה נצמדת אליו, לא משנה כמה העלויות שלה, ולא משנה כמה הוכחות לחוסר התוחלת שלה יגדלו עם זאת, תפקיד זה, גם אם הוא נראה חזק בתחום ההשפעה השלילית לא תהיה נוכחות ממשית בצורה ובתוכן. של המדינה הפלסטינית העתידית, שכן היא מדינה לאנשיה המשתוקקים לחיות בצילה, והם אינם רוצים להשתייך לשום מפלגה או אג'נדה המבקשת להעסיק אותה בשירותה.

החיובי שהתגבש למרות הכיסוי של נתניהו... הוא שהעולם לא לקח את הסיפור שלו ברצינות; כי זה כיסוי שביר ומלאכותי, ומול כל העולם כבר לא מתאים לנתניהו להסתתר מאחוריו.