החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק

פלסטין לא ניצחה ולא תנצח את פרויקט המושבה הישראלית במכת נוקאאוט, אלא היא מתקדמת באמצעות הקרבת קורבנות, תרגול מאבק וגיוון צורות וכלי מאבק, באופן הדרגתי, רב-שלבי לקראת ניצחון, תבוסה ו תבוסת המושבה.

הקרב ב-7 באוקטובר נשא הישג כפול בשני כיוונים: 1- כישלון צעדי המושבה מראש למנוע את ביצוע המבצע עצמו וכישלון להתמודד עם השלכותיו, באמצעות ההתקפה על רצועת עזה, 2- הצלחת ההתנגדות בביצוע הפעולה ב-7 באוקטובר, ויכולתה לספוג ולהתמודד עם המתקפה הישראלית וכשלון הכוחות המושבה הצליחה לשחרר שבויים, למגר את ההתנגדות ולדחוף את תושבי רצועת עזה לעזוב עבור סיני כתוצאה מההפצצות הברבריות וההרס השיטתי, חסר הבחנה, שגרמו להרג של עשרות אלפי אזרחים פלסטינים.

הפלסטינים זכו להצלחה בזכות היוזמה של דרום אפריקה והשגתה לפנות לבית הדין הבינלאומי לצדק והוצאת החלטתו ביום שישי 26/1/2024 לטובת העם הפלסטיני, מטרתו הצודקת ודרישותיו הלגיטימיות.

דרום אפריקה לקחה יוזמה להגיש תלונה לבית הדין הבינלאומי ב-29/12/2023, בנוגע לביצוע פשעי רצח ורצח עם במושבה בעם הפלסטיני. בית המשפט נענה לבקשה וקיים שני דיונים ב-11 בינואר ו 12, 2024, לכל אחת מדרום אפריקה, והמושבה הישראלית, שבמהלכו הגישה דרום אפריקה תיק בן 84 עמודים המכיל עדויות להרג המושבה של עשרות אלפי פלסטינים ברצועת עזה, ויצירת תנאים המתאימים ל" גרימת הרס פיזי בהם", מה שנחשב לפשע של "רצח עם" נגד אזרחים פלסטינים. מצדה דרשה המושבה התיק נדחה בשל חוסר כוונות והעדר נהלים למעורבות בפשעים מסוג זה.

בהחלטתו שניתנה ביום שישי 26/1/2024, הגיב בית המשפט בדחיית בקשת המושבה לדחות את התביעה, ואישר כי לדרום אפריקה הזכות להגיש תביעה לפיה המושבה הפרה את חובותיה על פי אמנת רצח העם, וכי הפלסטינים מהווים קבוצה אתנית לאומית המוגנת על פי סעיף 2 לאמנת רצח העם. קולקטיבית, וכך חקר בית המשפט את אכיפת תנאי החוזה שלו ואת התגובה לתביעה, ודחה את בקשת המושבה לסגור ולדחות את התביעה.

בית הדין הבינלאומי לצדק הסתמך על דיווחים המצביעים על כך שבוצעו פשעים נגד העם הפלסטיני, כולל:
ראשית - הודעתו של עוזר המזכ"ל של האו"ם לעניינים הומניטריים שפורסמה ב-5 בינואר 2024, שבה נכתב: "עזה הפכה למקום של ייאוש ומוות, משפחות ישנות בשטח הפתוח, מתקנים רפואיים טופלו. מופצץ תחת התקפה מתמדת, ואסון הומניטרי מתרחש לנגד עינינו, ועזה "היא הפכה למקום בלתי ניתן למגורים ואנשים מתמודדים עם איומים יומיומיים על חייהם".

שנית - היא התבססה על השליחות של ארגון הבריאות העולמי לדרום עזה, שציינה ב-21 בדצמבר 2023 כי: "93% מאוכלוסיית רצועת עזה מתמודדת עם רמת רעב חסרת תקדים, ללא מספיק מזון ותת תזונה".

שלישית - היא התבססה על הצהרת סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) שפורסמה ב-13 בינואר 2024, כי: "חלפה תקופה מאז תחילת המלחמה ההרסנית וההפצצות המתמשכות של עזה, מה שגרם לעקירה של מספר רב של תושבים”.

בית המשפט הסתמך גם על הצהרת הכתב המיוחד, מומחים בלתי תלויים וקבוצת העבודה המיוחדת של מועצת זכויות האדם, שציינו כי: "יש הסתה לרצח עם, שמגיעה מבכירים ישראלים בכירים".

לפיכך, דרש בית המשפט, לאחר שהכיר בכך שמלחמת ישראל ברצועת עזה גרמה לאובדן אנוש גדול, להרס תשתיות ולעקירת הרוב המכריע של העם הפלסטיני, ועל כן החליט בית המשפט כי על המושבה לנקוט באמצעים למניעת הרס. ולשמור ראיות הקשורות לביצוע רצח עם, והחליטה כי על המושבה להגיש דו"ח על האמצעים הנ"ל לבית המשפט תוך חודש ממועד מתן החלטה זו.

מסיבה זו ניתן לומר שאחד מחלונות הגיהנום נפתח לפני המושבה, אם לא אחת מדלתותיה, בדרך לירידת מעמדה הבינלאומי.