מצפה הכוכבים האירופי-ים תיכוני מאשים את הכיבוש בשימוש ב"נשק של רעב" נגד אזרחים ברצועת עזה

המעקב היורו-ים תיכוני לזכויות האדם האשים את הכיבוש בהשמדת אדמות חקלאיות וסלי מזון, ושימוש בכך כנשק מלחמה והרעבה נגד אזרחים ברצועת עזה.

במצפה הכוכבים הסבירו כי הכיבוש הוציא יותר מ-75% משטח הקרקע החקלאית ברצועת עזה, בין אם על ידי בידוד כהכנה לסיפוח בלתי חוקי בכוח או על ידי השמדת דחפור.

הוא ציין כי הכיבוש מטרתו להרוס את סל המזון של ירקות, פירות ובשר, בנוסף להרוס את כל שאר מרכיבי ייצור המזון המקומי, והדגיש כי הדבר קורה במקביל למניעת כניסת אספקת מזון וסיוע הומניטרי. במסגרת מסירותה לרעב ברצועת עזה ושימוש ברעב כנשק מלחמה.

הוא הוסיף כי כוחות צבא הכיבוש הרסו באופן שיטתי אדמות חקלאיות, חוות ציפורים ובעלי חיים בדפוס ברור וחוזר על עצמו.

הוא הדגיש כי הגישה הישראלית שמה לה למטרה להרעיב את האוכלוסייה בעזה ולמנוע ממנה את סל המזון של ירקות, פירות ובשר לבן ואדום, ולהפוך את הישרדותם לתלויה בהחלטה הישראלית להביא או למנוע כניסת סיוע הומניטרי. .

4 ילדים מתו מרעב

בתצפית הדגישו כי בתוך שבוע הודיע בית החולים כמאל עדוואן מצפון לרצועת עזה על מותם של 4 ילדים עקב רעב ותת תזונה, מה שמביא את מספר קורבנות הרעב לכ-40 ברצועת עזה.

מצפה זכויות האדם היורו-ים תיכוני מסר כי כוחות הכיבוש דחפו והרסו את כל האדמות החקלאיות לאורך גדר המערכת המפרידה בין מזרח וצפון רצועת עזה לעומק של כשני ק"מ, והכיבוש הפקיע כ-96 קמ"ר מאדמת רצועת עזה. בניסיון לספח אותו בכוח, בניגוד לכללי החוק הבינלאומי, מתווספים לו כ-3 קמ"ר, כתוצאה מסלילת כביש ואזור חיץ המפרידים בין העיר עזה למרכזה לעיר עזה. ציר נצרים.

במצפה הכוכבים הסבירו כי הרוב המכריע של הקרקעות הללו שנפלו בתחומה של אזור החיץ ייצגו את החלק הגדול ביותר משטח הקרקע החקלאית ברצועת עזה, וצבא הכיבוש פעל לדחפור ולהרוס את כל המבנים והמתקנים.

הוא המשיך: "תיעדנו שצבא הכיבוש הרג בכוונה חקלאים רבים בזמן שעבדו או ניסו להגיע לאדמותיהם ולחוותיהם, בנוסף להרס אלפי חוות, חממות, בארות מים ומיכלים ומאגרים של ציוד חקלאי".

הוא הוסיף, "להמשך ההתקפות הצבאיות הישראליות יש השפעות קשות על בריאות הציבור, הסביבה, קרקעות חקלאיות ואיכות המים, הקרקע והאוויר, בעוד שההשפעות של זה פועלות באופן מצטבר, וברגע מסוים נוכל להיות עדים להחריד. קופץ במות".

מצפה הכוכבים הדגיש כי הזכות לגישה למזון, מים ותברואה היא זכות אדם מוכרת בינלאומית, זכות יסוד להבטיח את בריאות האוכלוסייה ולשמור על כבודה, והיא יכולה להיות מושגת רק על ידי עצירת פשיעה של רצח עם והסרת מצור כענישה קולקטיבית.