שר הקבינט המלחמה הישראלי לשעבר, בני גנץ, קרא ביום חמישי לראש הממשלה בנימין נתניהו לאזור פעם אחת אומץ ולקבל הסכם להפסקת המלחמה ברצועת עזה, שיתרום להחזרת אסירי ארצו מהארץ. לְהִתְפַּשֵׁט.

זה מגיע שעות לאחר השקת סבב שיחות חדש בבירת קטאר, דוחא, בתקווה להסיר מכשולים ולהגיע להסכם זה.

בנאום לנתניהו בהצהרה אמר גנץ, מנהיג מפלגת "מחנה המדינה" באופוזיציה: "בהתחלה פחדתי מהתמרון (התחלת המבצע הקרקעי בעזה), אחר כך פחדתי להזיז את המאמץ הצבאי צפונה ( העימות עם חיזבאללה בלבנון). במשך חודשים פחדתי לממש את תוכנית בני הערובה (סיום הסכם חילופי שבויים והפסקת אש) מחשש לגורל הקואליציה (הממשלתית).

הוא הוסיף כי הגיע הזמן שנתניהו "יפסיק לדאוג לגורל הממשלה, ו"ידאג רק לגורל האומה".

גנץ המשיך בנאומו לנתניהו: "פעם אחת היה אמיץ", וקרא לו "להסכים להסכם שמחזיר את בני הערובה הישראלים ומפסיק את המלחמה".

האופוזיציה ומשפחות האסירים בישראל מאשימות את נתניהו בהצבת מכשולים לכריתת הסכם עם תנועת חמאס מחשש להתפרקות קואליציית השלטון שלו ואובדן תפקידו, שכן שרי הימין הקיצוני מאיימים לפרוש מהממשלה. להפיל אותו אם הוא מקבל הסכם שכולל הפסקת המלחמה.

מפלגת הליכוד, בראשות נתניהו, מצדה הגיבה להודעת גנץ ואמרה: "הפרוטוקולים (פרוטוקולים של ישיבות הממשלה) יוכיחו כי גנץ הוא שהתנגד להחלטות קריטיות לביטחון ישראל, לרבות החלטות הקשורות לפעולות צבאיות דרמטיות. ”

במפלגה טענו כי "החיסולים של מנהיגי חמאס וחיזבאללה מאז עזיבתו של גנץ מעידים יותר מכל על השינוי במציאות הצבאית הנוכחית".

הוא ראה כי "מצער שגנץ בחר לעזוב את הממשלה באמצע המלחמה", בהתייחס להתפטרותו של האחרון מהממשלה ביוני האחרון.

בתקופה האחרונה, מנהיגים בולטים של תנועת חמאס וחיזבאללה היו נתונים להתנקשויות, שחלקן נטענו על ידי ישראל בעוד שאחרים שתקו, ובראשן חיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, בטהרן בשעה בסוף יולי האחרון, והמנהיג הצבאי הבולט של המפלגה, פואד שוקר, בביירות ביום הקודם.

מוקדם יותר היום נפתחו בדוחא שיחות שתוארו כ"מכריעות" להשגת הסכם לחילופי שבויים והפסקת אש בעזה בין ישראל לחמאס, לפי מקורות עבריים ואמריקאים.

השיחות הללו מתקיימות הרחק מהתקשורת בתגובה להצהרה משותפת שהוציאו מנהיגי ארצות הברית, מצרים וקטאר, בשבוע שעבר.

בעוד הבית הלבן הביע את אמונתו כי השיחות בדוחא יימשכו עד יום שישי, ואמר, בהצהרות לעיתונות ביום חמישי, כי המשא ומתן "מתמקדים בפרטי יישום ההסכם", על פי כתבו של אנאדולו.

במשא ומתן משתתפים ראש ה-CIA, וויליאם ברנס, ראש הממשלה ושר החוץ של קטאר, מוחמד בן עבדול רחמן אל תאני, ראש המודיעין המצרי, האלוף עבאס כאמל, וראש המוסד הישראלי, דוד. ברנע.

בעוד שישראל הסכימה להשתתף בשיחות, מנהיג חמאס סוהיל אל-הינדי אישר לאנאדולו ביום שלישי בערב כי תנועתם לא תהיה חלק מהמשא ומתן הזה.

בתוך כך, חמאס ופלגים פלסטיניים אחרים דרשו, בהצהרה מאוחרת יותר, כי תל אביב תחויב לעשות את מה שסוכם קודם לכן במהלך השיחות הקודמות ביולי האחרון, בהתבסס על הצעתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן.

המגעים עם חמאס מתנהלים בדרך כלל באמצעות מתווכים מצריים וקטארים המעבירים מסרים בין התנועה לישראל במשא ומתן עקיף.

בסוף מאי האחרון הציג ביידן את תנאי העסקה שהציעה לו ישראל "להפסיק את הלחימה ולשחרר את כל החטופים (אסירים ישראלים בעזה)", וחמאס קיבל אותה בזמנו, לפי התקשורת העברית.

אבל נתניהו הוסיף תנאים חדשים שגם שר הביטחון הישראלי יואב גלנט וגם ראש המוסד דוד ברנע שקלו שיפריעו להגיע לעסקה.

תנאים אלו כללו מניעת החזרה של מה שהוא כינה "פלסטינים חמושים" מדרום רצועת עזה לצפונה על ידי בדיקת השבים בציר נצרים, שהקים הצבא הישראלי ליד העיר עזה והפרדה בין צפון הרצועה לעיר עזה. דרומה, והצבא הישראלי שנותר בציר פילדלפיה על הגבול בין עזה למצרים, שעליו הודיעה ב-29 במאי.

מאוחר יותר הוסיף נתניהו תנאים נוספים, כולל הגלת אסירים פלסטינים עם עונשים גבוהים למדינות אחרות.

בתוך כך, דיווחים לאחרונה בעיתונות העברית כי נתניהו יציג תנאים נוספים במהלך סבב השיחות החדש, כולל גירוש כל מנהיגי הדרג הראשון, השני והשלישי בחמאס למדינות אחרות, מה שצפוי להגביר את המורכבות של משא ומתן ומונעים את האפשרות להצלחתם.