קביעת עובדות בשטח מבחוץ

ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, קרא לקהילה הבינלאומית לכפות פתרון לסכסוך בין ישראל לתנועת ההתנגדות האסלאמית הפלסטינית (חמאס), מכיוון ששני הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכם. אני דוחה את השוויון בין שתי המפלגות, שכן יש מדינה כבושה והצד השני הוא עם כבוש הנאבק בכל האמצעים לשחרור ולסיום הכיבוש. מצד שני, אני מסכים עם בורל בהצעתו לכפות עובדות וההכרח ביישום פתרון חובה וכפיית פתרון בסוגיה הפלסטינית. כבר יותר מ-30 שנה העולם קורא לפתרון שתי המדינות. פתרון שתי המדינות הוא ההצעה שהציעה הקהילה הבינלאומית לפתור את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי באמצעות משא ומתן דו-צדדי בין הצדדים הפלסטינים והישראלים להסכמה על סוגיות מעמד קבע בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינלאומיות.

לעומת זאת, הארגון לשחרור פלסטין הסכים לפתרון שתי המדינות כוויתור היסטורי בהבעת כוונתו לשלום ולפתרון לשני העמים בהסכמה לקבל מדינה על 22% מפלסטין המנדטורית. במהלך שלושת העשורים האחרונים, המדינות החברות במערכת הבינלאומית קוראות לפתרון שתי המדינות, מי שרוצה לדבר על כל אופק מדיני או דיפלומטי או על פתרון שתי המדינות חייב לכפות אותו וליישם אותו במקום לדבר רק על זה. האזור סובל מכיבוש צבאי ארוך טווח, ויש להתחיל לעבוד לסיומו מצד גורמים חיצוניים, בהתאם להחלטות האו"ם 242, 338, 2334 ו-194, ובהתאם ליוזמת השלום הערבית להבטחת שלום אזורי ו בִּטָחוֹן.

מה שנדרש היום הוא לצאת מהקשר של ה-7 באוקטובר, להתעלות מעל שלב ההלם, להתמודד עם המציאות ולחזור לשורשי הבעיה שמייצג הכיבוש. בורל אמר גם, "אני חושב שלמדנו במהלך שלושים השנים הללו שיש לכפות את הפתרון מבחוץ כי שני הצדדים לעולם לא יוכלו להגיע להסכמה", גם הזהיר כי "אם הטרגדיה הזו לא תסתיים בקרוב, המצב בכל המזרח התיכון עלול בסופו של דבר להיות מודלק." ".

ישראל מבקשת לעורר מלחמה אזורית, היא תקפה את ריבונות לבנון והפרה את החוק הבינלאומי שלשום עם חיסולו של סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, סאלח אל-ערורי, בביירות בהפצצת מזל"ט. הרצח בא כסימן נוסף למלחמת רצח העם ופשעי העקירה והרעב שהתרחשו לפני 3 חודשים ברצועת עזה, ואסור לשכוח מה מבצעת ממשלת הימין הקיצוני בגדה המערבית. של פלישות, פשיטות, הוצאות להורג בשטח, מעצרים חוזרים, החרמת אדמות, סיפוח, התיישבות וחילופי אש בגבול לבנון, בנוסף להשפעת הסכסוך על נתיבי הספנות בים האדום. שלושה עשורים מאז תחילת תהליך השלום, מבינים אנשי המערכת הבינלאומית שישראל ניצלה את השנים במסגרת תהליך השלום והמשא ומתן להשלמת פרויקט ההתיישבות הקולוניאלי שלה. היינו עדים לפעילות התנחלות נוספת, שהקהילה הבינלאומית רואה בה. המכשול העיקרי להשגת שלום.

הקהילה הבינלאומית, שעדיין מדברת על פתרון שתי המדינות, נדרשת לכפות את הפתרון הזה באופן מיידי. נדרשת הסכמה של המדינות החברות כדי להתקדם בכפיית הפתרון שהוסכם עליו בעולם במשך עשרות שנים, כלומר, להתחיל בפירוק ההתנחלויות, להגדיר את גבולות מדינת ישראל, לסיים את הכיבוש ולהכיר במדינה הפלסטינית ובריבונות פלסטינית מלאה על הארץ הכבושה. זה לא מקובל לחזור לטקטיקה ואסטרטגיות קודמות ולצפות לתוצאות שונות. לישראל אין את הזכות להחליט על עתידה של רצועת עזה. קריאות לעקירת פלסטינים, פתרונות מעבר או צורות אפוטרופסות אינן מקובלות ולא חוקיות ומרחיקות אותנו מפתרון והתנגשות עם האינטרסים של השלום. זכותו של העם הפלסטיני להגן על עצמו ועל זכותו הגדרה עצמית הן זכויות לגיטימיות ומוסכמות משפטית. עלינו לחזור לחוק הבינלאומי ולכבד אותו. ממשיכים להכחיש את העובדות אינו מכחיש את קיומם. אם העולם לא יעמוד בהתחייבויותיו המשפטיות והמוסריות בכפיית פתרון שתי המדינות, אז כולם נדרשים להפסיק לדבר על פתרון שתי המדינות כי בשטח אנו חיים תרגום מעשי של מדינת אפרטהייד גזענית אחת. במקרה זה, העולם מבין שהעם הפלסטיני איתן מול הכיבוש הצבאי הישראלי. הפלסטינים לא יפסיקו להילחם למען החופש. השגת שלום וביטחון באזור ראויה לנסות לכפות עובדות מבחוץ.

- ד"ר. דלאל עריקאת, פרופסור לדיפלומטיה, הפקולטה ללימודי תואר שני, האוניברסיטה הערבית-אמריקאית.