מדיניות התנקשות...מסרים ומטרות

שני החיסולים שהתרחשו בפרברים הדרומיים של ביירות ובטהרן ב-30 וב-31 ביולי 2024, והשפיעו על שני אישים צבאיים ופוליטיים מרכזיים, הפקיד האחראי על מערכות צבאיות אסטרטגיות בחיזבאללה הלבנוני, מפקד פואד שוכר "חאג' מוחסן", עליו הכריזה אמריקה ב-1983 על פרס כספי בשווי של 5 מיליון דולר לכל מי שיספק מידע על מקום הימצאו, משום שהיא מאשימה אותו בכך שהוא זה שתכנן והוביל את הפצצת מפקדת הנחתים בביירות ב-1983. , ושל האח איסמעיל הנייה "אבו אל-עבד", המנהיג הפוליטי והאיש הראשון בתנועת חמאס וראש המשרד המדיני שלה. נראה ששני התנקשויות אלו היו מסודרות, תוכננו, הוכנו ונאספו במשך זמן רב שני התנקשויות בסדר גודל כזה דורשות החלטה במעגלים סגורים ואישור ואישור אמריקאי, לאור ההשלכות שעלולות לנבוע משני המבצעים הללו. הם עשויים לדחוף את האזור והאזור לקראת מלחמה אזורית.

לפיכך, סביר להניח שבפגישתו של נתניהו עם ביידן בוושינגטון לאחר ביקורו האחרון ונאומו בפני הקונגרס האמריקני, הפורום להשמצות עולמיות, סוכמו שני המבצעים הללו, ונבחרה אמתלה ונוצלה לביצועם. המבצע להרג ילדי מג'דל שמס "יוצר", וחיזבאללה הלבנוני הואשם באחריות לו, להעסקתו של ישראל לאחר מכן, ולהצהרה של ביידן והממשל האמריקני כי לישראל יש את הזכות להגן על עצמה. לאחר רצח המפקד פואד שוקר, אמר אמריקה כי אסור שההתנקשות הזו תוביל למלחמה כוללת, אלא היא חלק מכללי הפעילות שחיזבאללה וציר ההתנגדות חייבים להתקיים יחד איתם, או לצאת למלחמה כוללת, בעוד מקום ההתנקשות של הנייה היה בטהרן, לא ב... בכל מקום אחר, אחת ממטרותיה היא להחריף את הסכסוך העדתי הסוני-שיעי, וליצור קרע ומצב של חוסר אמון בין טהראן לתנועת חמאס.

נתניהו גם רצה להראות שישראל עדיפה בטכנולוגיה ובמודיעין ומסוגלת לתקוף בכל מקום ולהגיע ליעד שהיא רוצה, ולהראות את איראן כמדינה עם פרצת ביטחון ולא מסוגלת לספק הגנה אפילו לאורחיה זה לברוח קדימה כדי להיפטר ממבוי הסתום של חוסר האונים שלו ברצועת עזה, ולא מהיכולת שלו להשיג את המטרות האסטרטגיות הקיצוניות של המלחמה האגרסיבית שניהל ברצועה, וגם את חוסר יכולתו להחזיר את מתנחלי הרצועה. מה שהכי חשוב עבורו הוא להפעיל הישגים טקטיים בשיקום תדמיתו והשבת הפופולריות שלו בפני הציבור הישראלי, הפחתת הלחצים הפוליטיים והעממיים עליו, והסדרת התוצאות עם יריביו ההגנה, גלנט, הרמטכ"ל שלו, הלוי, וראש השב"כ בר.

פעולות התנקשות הן גישה עקבית באסטרטגיה ובמנטליות העליונות של ישראל. היא רואה בהן גורם מרתיע ומפחיד עבור כוחות ההתנגדות והנגדים. אל-קאעידה והחממה העממית שסביבם אבל הניסיון וההיסטוריה מלמדים שמבצעים רצח זה הרחיב את הנוכחות והפופולריות של אותם ארגונים וכוחות, והגביר את התמיכה העממית והציבורית סביבם, כפי שמעידה העובדה שהכיבוש ביצע יותר. יותר מ-237 התנקשויות נגד כוחות ההתנגדות, כולל מנהיגים חשובים באותם כוחות. כך למשל, מייסד תנועת חמאס, השייח' אחמד יאסין, נרצח, ומספר מנהיגיה המוקדמים, עבדולעזיז אל-רנטיסי, סעיד סיאם ואיסמעיל אבו שנאב, ומנהיגי השטח שלה, ביניהם יחיא עיאש, אל-ג'עברי. , ואחרים, נרצחו גם המזכיר הכללי של תנועת הג'יהאד האיסלאמי, פתחי אל-שקאקי, בהאא אבו אל-עטאיה ואחרים, והמזכ"ל למען החזית העממית, אבו עלי מוסטפא, ח'ליל אל-ווזיר אבו ג'יהאד, המנהיגים הבולטים של תנועת הפת"ח, סלאח חלף "אבו איאד" ואחרים, והמזכ"ל לשעבר של חיזבאללה, עבאס אל-מוסאווי, נרצחו. התנקשויות אלה לא תרמו להיחלשותם ארגונים או התפוררותם והתפוררותם במקום זאת, מצאנו שהתנאים, היכולות והיכולות הצבאיות שלהם נשק, טכנולוגיה וטכנולוגיה, והנוכחות והפופולריות שלהם, ראו קפיצות איכותיות ממה שהיו בעבר, מספר פעמים.

קיים קונצנזוס בין שרים לשעבר, ראשי מרכזי מחקר, ראשי אגף המודיעין הצבאי לשעבר "אמן", וראשי מרכז המחקר הלאומי, כמו ניצן הורביץ', לשעבר מנהיג תנועת "מרצ" והשר לשעבר. , כמו גם תמיר הימן, ראש מרכז המחקר הלאומי, אל"מ קובי מרום, המילואים, והרמטכ"ל לשעבר, אל"מ מילואים דן הראל והעיתונאי המפורסם בן כספית, יש קונצנזוס שאין לחיסולים הללו מוחשיים. או השפעות משמעותיות בטווח האסטרטגי הם נותנים הרגשה של סיפוק בטווח הקצר, אבל אין להם השפעות משמעותיות על יעדים אסטרטגיים, הם מערבים את ישראל במלחמת התשה ארוכה היא אינה תורמת להשגת מטרות המלחמה, אלא מקרבת אותה לפרוץ מלחמה אזורית. נכון שחמאס עלול להיפגע באופן זמני במידת מה מרצח מנהיגיו, אבל הוא יתגלה מחוזקים פוליטית ועממית, ויהפוך לדמות קשה מקומית, ערבית ואזורית.

בסופו של דבר, ובפירוט, ניתן לומר ששני החיסולים של המנהיגים פואד שוכר ואיסמעיל הנייה, וההתקפה על מכלי הדלק בתימן ותחנת הכוח שם, לא יאפשרו לישראל להתנתק בין חזיתות התמיכה. וחזית רצועת עזה, והיא גם לא תאפשר לה לשחזר את השבויים שלה בעזה וגם לא תנצח במלחמת ההתשה המתנהלת כבר עשרה חודשים, וגם לא תדחוף את חמאס וההתנגדות לכניעה לאפשר לה להחזיר את מתנחליה העקורים בצפון להתנחלויות שלהם, וגם לא לפתוח את הים האדום לספינות מסחריות המובילות סחורות לישראל, כלומר, היא לא הצליחה להסיר את המצור הכלכלי הימי על נמליה קבוצת אללה".


פעולות התנקשות הן שיטה עקבית באסטרטגיה ובמנטליות העליונות של ישראל. היא רואה בהן גורם מרתיע ומפחיד עבור כוחות ההתנגדות והנגדים. אל-קאעידה והחממה הפופולרית סביבו.